שוטה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שוטה בהלכה הוא אדם שדעתו אינה מיושבת עליו, והוא פטור מהמצוות ומעונשי גיהנום ואין בידו לקנות ולמכור.

בברייתא[עריכה]

י.png איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות [ומקרע] את כסותו, והמאבד את מה שנותנים לו י.png
– תוספתא תרומות א ג

בראשונים[עריכה]

נחלקו הפוסקים בהגדרת שוטה, האם די באחד משלשת סימני שוטה, כלומר אם אדם יוצא יחיד בלילה למקומות בודדים (בזמן חז"ל שהיו מצויים שדים ורוחות, והדבר היה נחשב לסכנה) האם גם אדם כזה נחשב שוטה לכל דבר, או שרק אם אין ידוע לנו מצבו הרפואי אנו משערים כי כנראה שהוא שוטה?

הסמ"ע קובע שדי בסימן זה לבדו שיוצא יחיד בלילה כדי להחשיבו כשוטה. וכן פוסק אדמו"ר הזקן[1] שכן שמע מהרמב"ם[2], ודלא כהתורת שלמים[3].

לעומת זאת הצמח צדק בפירושו למסכת חגיגה מביא שמדברי התוספות[4] משמע שלשה סימנים אלו הם רק סימנים להחזיק אדם כשוטה, אך אם נראה בעליל שבשאר ענינים דעתו מיושבת אין לו דין שוטה. אך מביא שרוב הפוסקים כותבים כהרמב"ם, הלא הם תשובות מהרי"ו, שו"ת כרון יוסך, לרבינו שמחה אם שוטה באחד מארבעה הדברים המוזכרים בברייתא, ולפי הרמב"ם לאו דוקא באחד מדברים אלו אלא כל דבר שמראה על שהוא שוטה די להחזיקו כשוטה.

להלכה[עריכה]

להלכה קובע הצמח צדק כי שוטה לענין אחד אינו נחשב כשוטה לכל דבר. נימוק אחד הוא מדברי רב פפא בבבא קמא כי מועד לדבר אחד אינו מועד לדבר אחר. הרי מזה שבעיה נפשית כל שהיא לענין אחד אינה קובעת לענין אחר.

אלא שעדיין יש להסתפק, אולי בכך שהוא שוטה לענין אחד די לפסלו מלתת גט. על כך קובע הצמח צדק כי היות והטעם ששוטה אינו יכול לגרש הוא כמובא במשנה ביבמות משום שהאיש אינו מוציא אלא לרצונו, אם כן כיון שהוא פקח לכל דבר וודאי שיכול הוא לגרש.

בפרט - אומר הצמח צדק - שלפי שיטת רבינו שמחה וסייעתו, דווקא אחד מהדברים המנויים במשנה יש להם כוח לתת לאדם דין שוטה לכל דבר, ולכן אם מוצאים באדם בעיה נפשית אחרת אין בכך להחזיקו כשוטה לכל דבר ויכול לגרש את אשתו.

כמו כן מוכיח הצמח הצדק מדעתם של פוסקים רבים כי בפעם אחת שאדם עושה דבר שטות אין להחזיקו כשוטה, רק אם עושה כן בקביעות.

הערות שוליים

  1. שו"ת סימן כו
  2. פרק ט' מהלכות עדות הלכה ט
  3. יורה דעה סימן א ס"ק נא
  4. חגיגה ג ב