שושן פורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שושן פורים קטן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שושן פורים הוא חג החל בט"ו באדר, יום בו נחוג חג הפורים בעיר שושן הבירה ובשאר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים ועוד.

בתורת החסידות[עריכה]

הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.

הרבי מבאר[1] הענין ביום זה:

מבואר בתורה אור[2] ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[3], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[4].

השושנה אדומה בעצם, אך על ידי האש, אש רוחנית של קדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו נשמות ישראל..

הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.

זהו גם ענין ה"גורל"[5] שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[6] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[7], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[8], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[9].

הערות שוליים

  1. תורת מנחם תשי"א חלק א' עמ' 323.
  2. הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.
  3. נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.
  4. שה"ש ב, ב.
  5. "פור הוא הגורל".
  6. ראה תורה אור מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
  7. הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
  8. תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תורה אור שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
  9. ראה תורה אור שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.