שיחה:פרשת הספרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זקוק לעריכה? --בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ז' באייר ה'תשע"א, למניינם 05:27, 11 במאי 2011 (UTC)

כן, אבל לא כל כך דחוף. הסרתי. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ז' באייר ה'תשע"א 06:50, 11 במאי 2011 (UTC)

מקורות[עריכה]

כמה חבל שאין אפי' מקור אחד'...--הנחה - שיחה 12:29, 25 בדצמבר 2014 (UTC)

הצד השני הרגיש שהולך להפסיד כשהמשפט עוד לא התחיל?!...[עריכה]

כתוב בי"ג כסלו מ"ו היה נצחון על הצד השני שרצה שהרבי יבוא להעיד במשפט מכיון שהרגיש שהוא הולך להפסיד... הייתכן?! הרי לפני זה בתחילת הערך כתוב שהמשפט החל בי"ט כסלו מ"ו!!! 81.218.251.251 11:00, 16 בדצמבר 2015 (UTC)

וכי זאת הטעות היחידה?! הערך כולו לא עונה על כללים סטנדרטיים של אנציקלופדיה מאימנה, בכל אופן שיפרתי..--95.86.64.15 18:19, 16 בדצמבר 2015 (UTC)

הרחבה - הדברים של הרבי בענין[עריכה]

הוספתי כמה קטעים ארוכים על היחס של הרבי לענין - הן בתחילת הפרשיה והן בסיומה. עשיתי את זה בעיקר מהזכרון בלי הרבה מקורות, ולכן ייתכן גם שטעיתי קצת - אבל הייתי חייב, ממש הפליא אותי שבערך מפורט זה חסר ענין כל כך עיקרי (ואולי הכי עיקרי). מי שיוכל להרחיב ולהוסיף מקורות וכו', תבוא עליו הברכה. קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 12:44, 23 בדצמבר 2015 (UTC)

תיאור הרבי[עריכה]

הרבי בשיחותו הידועה בי"ב תמוז תיאר את האירוע בצורה שונה מהידועה לנו, והיות והרבי לא סיפק מספיק פרטים שנדע בבירור מה כוונתו ואין איתנו יודע על מה יכוונו הדברים. נראה לי שיש לכתוב את השתלשלות הדברים כפי שתיארו העומדים אל אתר והמעורבים בדברים, ולציין שהרבי בשיחתו תיאר עוד פרטים שאינם ידועים (כשהכוונה גם שאין ידוע מה עומד מאחוריהם).--הנחה - שיחה 11:06, 9 בינואר 2017 (UTC)

