שווינציאן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שוונציאן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שווינציאן - עיר מחוזית בגלילות וילנה שבליטא, שמסביבה עשרות עיירות קטנות. העיר שווינציאן מוזכרת רבות בתולדות ימי החסידים שכתב אדמו"ר הריי"צ.

היסטוריה[עריכה]

עיר זו הייתה עיר 'מתנגדית' מובהקת, תחת שרביט הנהגתו של אדמו"ר הזקן ולאחר עבודה קשה ומאומצת, הצליחו חסידיו של אדמו"ר הזקן לחדור גם לעיר זו ולעשות בה נפשות רבות לתורת החסידות. פעילות זו הגיעה לשיאה, כאשר נסללה הדרך לביקורו של אדמו"ר הזקן בכבודו ובעצמו בעיר.

מסופר שבתקופת החרם של המתנגדים על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן.

בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים.

החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים שוחט משלהם. השוחט האחרון היה ר' משה מענדל ברלין.

ר' אהרון צינמן, היה גבאי במניין החסידי, והיה גם נציג החסידי בוועד הקהילה. בזכותו לחסידים היתה השפעה גדולה בכל ענייני העיר. כי את מה שהוא אמר וועד הקהילה עשה.

בבית כנסת היה חדר, שם היו מתוועדים לאחר התפילה. ההתוועדויות החסידיות היו נמשכות שעות ארוכות.

"דער קליינער חסידישער מניין" - המניין החסידי הקטן שכן ברחוב פאשמנער. המבנה היה קטן, אבל היה לו חן מיוחד.

תקופה מסוימת כיהן הרב אהרן תומרקין, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, כרבה של הקהילה החב"דית בשווינציאן.

הרב שמואל בצלאל שפטיל היה יליד שווינציאן

הכחדת הקהילה במלחמת העולם השניה[עריכה]

ביום ו' בתמוז נכנס הצבא הגרמני לשווינציאן. ביום כ' בתמוז תש"א, חטפו הנאצים בעזרת אנשי הארגון הליטאי כמאה יהודים מבתיהם, על פי רשימות מוכנות, בתואנה שהם נלקחים לעבודה. האמת המרה התבררה מאוחר יותר, לאחר שכולם הועלו על משאיות צבאיות ונלקחו ליער הסמוך לעיירה ניי-שווינציאן, שם נורו למוות. זמן קצר לאחר מכן, הוצאו להורג עוד כמאה יהודים.

ו' בתשרי, שבת תשובה - כך מצויין בזכרונות יוצאי שווינציאן, הוא היום בו הוצאו יהודי העיר מבתיהם ורוכזו בשדה רחב ידיים סמוך לעיר. היהודים הוחזקו בשדה פתוח, כשבערב רוכזו במקום אחד עם אלפי יהודים נוספים מכל יישובי הסביבה. אז ניתן האות והנאצים עם עוזריהם הליטאים הובילו את היהודים בשיירות ארוכות אל מחנה "פאליגאן" הסמוך לניי-שווינציאן. בו ביום, ט"ז בתשרי, ולמחרתו י"ז תשרי, התבצע הטבח הנורא. ביומיים אלו נהרגו שמונת אלפים יהודי מחוז שווינציאן שבליטא. כך הוכחדו שלוש-עשרה קהילות יהודיות ובתוכם חסידי חב"ד רבים.

קהילות חב"ד במחוז שווינציאן[עריכה]

ברוב העיירות הסמוכות לשווינציאן, היו בתי כנסת וקהילות חב"ד לתפארת, אך אלה נכחדו בשואה ונעלמו מהזכרון.

היידוצישאק[עריכה]

באיזור שווינציאן הייתה עיירה בשם היידוצישאק - העיירה נחשבה לחסידית. רוב תושביה היו חסידי חב"ד. עד השנים האחרונות, כלל התושבים היו משתתפים בהתוועדויות, בעיקר התוועדות [[י"ט כסליו תקנ"ט|י"ט כסלו]].

בעיירה היו ארבעה בתי כנסת: 'די רלטע שול' (בית הכנסת הישן), 'דאס שטיבל' (השטיבל), 'דער נייער מניין' (המניין החדש), ו'שניידערשע קלויז' (בית הכנסת של החייטים). ה'רלטע שול' ו'דאס שטיבל' היו הבניינים העתיקים ביותר בעיירה.

הקבוצה החב"דית התפללו בשטיבל. שם הקפידו מאוד על הנוסח, על מנהגים ואריכות בתפילה. בין מנחה למעריב, נהגו שם ללמוד דף גמרא. בין מתפללי השטיבל היו: ר' חיים זלמן שפירא, ר' יאסל לוריא, ר' מענדל בער אבעל, ר' שמעון לייב סווירסקי, ר' העשל קורלענציק, ר' זלמן פאטשניק ועוד.

פוסטוב[עריכה]

פסטוב אף היא הייתה קהילה במחוז שווינציאן, ובה ביקר אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים בתקופת מגוריו בלטביה ובפולין.

ביום י"ג בטבת תש"ג, בשעה 3 לפנות בוקר, הוצאו יהודי פסטוב לשטח פתוח מחוץ לעיר, ושם נורו כולם למוות. ה' יקום דמם.

ניי שווינציאן[עריכה]

ניי שווינציאן

לקהילה החב"דית בניי-שווינציאן, אף היא סמוכה לשווינציאן, היה בית כנסת משלהם, אשר שכן ברחוב קאלטניאנער. לאחר השריפה הגדולה, הם בנו בית כנסת יפה וגדול. שם היו הגבאים: יאסע שניאור, אברהם טייץ, שלמה מיימון, אברהם יצחק טשארנאבראדקי, קורליאנדטשי והירשע גורביץ.

"החסידים נהגו מזמן לזמן, לשכור לעצמם שוחט, לכן בדרך כלל בעיירה היו שני שוחטים.

בשנים האחרונות שלפני השואה, כיהן הרב יצחק ריבקין כמורה צדק ושוחט לקהילת חסידי חב"ד בעיירה.

מקורות[עריכה]

עיירות בליטא
מחוז קובנו - סלובודקה · קובנהמחוז וילנא - גלובוקע · וילנא · שווינציאן
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות באוקראינהעיירות בלטביהעיירות בפולין
‏‏