שיחה:יצחק זאב סולובייצ'יק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כמובן שלא מתאים שיהי' ערך עליו, באם כל קשריו לחסידות חב"ד מתבטאים בכך שהרבי הזכירו באיזו שיחה. לבנתיים לענ"ד ערך זה צריך להיות תחת הכותרת לעריכה. --Shalom 14:13, 12 בינואר 2010 (UTC)

השאלה היא מה מטרת ה'פדיה'. אם מטרת הפדיה היא הפצת המעיינות וקירוב הגאולה השלימה, האם איזכור דברי הגרי"ז שהרבי אמר שהוא משיח, זה לא דבר נחוץ וחשוב? בכלל, לדעתי כל ערך שיוצא מזה איזה תועלת להפצת המעיינות וכו' חשוב להזכירו, כמו שהכנסתי כאן ערך על האמרי אמת רבי אברהם מרדכי אלתר מגור שלמד את הספר עטרת ראש בבחרותו בעיון, מה שמצביע על חשיבות הספר בעיני גדול ישראל וכו'. --שלום 18:40, 12 בינואר 2010 (UTC)
אני ישאיר את הדיון לשאר העורכים, הגם שהקישור לא מקשר לשום מקום...--Shalom 18:49, 12 בינואר 2010 (UTC)
לא הבנתי איזה קישור לא מקשר? --שלום 18:54, 12 בינואר 2010 (UTC)
לדעתי, כל אדם שראוי לערך בזכות עצמו והיה לו קשר עם חב"ד, ראוי גם שיופיע בחב"דפדיה. הקישור מוביל לספר השיחות תשל"ז, שם צריך לרדת לעמוד הרלוונטי בכדי לראות את השיחה על הרב סולבייצי'ק. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 13:14, 15 בינואר 2010 (UTC)

דברי הגרי"ז אודות הרבי[עריכה]

אכן זה די משעשע לראות את הגרי"ז מופיע כאן, כאשר לאחר השיחה הראשונה של הרבי "באתי לגני" אמר: "...זה חושב את עצמו למשיח".--77.126.165.134 00:23, 10 באפריל 2011 (UTC)

וכמובן, שאתה מאמין לשמועה שיש לה מקור מוסמך ביותר (בלשון סגי נהור), ובכלל כל השמצה שאפשר להכניס על תלמיד חכם כמותו כדאי ורצוי. זה מצווה גדולה מאוד. רק כדאי לזכור להגיד לפני כן "ליקבה"ו הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות ביזוי תלמידי חכמים, ומצוות כן תשא שמע שווא, ומצוות בצדק לא תשפוט עמיתך, ומצוות ברוך מכה רעהו בסתר, ומצוות נוספות שפורטו בספר "חפץ חיים". --בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ו' בניסן ה'תשע"א, למניינם 03:18, 10 באפריל 2011 (UTC)
התוכן שכתב האנונימי נאמר על ידי כמה גדולי ישראל. הסיגנון המזולזל, לא ידוע לו מקור. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ו' בניסן ה'תשע"א 11:30, 10 באפריל 2011 (UTC)
דוקא ידוע לו מקור, אני שמעתי זאת במו אזני מפי בנו הגרמ"ד שליט"א, ששמע זאת בעצמו מפיו. אבל, למה לתת לעובדות לבלבל אתכם... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
אתה מבין לבד שאי אפשר לכתוב בערך את המשפט ולצטט כמקור: "מפי אנונימי ששמע בעצמו ממי ששמע בעצמו". אם זה מודפס היכן שהוא וכדומה, נודה לך באם תמציא לנו את המקור. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ח' באלול ה'תשע"א 12:39, 7 בספטמבר 2011 (UTC)

לצערי זה די ידוע שהגרי"ז על אף המסירות נפש שהיה לרבינו כלפיו(ידוע הסיפור עם האתרוג)לא השיב טובה והיה מתנגד לרבינו.--95.86.121.88 01:34, 27 בדצמבר 2012 (IST)