כוונתך למה שהרבי אמר שהיו שלש שלקחו וכו'? שף ויתיבקאנפרענץ רום 11:37, 9 בינואר 2017 (UTC)
אכן, וכן לכך שהיו שראו אותם בחוץ (אט דער רבי גלייך באוויזען א נס..) לא כפי שמתואר בדברי הימים ועוד.--הנחה - שיחה 11:43, 9 בינואר 2017 (UTC)
האם ברור שזה שראו אותם כשיצאו מתייחס לכל השלשה? (השנים האחרים לא היו קשורים אליו) שף ויתיבקאנפרענץ רום 11:54, 9 בינואר 2017 (UTC)
יתכן שלא, אבל האחד והיחיד שידוע עליו לא נודע על ידי שראו אותו בחוץ אלא מתוך המצלמות וגם אם נרצה לומר שהרבי סיפר במכוון (מטעמים השמורים עמו את הסיפור בדרך רמז כשהכוונה שראו הוא על יד מצמות מה היא ההדגשה נס).
השבת סיפר לי יהודי סיפור מתח בשם אחד שבבחרותו נהג לחדור למזכירות ולגנוב כתבי יד וכיו"ב, ופעם נכנסו הוא וחבירו לספריה ושמעו קול וכו' ונבהלו וברחו, ואח"כ הלכו לרבי בקש תיקון ואמרו שנגעו גם בסידור הבעש"ט ושאל הרבי אם היו במקווה ואחד שאמר שכן נתן הרבי תיקון ולאותו של אמר הרבי שאינן יכול לעזור לו...... (וכפי הנראה אתה אמור לאהוב את הסיפורים האלה, שהתאים אותם המספר לרגל שלשים שנה... כדי שכולם יוכלו להבין מה הרבי התכוון בשיחתו ולא יהי ח"ו חלישות באמונה...)--הנחה - שיחה 12:02, 9 בינואר 2017 (UTC)
א. סיפור דומה אכן קרה, ויודעים גם את השמות (את החלק של המקוה וסידור הבעש"ט שמעתי לראשונה שבוע שעבר, מה שסיפרו שהרבי נתן תיקון על גניבת ספרים שילמדו את כל תורת החסידות. אחד מהם (הלא הוא ר' מ.ל. מהשלוחים בקליפורניה אאל"ט) עשה את זה ושב ורפא לו, והשני ירד מהדרך). גם שמעתי השבוע לראשונה איך תפסו אותם.
ב. ממש לא!!!!! אני שונא כשמתאימים את המציאות לדברי הרבי! שף ויתיבקאנפרענץ רום 12:14, 9 בינואר 2017 (UTC)
עכ"פ הצלחתי להוציא ממך שיש סיפור דומה עם פרטים... במטותא, תהיה מוכן לכתוב זאת בשילוב בתוך החלק העיקרי העוסק בבערי, שהרבי התבטא כך וכך, ויש מפרשים שכוונתו לסיפור שאליו אתה מציין ומה טוב כמה שיותר פרטים והכי טוב "מ-ק-ו-ר-ו-ת"--הנחה - שיחה 12:22, 9 בינואר 2017 (UTC)
עכשיו הבנתי שרצית להוציא ממני את המחשבה שאתה אוהב, אבל בדיוק בשביל זה הוספתי נקודות.. כלומר, כמה שאתה לא אוהב קריצה.jpg .--הנחה - שיחה 12:24, 9 בינואר 2017 (UTC)

בעז"ה כשאהי' ליד מחשב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 12:25, 9 בינואר 2017 (UTC)

הנחה, אומרים שהרבי רצה לתת לו סולם לרדת מהעץ, כשכלל אותו עם שניים אחרים, שכן עד אז לא כולם ידעו מיהם.. • כתית למאורבית הבד 17:39, י"א בטבת, ה'תשע"ז (9 בינו' למניינם), ימות המשיח
נראה מדבריך שהיום כן יודעים מי הם, (דרך אגב, מתוכן דבריך נראה שאתה סובר אשר למרות שהסיפור היה שונה, שינה הרבי את הסיפור צוליב טעמים משלו... וישנם כאלו שרוצים להסביר את טעם הדבר... האמת שלי אישית לא מפריע לומר כך - כוונתי לחלק הראשון של הרעיון, אבל כמדומני שהרבה משתמשים יתנגדו להגדיר כך את הדברים.)--הנחה - שיחה 18:12, 9 בינואר 2017 (UTC)

