שלמה רוזנברג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלמה רוזנברג אצל הרבי בחלוקת כוס של ברכה

הרב שלמה רוזנברג היה חסיד חב"ד, עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת תומכי תמימים בני ברק. שימש במשך עשר שנים כמנהלה של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק וכן נתן חסות על ישיבת תומכי תמימים בית שמש. נולד ביום כ"א בשבט תש"י ונפטר ביום י"א בתמוז תשע"א.

קורות חייו[עריכה]

הרב שלמה רוזנברג נואם בכנס בישיבת תומכי תמימים בני ברק. (חשוון תשע"א)

הרב רוזנברג נולד ביום כ"א בשבט שנת תש"י לרב שמעיה ולאה רוזנברג בצפת. בשנת תשי"ג עברו הוריו לגור בעיר בני ברק. בילדותו למד בתלמוד תורה של חסידות ויז'ניץ ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; תומכי תמימים כפר חב"ד, לוד ובקרית גת. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מהרבי.

נשא את מרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי צאנז ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת בית חב"ד שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.

ייסוד תלמוד תורה וכולל[עריכה]

הרב רונזברג (מימין) ובנו הרב לוי (משמאל) עם אדריכל הבניין, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו

למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה ובחודש ניסן שנת תשמ"ז התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב משה יהודה לייב לנדא. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי[1].

באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לחסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: "זהו המוסד שלי בבני ברק"[2].

במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.

ייסוד ישיבה[עריכה]

הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים (ניסן תשס"ט)

לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת תומכי תמימים בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים ובחודש אלול תשנ"ד פתח ישיבה קטנה ולאחר שנתיים אף ישיבה גדולה. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב חנניה יוסף אייזנבך. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.

הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה וישיבת תומכי תמימים בית שמש.

בשנת תשס"ב הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות מזון לקראת חגי ניסן-תשרי עבור משפחות נזקקות. במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.

פטירתו[עריכה]

בחודש אדר תשע"א גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים, ביום י"א בתמוז. מנוחתו כבדו בבית העלמין בבני ברק.

ביום י"א במנחם אב, במלאות יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד בבני ברק טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד[3].

משפחתו[עריכה]

  • רעייתו: מרת חנה רוזנברג.
  • בניו: ר' לוי יצחק, ר' שמואל לייב, ר' משה מרדכי, מנחם מענדל, שלום בער, שמעיה, ישראל.
  • בנותיו: מרת רייזי שליסל, מרת יהודית גרינוולד, מרת חיה לאה רוזנברג, מרת מרים אקסלרוד, מרת בלומה וינפלד, מרת ברכה כהן, מרת רבקה ביכלר.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. צילום מהמכתב
  2. במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".
  3. עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג