קרית שמואל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קהילת חב"ד בקריות משתתפים בכינוס תורה בהיכל בית הכנסת
מעמד סיום הרמב"ם בארגון קהילת חב"ד בקריות בשנותיה הראשונות
רב הקהילה, הרב יגאל פיזם
ע"ה
משפיע ורב הקהילה הרב יוסף אברהם פיזם
בנין התלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל, חיפה
ישיבת תומכי תמימים קריות בתמונה קבוצתית

קרית שמואל הינה קריה השייכת לרשות המונציפלית של העיר חיפה, וגובלת עם קרית ים, קרית חיים וקרית מוצקין. השכונה קרויה על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי. רחובות רבים בשכונה קרויים אף הם על שם אנשי הציונות הדתית, ורוב תושבי השכונה הינם אנשים שומרי תורה ומצוות מהזרם הדתי-לאומי.

הקהילה החב"דית בקרית שמואל מונה כיום כמאה ועשרים משפחות, ומפעילה רשת מוסדות חינוך פעילים ומצליחים המשמשים את כל חסידי חב"ד המתגוררים באזור חיפה הקריות.

תולדות הקהילה[עריכה]

ראשיתה של קהילת חב"ד בקריות החלה בהתיישבותו של הרב יגאל פיזם באזור.

הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת פרחי אהרן ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו שיעורי תניא קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד לדווח על השיעורים לרבי, וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב שמואל פרומר, ועוד.

משגדלה הקהילה, נוצר צורך בבית כנסת חב"די שישמש את הקהילה המתפתחת, וכמו כן כולל לאברכים, שיאפשר למקורבים להתקדם בלימודי היהדות. לצורך כך, נרכש בנין צנוע ממול לתחנת הרכבת המקומית, ברחוב בר אילן 29. מקום זה שימש את הקהילה במשך עשרות שנים.

ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת תשמ"ג משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב דוד מאיר דרוקמן, ובשנת תשמ"ו התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל.

בהתוועדות שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ"ח, השתתף הרב זושא וילימובסקי, והועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת נפש חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע ימי השבעה זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית.

בשנת תשמ"ט חזר הרב שמשון פיזם משנת ה'קבוצה', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה לנישואיו. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור.

בשנת תשנ"ז, מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקרית-שמואל[1].

לקראת שנת הלימודים תשנ"ח, הוקמה בקריה ישיבת תומכי תמימים.

עם הקמתם וביסוסם של מוסדות נוספים בקריה, וביניהם תלמוד תורה 'צבאות מנחם', הישיבה הקטנה והתיכון, התרכזו במקום משפחות רבות, ובנין ה'כולל' הישן נעשה צר מלהכיל את באי בית-הכנסת.

בשנת תשס"ו, חנכה הקהילה את משכנה החדש והמרווח, בחציו השני של בנין הישיבה ('שוק הסיטונאים' לשעבר), ברחוב ריינס 1. בבניין זה ממוקמים משרדי הקהילה, מרכז הפעילות של מוסדות 'נפש חיה', חנות צבאות ה', ואגף ההוצאה לאור.

כיום, מונה קהילת חב"ד בקרית-שמואל כמאה ועשרים משפחות מאנ"ש, הפועלים בכל רחבי הקריות, ומפיצים את מעיינות החסידות.

שיעורי התניא של הרב פיזם מתקיימים כיום בהיכל בית הכנסת של הקהילה, במקביל לשיעורים קבועים נוספים שנמסרים על ידי הרב שלום בער רייכמן, ופעילויות נשי ובנות חב"ד מידי ערב ראש-חודש.

סניף תנועת הנוער צבאות ה' בקריה מנוהל על ידי הרב פנחס פיזם, ומסגרתו מתקיימים פעילויות 'אבות ובנים' בכל מוצאי שבת, קייטנות, והפעלות שבועיות.

במהלך השנה, מקיימת הקהילה שלושה כינוסי תורה מרכזיים, בהם משתתפים הרבנים האזוריים, ומשפיעי הקהילה.

תפקידים בקהילה[עריכה]

מוסדות הקהילה[עריכה]

רובם של מוסדות החינוך, ממוקמים בקומפלקס חינוך מפואר בקצה הדרומי של קרית שמואל, העומדים תחת הנהלתו של מנכ"ל המוסדות הרב לייבל שילדקרויט.

תלמוד תורה 'צבאות מנחם'[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל

התלמוד תורה מונה כמאתיים וחמישים ילדים, ומשמש כתלמוד תורה המרכזי לכל תושבי אזור חיפה והקריות.

  • מנהל התלמוד תורה - הרב יוסף אברהם פיזם. (החל לנהל את התלמוד תורה עוד קודם חתונתו).
  • רב התלמוד תורה - הרב שמעון אייזנבך, רב ושליח הרבי בצפון קרית מוצקין.

אגף נפרד בבניין, מיועד לילדי הגנים.

בית ספר 'בית חיה'[עריכה]

בית הספר 'בית חיה', הוקם על שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן, אשת הרבי. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידות, ומיועד אף הוא לבנות אנ"ש מכל האזור.

