שיחה:יקותיאל זלמן לוין
במחילת העורך שליט"א... להתראות - שיחה 12:54, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
הועבר מהערך עצמו:
הרב התמים יקותיאל זלמן לוין
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
מאסרו[עריכה]
חינוך לידיו[עריכה]
להלן סיפור כפי שנדפס בספר "מחתרת סמרקנד (ספר)":
היו ספרים שקיבלנו בזכותו של ר' ישראל פבזנר. ובטרם אספר כיצד קיבלנו את הספרים, ברצוני לספר מעט אודותיו.
ר' ישראל היה אחד המיוחדים מאנ"ש, והוא השתדל לסייע רבות לישיבתנו. הוא הגיע לסמרקנד יחד עם כל הפליטים בזמן המלחמה, ונשאר להתגורר שם. הוא היה אדם מאוד נמרץ, בעל עסק מוצלח ונחשב כעשיר ונדבן. בחיצוניותו היה נראה כאיש עסקים אינטליגנטי, תמיד הלך עם כובע ועניבה, אולם פנימיותו הייתה מלאה וגדושה בחיות חסידית ודאגה לעם ישראל.
עקב עסקיו הגדולים חשדו בו השלטונות ורדפו אחריו. הוא נאלץ לברוח מסמרקנד, ובמשך תקופה הוא נדד מעיר לעיר, עד שלבסוף התיישב בעיר ריגה. ר' ישראל היה עם חוש ריח חסידי מפותח, ואיכשהו נודע לו על הישיבה שלנו. הוא עמד איתי בקשר מתמיד, כמובן בלי דיבורים ושאלות מיותרות.
פעם סיפר לי על אחד מחסידי חב"ד בריגה בשם ר' זלמן לוין שנעצר והושלך לכלא לעשר שנות מאסר. "צריך לדאוג לבנו יחידו משה חיים" הוא אמר.
משה חיים כבר היה בגיל בר מצווה, והוא היה לומד לימודים פרטיים עם יהודי בשם ר' נחום בסר, שהיה מגיע לביתו ומלמד אותנו חומש, נ"ך, שולחן ערוך ואפילו גמרא. אבל ר' ישראל חש שחשוב שמשה חיים יצטרף לישיבה באווירה החבדי"ת.
ר' ישראל הדגיש בפניי שמכיוון שקיומה של הישיבה היה סוד כמוס, הוא כמובן לא סיפר לגב' לוין באיזו עיר ממוקמת הישיבה, ורק אמר לה שידוע לו על ישיבה במקום כלשהו ברוסיה, וסיכם איתה שכאשר תיווצר הזדמנות לשלוח את בנה לישיבה הוא יגיד לה.
כשהגעתי לריגה אמר לי ר' ישראל שעדכן את אמו של משה חיים שהגיע אברך שיכול לקחת את בנה לישיבה. היא הסכימה לכך, אולם ביקשה לראות את האברך. ר' ישראל אמר לי שהתנה אתה שלא תשאל לשמי ומהיכן באתי. וכך היה: בוקר לפני שעזבתי את העיר הביא אותי ר' ישראל לבית משפחת לוין. האימא אכן לא שאלה כלום, ורק ביקשה שאשמור על בנה יחידה, וזהו.
אבל לאחרונה התברר לי שר' ישראל לא בדיוק אמר לי את כל האמת.
כיום ר' משה חיים הוא מנהל בית חב"ד מצליח. כשנפגשנו לפני זמן מה הוא גילה לי שר' ישראל כן סיפר לאמו שהישיבה נמצאת בסמרקנד, כי אחרת לא הייתה מסכימה לשלוח את בנה יחידה למקום עלום–שם. ר' ישראל, שהבין את חששותינו, העלים ממני את העובדה הזו כדי שלא אחשוש ואסכים לקחת אותו לישיבה.
במהלך שיחתי עם ר' משה חיים, הוא סיפר לי פרטים נוספים, שאילו ידעתי אותם בזמנו – הייתי רואה בהם סיכון קיומי עבור הישיבה, ומסרב בנחרצות לקחת אותו. גם פרטים אלו, שאספר להלן, העלים ממני ר' ישראל בחכמתו, מתוך להיטותו לאפשר למשה חיים הצעיר ללמוד בישיבה.
ומעשה שהיה, כך היה:
זמן קצר לאחר שר' ישראל סיפר בסודי–סודות לאמו של משה חיים על הישיבה בסמרקנד הגיע לריגה יהודי מאוזבקיסטן. גב' לוין, שלא תיארה לעצמה עד כמה אנו נזהרים לשמור על קיומה של הישיבה בסוד, ביקשה בתמימות מאותה יהודי שייקח את בנה ללמוד בסמרקנד.
מכיוון שידעה עד כמה ר' ישראל פבזנר דואג לבנה ומחכה להזדמנות לשלוח את בנה לסמרקנד, סיפרה לר' ישראל בשמחה שאותו יהודי הביע את הסכמתו לקחת את בנה לסמרקנד.
כאשר ר' ישראל שמע זאת ממנה, חשכו עיניו... אותו יהודי היה חשוד כ'מוסר' ומשתף פעולה עם השלטונות, וכולם נזהרו ממנו. ר' ישראל הבין שאם משה חיים יבוא לסמרקנד עם אותו יהודי הרי החשש העצום ממנויגרום לכך שנסרב לקבל את משה חיים לישיבתנו, ונכחיש כמובן את עצם קיומה!
הוא הסביר לגב' לוין את הבעיה שהתעוררה, וביקש ממנו לומר לאורח שבנה חלה ובשום פנים ואופן לא יוכל כעת לנסוע איתו. וכך היה.
כאשר הגעתי לריגה, זמן קצר אחר–כך, הזהיר ר' ישראל את גב' לוין שלא תספר לי חס ושלום שהיא תיכננה לשלוח את בנה עם אותו יהודי, כי אז כל התוכנית תעלה על שרטון. כאמור, ר' ישראל עצמו הבהיר לי שהאם אינה יודעת דבר, וכך הגעתי לביתם ולקחתי את משה חיים לישיבה. וכל השאר - היסטוריה...
משפחתו[עריכה]
הוריו:
- אביו הרה"ת יהודה לוין מחסידי האדמו"ר הרש"ב, בנו של ר' חיים דוב לוין - מחסידי האדמו"ר המהר"ש
- אמו מרת מיכלא רחל לוין, בתו של ר' נחום דוב ומרת רסיה מאקנובסקי
אחיו:
- התמים מרדכי זאב בנציון לוין, מתלמידי תו"ת ליובאוויטש - מאנ"ש בטורנטו
ילדיו:
- בנו הרב משה חיים לוין, שליח הרבי לקנזיגסטון, ברוקלין ניו יורק
- ביתו לאה
