שיחה:חכמות חיצוניות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסיבה שהוסברה בתבנית אינה מובנת כלל. נא להסביר. --טראכט גוט וועט זיין גוט. שלום - סוכת (שיחת) שלום 17:12, 7 באפריל 2010 (UTC)

כעת זה בסדר. שיניתי את שם הערך. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:12, 7 באפריל 2010 (UTC)

מ"מ ערך[עריכה]

גדרם[עריכה]

זה גדרם? "החקר והעיון בענייני העולם ומציאותו", הלכה מפורשת (רמב"ם יסודי ב,ב) שכך מקיימים ב' מצוות דאוריתא - אהבת ה' ויראת ה' הגדר הוא פשטו חכמות השייכות לאומות העולם (או אולי 'שכל אנושי')..--95.86.107.8 14:26, 17 במאי 2020 (IST)

להשלים[עריכה]

היות שיש "להשלים" על כל הערך ולא צריך על כל פיסקה, אני מעתיק לפה את הטקסט שהיה בתבניות "להשלים" אם מישהו ירצה להעזר בו:
"להשלים: תיקון לפגם - ראה גם סוף ד"ה נר חנוכה ס"ו, בעיה הכפירה בהשגחה פרטית - לקוטי שיחות טו נח בדברים על אוניברסיטה, הלימוד באוניברסיטה.
להשלים: יחס המדע לתורה (כלומר האם מציאותה אמיתית וכו' ראה שיחת פורים תשי"א). הוראות מעניני המדע, שאלות המדע - גיל העולם, שמש וכדור הארץ, וכו' וכו'."
-- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 10:58, י"ג בתמוז ה'תש"ף

של"ה, עשרת הדברות, מסכת שבועות, נר מצוה: "הרחקת לימוד הפילוסופיא ואיסורה מבואר בספרי הקדמונים והאחרונים, ואם להביא כל דבריהם הוא עלי למשא. אפס קצת מהם תראו מה שכתב בזה רב האי גאון נמצא בעין יעקב במסכת חגיגה, במאמר ד׳ נכנסו לפרדס עיין שם, והרא״ש ז״ל שכתב בתשובה, וזה לשונו: ואף על פי שלא ידעתי מחכמה חיצונית שלכם, בריך רחמנא דשיזבין ממנה, כי בא האות והמופת להדיח האדם מיראת השי״ת ותורתו עד לא תהא תורה שלנו כשיחה בטילה שלכם... כל הבא ונכנס מתחלה בחכמה זו לא יוכל לצאת ממנה להכנס בלבו חכמת התורה, כי לא יוכל לשוב מחכמה טבעית, ולא ישיג לעמוד על חכמות התורה שהיא אורחות החיים, כי יהיה לבו תמיד על חכמת הטבע, ותעלה ברוחו להשוות שתי החכמות יחד ולהביא ראיה מזו לזו ויעוות משפט, כי שני הפכים הם צרות זו לזו..." ויש שם עוד, השייך בודאי לערך. קודש לנשיא הדור - שיחה, 03:38, י"ד באדר א', ה'תשפ"ד.