  • מנהלת בית הספר היסודי - גב' ורדה אקסלרוד (אשת הרב משה אקסלרוד, שליח הרבי עתלית).
  • מנהלת התיכון - גב' שרה גולדברג (אשת הרב יצחק גולדברג, ראש ישיבת חב"ד במגדל העמק).

ישיבת תומכי תמימים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים קריות

ישיבת תומכי תמימים בקרית שמואל (ישיבה קטנה) הוקמה בשנת תשנ"ז, בראשות רב הקהילה הרב יגאל פיזם. מיקום הישיבה נבחר בדווקא במקום מרוחק מקומפלקס החינוך של חב"ד בקריות, על מנת להבטיח מרחק גדול ככל האפשר מהתיכון, ולשמור על גדרי הצניעות.

בשנת הלימודים תשע"א, נפתחה ישיבה גדולה במקום, אך כעבור כמה שנים נסגרה. כיום הישיבה מונה כיום כחמישים תלמידים.

גני המלך[עריכה]

הגנים מנוהלים על ידי הרב משה אזולאי, כיום פועלים ששה גנים עם כ-200 ילדים. צוות הגנים: ר' דני בן עזרא, ר' מיכאל אוחיון, גב' לירון שמר, גב' בתיה פיזם, גב' אורנה ג'רופי, גב' חיה מושקא קהניאל, גב' חיה מושקא פיזם, גב' רננה קנפלמכר, גב' רחל פינטו, גב' מיכל הולינס, גב' נחמי פרץ, דבורה פגוט, גב' רמה פאר, גב' דבורה לאה קליינברג, גב' קיילא אזדאבא, הודיה עמוס.

מעון 'נפש חיה'[עריכה]

המעון מנוהל על ידי גב' עדינה פיזם, ומיועד לילדי אנ"ש בקהילה.

גמ"ח יוסף יצחק[עריכה]

גמ"ח יוסף יצחק הוקם ומנוהל על-ידי הרב דוד מרציאנו, ומסייע לאנ"ש בקריה במתן הלוואות ארוכות טווח. (גמ"ח זה פועל במקביל לגמ"ח המנוהל על ידי רב הקהילה הרב יגאל פיזם).

בשנת תשס"ז, השיג הרב מרציאנו תקציב מצומצם מעיריית חיפה, והחל לחלק מצרכי מזון בסיסיים למשפחות נזקקות, תוך שהוא דואג להשלים את הפער הכספי. פעילות זו פונה בעיקר לקהל הרחב, אך מסייעת גם לחלק קטן ממשפחות אנ"ש המצויות במצוקה כלכלית.

אנשים בולטים בקהילה[עריכה]

התנגדות לקהילה[עריכה]

בעקבות תוכנית מגובשת לבניית בית-כנסת בדוגמת 770 ממול לישיבת פרחי אהרן בקריה ובסמיכות לבית הכנסת 'בלחסן', החלו להתגלע חיכוכים פנימיים בין הקהילה החב"דית בקריות לבין אנשי הציונות הדתית המהווים את רוב תושבי הקריה.

רב הקריה, הרב עקיבא הכרמי, הוציא מכתבי גינוי חריפים, שבהם כינה את הקהילה החב"דית בקריית שמואל, בשלל תוארים שליליים ביותר. המלחמה הפנימית גלשה אף לתקשורת, וקהילת חב"ד בקריות (ולמעשה, קהילות חב"ד בכל רחבי תבל הדוגלים בדיעה שהרבי חי וקיים) הוכפשה.

ההסתה נגד קהילת חב"ד, התפתחה להפעלת אלימות נגד חסידי חב"ד שבאו להתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת המרכזי בקריה, שהוכו נמרצות בגין אמונתם בחייו הנצחיים של הרבי[2]. למרות המודעות החריפות המסיתות נגד הקהילה שהופצו בעידודו של הרב הכרמי, נהגו אנשי הקהילה בדרך של שלום ופיוס על-פי הוראתו של הרב יגאל פיזם, והפיצו כרוזים הקוראים לאחדות המחנות, והתנהגות באופן של אהבת ישראל.

על-מנת להוסיף באור, אגף ההוצאה לאור של המוסדות הפיק סדרת עלונים מרהיבים, הסוקרים את פעילות חב"ד בקריה ומבארים בטוב טעם את שיטתם של חסידי חב"ד בנוגע לבשורת הגאולה והגואל.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. המינוי עורר סערה רבתית בעקבות חשש למלחמה ברב דוד מאיר דרוקמן, סערה שגלשה גם אל תחום התקשורת הכתובה, ודרשה את מעורבותם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. בסופו של דבר הסערה שככה, ומינויו של הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) התקבל על כל חסידי חב"ד באזור, מבלי לפגוע במעמדו של הרב דרוקמן כרב קהילת חב"ד בקריות. כיום הרב פיזם והרב דרוקמן נפגשים יחדיו להתוועדויות בימי חג חסידיים.
  2. כתגובה הולמת, הודפס מכתב מחאה בגינוי האלימות, עליו חתמו כל ראשי הקהילה, תוך בקשה נפשית לחדול מדרך האלימות ושנאת החינם, ולהרבות באהבת ישראל, כהכנה לגאולה.