כפי שחיים ציין, אין באפשרותנו כאנציקלופדיה, להכניס מידע כל עוד אין לו מקור קביל. 'ידוע' אינו מקור קביל. נא ציין ספר, פרסום כלשהו, או אמירה של אישיות מקובלת. לדבר כזה נוכל ונשמח להתייחס כאן, כי מטרתנו היא הנגשת מידע. --שיע 22:22, 30 בדצמבר 2012 (IST)
משיח ר' חיים ויטאל בתודה דוד קורצוג - שיחה 13:31, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
דוד, אנא הסבר כוונתך בקישור זה, ומה הקשר לדיון לעיל. --213.151.53.251 18:13, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
פשוט ראיתי שמצטטים כאילי בשמו של הגרי"ז כאילו אמר נגד הרבי שאמר על עצמו שהוא משיח, אז הבאתי ראיה שגם על ר' חיים ויטאל היו מתנגדים אליו בגלל אותה סיבה. בתודה דוד קורצוג - שיחה 10:21, 27 באוגוסט 2013 (UTC)
בעקבות מחיקת הפסקה על ידי אנונימי ואולי יהיו שיערערו על כך, פשוט שהצדק עמו כי כל זמן שאין מקור לדברים השליליים אין מקור גם לדברים באופנם החיובי.--הנחה - שיחה 21:35, 26 בינואר 2016 (UTC)
הנחה, לי הדבר לא פשוט כלל. לדברים שליליים חובה להביא מקור, דברים חיוביים קל יותר לדעתי להכניס גם בלי מקור ברור. ובהקדים, שברור שבעולם אידיאלי היינו מכניסים רק דברים עם מקור ברור, וכמו"כ דבר חיובי שברור שאין לו מקור לא נכניס, אבל כאשר יש שמועה מפורסמת רק שאין לנו כרגע מקור ברור וקביל אנציקלופדית, לדעתי יש להכניס, ואם לא נצטרך למחוק חצי מחב"דפדיה. --שיעשיחה י"ח בשבט ה'תשע"ו 18:10, 28 בינואר 2016 (UTC)
'שיע' בא לא נהיה תמימים (במובן השלילי) כל אחד שקצת מסתובב ושומע מכיר את הנוסחה השלילית, לעומת זאת הנוסחה החיובית כלל אינה מוכרת (חוץ לחב"ד) ואין לה מקור כלל (ומובן שציטוט כזה לא רק שאינו מכבד אלא מזלזל ומוריד את רמת האמינות בכלל) לדעתי שרשה טמון בהתוועדות של משפיע אלמוני שבעת ההתוועדות הכריז שלמרות הנוסח השלילי שבדברי הגרי"ז סו"ס הכיר בכך שהרבי משיח (לאמיתו של דבר אני כך שמעתי הדברים בשיחות חולין בתוככי אנ"ש ומעולם לא שמעתי את הנוסחה הבלתי אמינה כלל שכתובה כאן) ומזה למדו התלמידים והכניסו בדבריו שזה היה כל תוכן דבריו ולהד"ם (והמובא כאן קודם גם אינו נכון.. כי מפורסם שלא היה חסיד גדול.. אינך רוצה לצטט שלילי, נו בסדר.. יפה, אתה גם לא רוצה להאמין ללה"ר.. גם בסדר - חיובי... אבל אל תעשה צחוק מעצמך.. באמת?!)--הנחה - שיחה 21:32, 28 בינואר 2016 (UTC)
אגב אחת המחמאות היותר גדולות שנשמעו מפי הגרי"ז מבריסק (באופן שלילי וד"ל) על חב"ד (מפורסם אך לא מוסמך כ"כ), היא שההתנגדות לחסידות בדורינו חלה רק על חב"ד (ועוד חסידות מפורסמת) שרק הם הולכים בדרך המקורית של החסידות... שלום בוט2 - שיחה 06:05, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

הרבי העריכו מאוד?[עריכה]

מישהו יכול להסביר לי פשרה של הקטע והוא ושלאחריו? הפסק ההוא הוא דבר הפשוט ואנוכי בעניי לא זכיתי להבין איפה ה'הערכה' הגדולה. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 04:23, 30 במרץ 2017 (UTC)

היחס של הרבי בשיחת י"ט כסלו תשל"ז הוא "מאוד" מכבד ראה כאן...--הנחה - שיחה 06:38, 30 במרץ 2017 (UTC)
האמת שלא הבחנתי שכבר קישרו לשם, בכל אופן גם אם הפסק ברור אולי העריכו "מאוד" לא שייך אבל מכבד מאוד ומעריך כן תוארים כו ידוע כדייקן, פוסק הלכה, גדול בישראל ועוד (ואם שמעת הקלטה של השיחה הרי זה מורגש יותר - אבל זה כבר "הרגש" אישי).--הנחה - שיחה 06:43, 30 במרץ 2017 (UTC)
ובכל אופן חושבני שהצדק עם רבינו השף, ולו בגלל שאין זה תיאור אנציקלופדי. אין מתפקידנו לקבוע את מי הרבי העריך מאוד, את מי חצי העריך, את מי לא העריך וכו', אלא לתאר את העובדות והקורא ישפוט. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 11:02, ג' בניסן ה'תשע"ז

להוסיף בספריו[עריכה]

בין ספריו ראוי להוסיף את הספרים שיצאו לאור לאחרונה והם 'רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז' ספר אחד על התורה, וספר נוסף על נ"ך וסידור התפילה. הספר יצא לאור מכתבי יד של תלמידים והינו הספר המקיף ביותר מתורת מרן הגרי"ז סאלאווייציק מבריסק, והפך לעיקר מקור תורת הגרי"ז שהייתה עד כה עוברת בעל פה מדור דור. הספר יצא לאור על ידי מכון דעת סופרים בארה"ק. 185.24.206.249 15:32, 8 ביוני 2017 (UTC)

בוצע. תודה. --שיעשיחה כ"ט באב ה'תשע"ז 16:00, 21 באוגוסט 2017 (UTC)

כדאי להוסיף הקשר שלו עם אברהם הרש כהן ועוד כיוצ"ב[עריכה]

ב"ה אפשר לראות בספר של אברהם הירש, חשוב להראות שאדם כמהו שמר על קשר וקריבה עם חסידי חב"ד.