שאול לייטר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב לייטר בסיור מטעם מכון אסנט עם שר התיירות בני אלון

הרב שאול יוסף לייטר (יליד שנת תשי"ד, 1954) הוא מייסד ומנהל מכון אסנט - מרכז עולמי ללימוד קבלה שמרכזו בצפת, ומראשי הקהילה החב"דית בעיר המפורסם כמרצה וסופר רהוט בשפה האנגלית.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תשי"ד לאביו משה לייטר בברוקלין שבניו יורק למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.

לאחר סיום התיכון, נכנס ללמוד באוניברסיטת קורנל באית'קה שבניו יורק, שם עסק בלימודי תזונה וקיבל תואר ראשון.

מהלך לימודיו באוניברסיטה נקטע בעקבות השתתפותו בפסטיבל המוזיקלי בוודסטוק, שם פגש בחסיד חב"ד שגרם לו לחזור בתשובה ולקבל על עצמו אורח חיים יהודי. בתהליך התקרבותו היה מעורב גם ר' מאיר ניסים אבוחצירא שהתמחה אף הוא כתזונאי ומצא שפה משותפת עם הרב לייטר.

בהמשך למפנה שחל באורח חייו, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק שם שקד במשך שנתיים על לימוד הלכה וחסידות והשלים פערים, ולאחריהם נסע ללמוד תקופה נוספת בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ולאחר נישואיו עם רעייתו חיה ברכה קבע את מגוריו בצפת ונכנס ללמוד בכולל צמח צדק הפועל בעיר.

פעילות ציבורית[עריכה]

בברכת הרבי הקים בצפת בשנת תשמ"ג יחד עם חבריו ירחמיאל טיליס ומשה ווישנפסקי את מכון אסנט, שמטרתו להפיץ את פנימיות התורה בשפה שתזמין את הציבור הרחב ותמשוך תיירים מרחבי הארץ והעולם.

המכון שווק כ"מרכז עולמי ללימוד הקבלה", והוקם בקצה העיר העתיקה בפינה המשקיפה על נופי צפת.

מאז הקמתו, אחראי הרב לייטר על תפעול המקום ועל השגת התקציבים הנדרשים לפיתוחו, ומידי שנה מלווה מאות קבוצות תיירים בסיורים ובהרצאות הנערכות על ידי אנשי המכון.

במשך למעלה מעשור פעל המכון בשפה האנגלית בלבד, ובשנת תשנ"ה נפתחו במכון מסלולים נוספים גם עבור דוברי שפות נוספות, והוא הפך למרכז הומה מבקרים הפועל לאורך כל ימות השבוע ללא הפסקה ומארח קבוצות המגיעות לסך כולל של מאות אלפי אנשים בשנה.

עם הקמת ועד המנהלים של קהילת חב"ד בצפת, צורף לעמותה יחד עם המנהל הרב אריה לייב קפלן והרבנים יוסף יצחק חיטריק, שלמה רסקין, יוסף יצחק וילשאנסקי, ויוסף יצחק לבקיבקר.

הרב לייטר עצמו עורך מידי שבוע עיתון בשפה האנגלית העוסק בתורת הקבלה, ומפרסם טורים שבועיים באתר בית חב"ד.

כמו כן מוסר הרב לייטר שיעורים קבועים במכון אלטע הפועל בצפת.

קישורים חיצוניים[עריכה]