סדר ביוגרפי[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  • חורף תשמ"ה - נכנס בערי לספריה ולוקח ספרים ללא ידיעה.
  • פורים תשמ"ה - מתעורר החשד לראשונה באופן ברור ומותקנת הזעקה.
  • אחרון של פסח - בעת ניתוק האזעקה שוב נכנס ולוקח ספרים. מותקנת מצלמה נסתרת.
  • שבועות תשמ"ה - בערי נכנס שוב לספריה, כניסתו נקלטת במצלמה, כעת ידועה זהותו של הגנב בבירור.
  • ראש חודש תמוז תשמ"ה - הרבי מכנס את חברי אגו"ח ליחידות.
  • י"ב תמוז תשמ"ה - בעת ההתוועדות הרבי חושף לראשונה את הסיפור בפני הציבור.
  • ט"ו תמוז ביחידות - שוב מתייחס הרבי לעניין בציבור בעת יחידות כללית (פירוט...).
  • פרשת פנחס (תאריך?) - שוב מתייחס הרבי...
  • תשרי תשמ"ו - תחילת החקירות של עורכי הדין אלו את אלו.
  • י"ג כסלו תשמ"ו
  • י"ט כסלו תשמ"ו - יום תחילת המשפט.
  • ח' טבת תשמ"ו - סיום המשפט.
  • ה טבת תשמ"ז - ניתן פסק הדין כי הספרים שייכים לאגו"ח, הרבי אומר שיחה לאחרי מנחה.
  • ה' - י"ב טבת מידי לילה מתקיימת ב770 התוועודת וריקודים עד אור הבוקר.
  • ו טבת תשמ"ז - הרבי מכריז כי למחרת יהי על האוהל וכל הפושט יד נותנים לו.
  • יב טבת תשמ"ז - הרבי מספר את סיפור המדרש בה אמרו היהודים "דידן נצח" וכי יש להסיק מסקנות מדידן נצח של ספרי אדמו"ר הריי"צ.
  • ה טבת תשמ"ח - קובע הרבי את החג ליום חג שנתי שבו "דידן - דהספרים - נצח" בו יש להוסיף בקניית ספרים אנשים נשים וטף. יו"ל מאמר מוגה מיחד ליום זה.
  • ה' טבת תשנ"ב - קורא הרבי להמשיך פדיון הספרים ולהוציא גם את שאר ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים בשביה בממשלת רוסיה.

התעלמות הרבי[עריכה]

שמעתי בשבת האחרונה טענה כי התעלמותו של הרבי לאחר ה טבת מהמשפט וכו' נבעה מרצונו להשכיח את הרקע לחגיגה זו (ונימקו שלו, שעד כמה שהשמחה בניצחון גדולה, צערו של הרבי מהרקע גדולה ביותר שנכדו של הרבי וכו' וכו'), ולקבוע אותה על דבר אחד שביום זה יקנו ספרים, וטען הטוען שאלו הקרובים לבית הרב יודעים את הדבר, ואם כן הוא הדבר ערך זה צ"ע. משהו יודע פרטים אודות הנ"ל.--הנחה - שיחה 10:26, 22 בינואר 2017 (UTC)

שמועה זו שמעתי גם לראשונה השנה, ולכאורה סיבת הפצת השמועה השנה מקורה בכתבה שהתפרסמה בבית משיח השנה עם לקסיקון מושגי דידן נצח:
בלקסיקון המושגים שערכנו, כמעט לא תמצאו פרטים אודות המשפט עצמו. במשך כל השנים משתדל 'בית משיח' שלא לפרסם פרטים אודות הסיפור שהוביל למשפט הספרים – זאת בהתאם לדברי הרבי (ש"פ ויחי תשמ"ז) שכל הסיפור שאירע, לא היה אלא ניסיון בלבד, ועל פי המוסבר בחסידות שלאחר שעומדים בניסיון, מתברר שמלכתחילה לא היה שום מציאות של ניסיון – לכן הורה הרבי שלא לעשות מזה שום מציאות, ולא לדבר על זה.

בהנחה בלתי–מוגה של אותה שיחה, מובא שהרבי הסביר את ההבדל בין הסיפור של חג הפורים, שכן חוזרים מידי שנה על פרטי הגזירה – מכיוון שנהיה חלק מכתבי הקודש. "אמנם כל זה אינו שייך לנידון דידן, מכיון שאין זה אלא עניין של שטות, בעלמא . . ומובן שגם אם אתמול היה שוטה ועסק בזה, הרי, מכאן ולהבא יכול להתנהג כדבעי כו'". שנה אחר–כך, כאשר הכריז הרבי על מבצע משלוח הספרים לספריית אגו"ח, והורה להכין מודעות לעיתונות – הכינו נוסח מודעה בו נזכר אודות המשפט והניצחון. הרבי מחק את רוב הנוסח הזה, וכתב "יעורר מחדש את כל השקו"ט [= השקלא–וטריא] והזכרונות וכו'".

