שיחה:אמונה בה'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כדאי להוסיף כאן, מי שמוכשר לכך, מהתניא היומי (כ"ח ניסן) בעניין האמונה "כאומן המאמן את ידיו"--שמואליק - שיחה 16:29, 20 באפריל 2012 (IDT)

בין אמונה לרגש[עריכה]

נא עזרו בהגדרה מה ההבדל אכן בין אמונה לרגש. האם אמונה היא בכלל תוצאה של שכל? ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - כ"ב באב ה'תשע"ג - 16:58, 29 ביולי 2013 (UTC)

אולי זה יעזור לך (סעיף ה'). • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ב באב ה'תשע"ג • 17:40, 29 ביולי 2013 (UTC)
זה אכן מאמר יפה המסביר כי שכל הוא דעת ואמונה הוא מרצון שלמעלה מן הדעת. יש גם מאמר יסודי של אדה"ז בליקוטי תורה ואתחנן ד"ה וידעת היום, שמקשה את הקושיא המפורסמת מה היא אמונה, והרי הידיעה כי אין עוד מלבדו כו' היא דעת וא"צ לזה אמונה ותי' שהוא על ענין המקיף שאינו מגלה לעינים. (מעניין כי המתנגדים אומרים אותה קושיא בשם הגרי"ז ששאל את אביו הגר"ח זצ"ל, מה היא מצוות האמונה והרי הכל סברא ודעת ותי' לו שמהכן שנגמר השכל ואין בכוחו להשיג משם מתחילה מצוות האמונה, והרי אותם הדברים נאמרו הרבה לפניו על ידי אדה"ז בעמקות גדולה). --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ב באב ה'תשע"ג, למניינם 19:39, 29 ביולי 2013 (UTC)
שאלתי היא - באם אכן האמונה היא הכרה נפשית פנימית, מה ההבדל בינה לבין רגש (לא במקור, וודאי שהיא מעצם הנפש והוא מסיבות אחרות) - השאלה היא איך אנו מבדילים? ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - כ"ב באב ה'תשע"ג - 21:12, 29 ביולי 2013 (UTC)
האמונה מתעוררת בשורש נשמות ישראל ולא מהרגש. עם זאת, מצינו מקומות שהאמונה נקראת בינה וזאת מכיון שיש לה השפעה על הרגש דהיינו על הנפש, מכיון שהנפש היא רצון ושורש נפשות ישראל הוא אלוקות. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ב באב ה'תשע"ג, למניינם 22:07, 29 ביולי 2013 (UTC)

ספרים[עריכה]

ידועה הוראתו הקדושה של הרבי לא לציין לספרי אפיקורסים וכו', ולכן מיהו זה המציין לספר שיש בו דברים נוראיים על משיח ה' וכו'. ולעומת זאת היה צריך לכתו שערי אמונה, איש האמונה, איך כמה ומדוע וכו'. א גוטע וואך...• כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 00:29, 23 בפברואר 2014 (UTC)

הראיה לאמונה[עריכה]

הרבי מסביר תמיד שהראיה לאמונה היא זה שיהודים מסרו נפשם תמיד והיו מוכנים לוותר על חייהם (וכן הוא תינא פי"ח), אך מנין שזה לא נעשה כתוצאה ממשהוא שדומה למה שקוראים בעברית 'שטיפת מח', , כלומר אווירה שיהדות זה דבר קדוש ששווה להקריב עליו חיים, ולא גילוי אמיתי של 'נשמה'?

במצבי לחץ מנסים להאחז במשהוא ולכן התפרצות ה'אמונה' אז אינה הוכחה...

מצפה לתשובה. תודה. --95.86.107.3 13:06, 27 באפריל 2020 (IST)

העניין הוא שהמסירות נפש היתה בכל הזמנים ביתר שאת דוקא אצל היהודים הפשוטים, שלא הבינו הרבה ולא ידעו הרבה, ויותר מכך: אפיל אצל פורקי העול וקל הדעת,וזו היא מסירות נפש שאינה מובנת כלל. ישנם סיפורים רבים על כך בכל התקופות הקשות של היהדות. היהדות אינה נקנית בדרך של השכלה אלא רק באור אלוקי שמביא לאדם כוח למסור את נפשו למעלה מטעם ודעת (שלום עליכם מחוץ לחשבון)
לא זכיתי להבין את הקביעה בשאלה, ועוד "הרבי מסביר תמיד", ואני הקטן לא ראיתי את זה מוסבר אפילו פעם אחת...
ככל שהבנתי, זה שיהודים היו מוכנים למסור את הנפש, זה לא ראיה לאמונה (כלומר: זה לא נועד לשכנע אפיקורסים להאמין), אלא זה נובע מכח האמונה וממחיש זאת. אם תיפגש עם יהודי שטוען שאינו מאמין, לא תוכל לשכנעו כהוכחה שכלית באמצעות סיפורי מס"נ, ומבחינה שכלית יוכל אכן לטעון שזו שטיפת מח, אלא אם כן יזדמן לאותו יהודי ניסיון בדבר אמונה - ואז בו עצמו יתגלה כח האמונה עד כדי מסירות נפש, וכל טענותיו יתנדפו. -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 23:07, ג' באייר ה'תש"ף
תודה על המענות אך עדין אינני מרגיש שקיבלתי תשובה.
א. קרייזי: דוגמא למענה כזה הוא יחידות הרבי עם גאולה כהן שפורסמה לאחר פטירתה בבית משיח, ועוד כו"כ בספר 'אני מאמין'.
ב. לגוף המענה: יש פחד מדברים קדושים! זה לא רק אצל היהודים אלא אצל כל הדתות ומקורביהם, לדוגמא כשישראלי מגיע לאיזה מנזר בהודו יש לו הרבה יראת כבוד, כי התחושה שם היא של קדושה, ואם הכניסה היא חזקה יכולה להיות גם מסירות נפש על כך. אז כשפרסו לגרמני ההוא לדוגמא את הספר תורה, הסכמה שלו למות אינה ראיה לכך שהוא אכן קשור לה', כיון ויש בספר תורה הרבה מאוד תחושה של קדושה, ובפרט שהגרמני יודע שהוא מגיע מהעם הזה וכו'. וממילא אני חוזר על השאלה מנין הראיה של הרבי שהמסירות נפש מראה על קיומה של נשמה אלקית? תודה. --95.86.107.3 20:13, 30 באפריל 2020 (IST)
היש מענה?--95.86.107.3 06:11, 5 במאי 2020 (IST)