שיחה:ר"י הזקן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת לידתו[עריכה]

בקשר לשנת לידתו מה המקור למה שכתבת אתה? ובטח כבר דנו בזה, ממילא צריך לחפש! בכל אופן אנחנו לא הראשונים שמתענינים מתי ר"י הזקן נולד...--הנחה - שיחה 11:22, 28 ביוני 2015 (UTC)

הועבר מהערך[עריכה]

רבי יצחק בן שמואל מדנפיר המכונה ר"י הזקן וגם ר"י בעל התוספות היה אחד מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות ואחד משני בעלי התוספות הגדולים ביותר ומגדולי הראשונים, נכדו של רבי שמחה מוויטרי ונינו של רש"י.

תולדות חייו[עריכה]

רבי יצחק נולד בערך בשנת ד'תת"ס (1100)[1] (כנראה ברומרוג) לאביו רבי שמואל בנו של רבי שמחה בן שמואל מוויטרי ולנכדתו של רש"י, בתו של חתנו רבי מאיר ואשתו יוכבד, והייתה גם אחותם של רשב"ם ריב"ם ורבינו תם.

רבותיו ישיבתו ודרך לימודו[עריכה]

רבו הגדול והמובהק היה דודו רבנו תם, ר"י ליווה את דודו ר"ת תקופה ארוכה, עקב אחר מעשיו והליכותיו וכנראה שימש לו כמזכיר וכעוזר והשיב בשמו תשובות לשואליו[2]. לאחר יציאת ר"ת מרומרו לטרויש נשאר ר"י ברומרו, אבל אחר כך עבר לדנפייר ושם קבע מושבו ועוד בחיי דודו ר"ת הקים שם ישיבה,ובכל זאת שמר קשר עם דודו הנ"ל ושאל את פיו בכתב ותמיד ביטל דעתו מפני דעת רבו ר"ת ונזהר שלא לחלוק עליו וציווה לנהוג כמותו גם אם לא ראה ראיה ברורה לאיסור[3], למד גם אצל רשב"ם דודו הבכור ולמד גם אצל ריב"ם דודו השני.

ר' מנחם בר' זרח בהקדמת ספרו" צידה לדרך " מספר עליו: " העידו לי רבותי הצרפתים בשם רבותיהם כי נודע ונתפרסם שהיו לומדים לפניו ששים רבנים שכל אחד מהם היה שומע ההלכה שהיה מגיד, גם היה לומד כ ל אחד לבדו מסכתא שלא היה לומד חברו והיו חוזרים על פה ולא היה מגיד רבינו יצחק הלכה שלא היה בפיהם בין כלם כל הגמרא בין עיניהם באותה הגדה עד שנתבררו להם כל ספיקות שבגמרא וכל הלכה ומאמר תנא או אמורא שנראה הפך או סתירה במקום אחר ישב ותקן על אופנו, כאשר מבואר לכל מי שראה תוספותם ושאלותם ותשובתם ופירושם וההשגות שהשיגו על זקנם רבנו שלמה".

תלמידיו וחיבוריו[עריכה]

תוספותיו של ר"י הזקן שימשו יסוד לתלמידו ר' שמשון בר' אברהם משאנץ בחברו את תוספות שאנץ וכן שוקעו תוספותיו במרבית התוספות שלנו ושמו של ר"י הזקן מצוי ביותר בתוספות אחר שמו של רבינו תם. מתלמידיו הרבים נמצא גם ר' ברוך בר יצחק מגרמיזא בעל ספר "התרומה" המרבה להביא את רבו וקורא לו "רבינו הקדוש" וכן היה תלמידו ר' יהודה בר' יצחק שיר ליאון מפאריז. חידושיו ותוספותיו הובאו הרבה גם בספר "אור זרוע" לר' יצחק בן ר' משה מווינא ואצל כמה מן הראשונים. כן הובאו הרבה מתשובותיו בהגהות מיימוניות, בשאלות ותשובות מהר"ם מרוטנבורג, בספר המרדכי ועוד. מלבד תוספותיו ותשובותיו חיבר גם פירוש על הלכות הרי"ף, שהיה לעיני הרא"ש והביאו בתשובותיו. כמו כן חיבר פירוש על התורה שהובא כמה פעמים אצל מפרשים שונים.

קדוש ישראל, הנהגותיו והליכותיו בקודש[עריכה]

מלבד שהיה יחיד בדורו בנגלה והיה משני בעלי התוספות הגדולים ביותר (יחד עם רבינו תם) עסק גם בנסתר בחכמת הקבלה, נודע גם כצדיק הדור וכקדוש ישראל בזכות חסידותו ענוותנותו וקדושתו ודבריו היו נוחים ומצטיינים באהבת הבריות.

חלק מהנהגותיו הן: היה מרבה להתענות ולהסתגף[4].

משום ספק מתי חל צום יום כיפור, ומכיון שזה ספק מדאורייתא היה צם ונוהג יום כיפור שני ימים ברציפות[5] למרות שמצד הדין לא חייב מפני שזה גזירה שאין הציבור יכולין לעמוד בה.

היה גם מתפלל באריכות עד כדי כך שיצאו כולם מבית הכנסת[6].



קטגוריה:בעלי התוספות

קטגוריה:ראשונים

  1. קשה הרי באותה שנה נולד רבינו תם דודו ויכול להיות שנולד לפחות חמש שנים אחרי הנ"ל אם לא עשר.
  2. מרדכי,בבא בתרא תצג; שו"ת מהר"ם דפוס פראג תעד.
  3. תוספות ביצה דף יז' עמוד ב', ראש מועד קטן א',כד'.
  4. תוספות, עבודה זרה דף לז' עמוד א' ד"ה מתענין
  5. פסקי תוספות, מסכת מנחות פסק רא'.
  6. תוספות, ברכות דף ו' עמוד א' ד"ה המתפלל.