--חצקל. יחי המלך המשיח! - שיחה 10:43, 22 בינואר 2017 (UTC)
אני שמעתי עדות מהשליח מענדי פרידמן (הר אדר) בה' טבת האחרון, שהוא זוכר שכשהרבי אמר את הנ"ל הרבה מהתמימים זרקו מיד את תמלילי המשפט שברשותם. מ. פינחסי - שיחה 14:15, 22 בינואר 2017 (UTC)

המלך אינו מעיד בבית משפט, האמנם???[עריכה]

מקובל כי ביג כסלו הוחלט שהרבי לא יעיד בבית משפט, ומיד הגיע העמ'הארצות ושייכה זאת לדין מלך ישראל (דווקא!) אינו מעיד וכו' וכו'
ונשאלת השאלה: זה נכון בכלל שרצו שהרבי יעיד בבית משפט?
הרשדב"ל אינו ציין לזה כלל וכל האיזכור הוא כדלהלן

יא. "השאלות ששאלו אצל הרבי"

במשך התקופה שלפני המשפט, כאשר עורכי הדין של כל צד חקר ודרש את אנשי הצד שכנגדו, דרשו עורכי הדין של צד הנתבע לחקור גם את הרבי. היו בזה עימותים ודיונים רבים, ובסוף הוסכם על דעת השופט ועל דעת עורכי הדין של שני הצדדים, שיוכנו השאלות ע"י עו"ד של שני הצדדים. אח"כ ישאלו העו"ד שלנו אצל הרבי את השאלות שהוכנו, וירשמו את המענות של הרבי. בי"ג כסלו הגיעו לספריה, הרבי, עורכי הדין נשאלו השאלות וניתנו המענות. שלנו, הר"י קרינסקי והרא"י שמטוב.

– משפט הספרים דידן נצח ע' יד
-- •   •  בערך מצוות בטלות לעתיד לבוא כבר ביקרת?? • הנחה •  לשיחה עימי  •  09:07, י"ז בכסלו, ה'תשע"ח (5 בדצמ' למניינם), ימות המשיח
עיין בקישור המופיע בתחתית הדף: מערכת שטורעם, "המלך אינו מעיד..." - באתר קישור שטורעם ג' בטבת תשס"ו 81.218.117.138 13:11, 5 בדצמבר 2017 (UTC)
ובנוגע לטענת העמארצות - נו"כ הרמב"ם שם טוענים שדין זה הוא גם במלך מבית דוד, ראה לדוגמא כס"מ הל' מלכים פ"ג הלכה ט: "וכתב רבינו במלכי בית דוד ומעידין עליהם ולא כתב שהם יעידו משום דלא גרעו מכהן גדול שאינו מעיד לשום אדם אלא למלך". --יוסי ג - שיחה 16:12, 5 בדצמבר 2017 (UTC)
הרי שם כתוב במפורש "ענין זה דורש ברכה בפני עצמה, אך לא היו בידינו המקורות והזמן לכך", כלומר אין כאן העתקה מיומן כל שהוא אלא העתקה של מה שאני ואתה וכל אחד מאתנו שמע בהיותו בישיבה.. ואינו ראיה לפרטים כלל אם היה זה להעיד בבית המשפט או לחקירה על ידי העו"ד כמסופר ביומנו של הרשדב"ל.
ולגבי הערת יוסי אני אכן חוזר בי -- •   •  בערך מצוות בטלות לעתיד לבוא כבר ביקרת?? • הנחה •  לשיחה עימי  •  10:25, י"ח בכסלו, ה'תשע"ח (6 בדצמ' למניינם), ימות המשיח