פרשת תצווה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פרשת תצוה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת תצווה היא הפרשה השמינית בספר שמות (מפרק כ"ז פסוק כ' ועד פרק ל' פסוק י').

הפרשה בקצרה[עריכה]

הקדמה - בשבוע שעבר, פרשת תרומה, מסופרים פרטי ההדרכות לבניית המשכן (שלאחר מכן הוחלף בבית המקדש שנבנה בירושלים). בפרשת תצווה ממשיכה התורה לספר על שאר הכלים שהכיל המשכן ועל השימוש בהם וכן על בגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם במשכן.

  • ראשון - תיאור שמן הזית שבו השתמשו על מנת להדליק את המנורה. התורה מצווה שהמנורה תהיה דלוקה במשך כל עשרים וארבע שעות היממה. אהרן ובניו נועדים להיות כהנים והתורה מתארת את הבגדים המיוחדים שהוכנו עבורם. מדובר בחושן, אפוד, מעיל, כתובת, מצנפת ואבנט.
  • שלישי - פרטים והוראות כיצד להכין את הבגדים לאהרן ולבניו, שאותם עליהם ללבוש בעת העבודה במשכן. עבודתו של אהרן הייתה בקודש הקודשים ובניו עבדו בשאר חלקי המשכן, כגון העבודה במזבח ועוד.
  • רביעי - תיאור תהליך ומעמד בו הוקדשו אהרן ובניו לעבודה במשכן. התהליך כלל את הבאתם לפתח אהל מועד, טבילה במקווה, הלבשתם בבגדי הכהונה (עליהם קראנו ב"שלישי") ולבסוף הקרבה של קרבן חטאת ושריפת קרבן על המזבח.
  • חמישי - המשך תיאור המעמד של הקדשת הכהנים. התורה מצווה את פרטי הקרבת הקרבנות, הן קרבן שמוקרב על גבי המזבח, והן קרבן שמונף תנופה לפני ה'. התהליך כולו לקח שבעה ימים של הקרבת קרבנות והלבשת הבגדים.
  • שישי - פרטי שריפת הקרבנות של כבשאחד מידי בוקר ואחד מידי ערב - קרבן תמיד. המצוה חלה בכל יום ובכל עת, ומכיון שבימינו אין לנו בית מקדש להקריב את הקרבנות, אנו לומדים פרשה זו בתורה בתפילה במקום ההקרבה. בסיום העלייה מבטיח הקב"ה לשרות בתוך בני ישראל.
  • שביעי - תיאור הכנת מזבח הקטורת שמוצב לפני הפרוכת שנמצאת בכניסה לקודש הקודשים. הכהנים מקטירים על המזבח קטורת מידי בוקר כאשר הם מסדרים את נרות המנורה ומידי ערב כאשר הם מדליקים את המנורה. התורה מזהירה אותנו שלא להקטיר קטורת זרה.

בתורת החסידות[עריכה]

הרבי מליובאוויטש אומר[1] שנאמר בגמרא[2] שכאשר "בקשו כותיים את בית אלקינו מאלכסנדר מוקדון להחריבו, ונתנו להם, באו והודיעו את שמעון הצדיק, מה עשה, לבש בגדי כהונה . . כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו כו'", ולבסוף נתבטלה הגזירה. שואלת הגמרא: כיצד הי' שמעון הצדיק יכול לילך לאלכסנדר מוקדון לבוש בבגדי כהונה, הרי "היוצא בהן למדינה אסור"? - ואחד התירוצים בגמרא הוא: "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ש"כשבא עת לעשות דבר לשמו של מקום, מותר להפר בו תורה" [3]. ויש ללמוד מסיפור זה בעבודת האדם להקב"ה: נאמר בגמרא "אלקיכם כהן הוא"[4], ו"בגדי כהונה" שהם לבושיו של הקב"ה, הרי זה התורה, שהתורה נקראת לבושו של הקב"ה, כמ"ש "עוטה אור כשלמה", דקאי על התורה, שנכתבה באש שחורה ע"ג אש לבנה[5]. ובפרטיות זוהי פנימיות וסודות התורה, שבהן ניכר שהקב"ה לבוש בהן. והנה, בדורות שלפני זה רק יחידי סגולה בלבד למדו סודות התורה ופנימיותה, אמנם, סדר זה הי' יכול להיות כאשר הכל הי' כתיקונו, אבל כאשר "עת לעשות לה'" - אזי גם "במדינה" – ולא רק בבית המקדש ובירושלים, מתלבשים בבגדי כהונה אלו, ועל ידי זה אפשר לבטל את כל המנגדים לעבודת ה', ולשמור את בית המקדש, הנמצא בלב כל אחד מישראל, שלא יחרב ח"ו.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תורת מנחם חי"ח עמ' 232 ואילך
  2. יומא סט, א
  3. רש"י יומא שם
  4. סנהדרין לט, סע"א
  5. פרש"י ברכה לג, ב