צבי הירש רוזנבוים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי צבי הירש רוזנבוים

רבי צבי הירש רוזנבוים היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, חתן רבי מרדכי מנדבורנא.

בעקבות מלחמת העולם השנייה נותק הקשר בינו ובין כלתו ובני משפחתה, כעבור זמן הצליחו לעלות לארץ ישראל ור' צבי נשא לאישה את ארוסתו מלפני המלחמה. היות והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, רבי אהרן רוקח מבעלזא רכש לו את הנדוניה והאדמו"ר הריי"צ שלח לו מעטפה ובה סכום כסף באמצעות ר' אפרים וולף.

דרושי התורה שלו היו מיוסדים רבות על תורת חב"ד.

קשר מיוחד עם ספר התניא[עריכה]

היה הוגה רבות בספרי חסידות. למד את ספר התניא, שכתב אדמו"ר הזקן, מאה פעמים עד שהכיר כל אות ואות בו. נהג להתכונן לתפילת שחרית לאחר לימוד ארוך ומעמיק בספר זה.

הזמן שהקדיש ללימוד הספר גם היה רב. בבחרותו למד כל יום בספר התניא הקדוש כארבעה שעות, וגם עד זקנה ושיבה למד כל יום שעור קודם התפילה בספה"ק תניא, ואף קיבל על זה מכתב מאדמו"ר הריי"צ, שהחשיב מאד שלומד שיעור תניא ברבים.

נהג לומר שעל חסידים למלאות אחר הוראת בעל התניא להתפלל כל יום לפחות שעה ומחצה בעבודה ולעבוד על מידת האתכפיא בפרט בענייני אכילה. כמו כן הורה על כל חסידיו ללמוד בקביעות את ספר התניא, ועשרות שנים מסר בקביעות שיעורים בספר.

בכל סעודה שלישית היה מזכיר איזה תורה או ענין מאדמו"ר הזקן, והיה אומר "דער הייליגער רבי (-הרבי הקדוש) דער בעל התניא".

בצוואתו כתב על חובת לימוד התניא כל יום.

עם הרבי[עריכה]

בתחילת תקופת נשיאותו נסע לעיתים לאירופה וביקר בברינואה (צרפת), שם הכיר את המשפיע ר' ניסן נעמענוב והתרשם עמוקות מעבודת ה' המיוחדת שלו. לאחר שהרבי קיבל את נשיאות חב"ד, שאל את ר' ניסן לדעתו ונעשה מקושר לרבי. חסיד נוסף עימו עמד האדמו"ר בקשר מיוחד היה רבה של קרית מוצקין הרב דוד מאיר דרוקמן.

העריץ מאוד את הרבי, זכה להיכנס ליחידויות, התכתב עמו ובהתאם להוראתו הקפיד למסור בכל יום שעור תניא. בהזדמנויות שונות ובפרט בנסיעות ארוכות היה מקשיב לקלטות מהתוועדויות כ"ק הרבי מליובאוויטש. נוהג היה להכנס מדי פעם לישיבת תורת אמת, ולומד תניא עם התמימים ומשוחח עמהם בעבודת ה'.

הספר חובת הלבבות[עריכה]

כהוראת נשיאי חב"ד, הוא הורה להגות בספר חובת הלבבות בקביעות: במיוחד הורה לחסידיו, לשנן בקביעות את הקטע הבא, המופיע בשער עבודת האלקים" פרק ה':

וממה שהוא טוב ממנו עוד, להראות סימני העבודה והמקנה עליו בכל תנועת אבריו ובמידותיו:

לא ייהגה - כי אם בזכרו, ולא יביט - כי אם אל דרכיו, ולא ישמע - כי אם אל דבריו, ולא יאכל - אלא מה שהטריפו, ולא יחשוב - אלא בגדולתו, ולא ישיש - אלא ברצותו אותו, ולא ישמח - כי אם בעבודתו, ולא יבקש - כי אם רצונו, ולא ירוץ - כי אם בשליחותו, ולא יעמוד - כי אם מהמרותו, ולא ישב - כי אם בביתו, ולא יקום - כי אם באמונתו, ולא יקרא - כי אם ספרו, ולא ילבש - כי אם כסות יראתו, ולא יישן - כי אם על יצועי אהבתו, ולא יתדמה לו - כי אם תמונתו, ולא יעור - אלא במתיקות זכרו, ולא ימצא קורת רוח - כי אם עמו, ולא יברח - כי אם מהמרותו, ולא יאבל - כי אם בעת כעסו, ולא יפחד - כי אם מתוכחתו, ולא יקווה - כי אם חסדו, ולא יכעס - כי אם במה שמחייב רצונו, ולא ירצה - אלא במי שעושה רצונו, ולא ייקח - כי אם ברשותו, ולא ייתן - אלא למי שצווה אותו לתת לו. וכן בכל תנועותיו לא יעתיק רגל ולא יניע עפעף, אלא אחר הפקת רצון אדוניו בהם.

משפחתו[עריכה]

רבי ניסן רוזנבוים
  • גיסו, אח הרבנית, רבי יששכר בער רוזנבוים האדמו"ר מנדבורנא.
  • בנו, רבי ניסן חיים האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים
  • בנו, רבי זיידא לייזר וואלף האדמו"ר מקרעטשניף סיגט
  • חתנו, רבי יעקב מנחם רבינוביץ, הוא האדמו"ר מביאלה בני ברק.

מקורות[עריכה]