עץ חיים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף עץ חיים (ספר))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ"ב)
המונח "עץ חיים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עץ חיים (פירושונים).

הספר עץ חיים הוא הספר העיקרי בכתבי האריז"ל המסכם את קבלת האר"י, כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי חיים ויטאל, שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה, ומובא פעמים רבות בתורת החסידות, ועד שרוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה[1].

לאחר פטירתו של האר"י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם "עץ חיים", שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי שמואל ויטאל, שמונה שערים שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי מאיר פאפירש ערך מתוך כתבי האר"י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר "דרך עץ החיים", שהוא הספר "עץ חיים" הנדפס שלפנינו.

שלבי עריכת הספר והדפסתו[עריכה]

רבי חיים ויטאל[עריכה]

את עיקר תורתו מסר האריז"ל לתלמידו רבי חיים ויטאל. האריז"ל כמעט לא כתב דבר מתורתו, והסמיך את רבי חיים למקבל העיקרי שלה. רבי חיים כתב בשעת מעשה את עיקרי תורת רבו (כתיבה שכונתה "קונטרס הקיצור"), ולאחר הסתלקות האריז"ל בה' מנחם אב של"ב, החל רבי חיים לערוך בצורה מסודרת וברורה את כל תורת הקבלה שקיבל מרבו. הוא אף אסף את כל הכתבים שכתבו חבריו מפי האריז"ל, והחברים קיבלו על עצמם את רבי חיים כממשיך דרכו של האריז"ל, והסכימו שלא לגלות מאומה מקבלת האריז"ל, אלא הכל יעבור דרכו.

במשך כעשרים שנה סידר רבי חיים את כתבי האריז"ל שבידיו, לספר שערך וקראו בשם "עץ חיים", וחולק על ידו לשמונה שערים: השער הראשון - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי", הדרושים היחידים שכתב האריז"ל בעצמו, ועוד שבעה שערים. רבי חיים לא פירסם את הספר למרות הפצרות רבים מהמקובלים, והוא נשאר שמור אצלו (מלבד חלק מהכתבים שהצליחו להעתיק מבלי ידיעתו)[2].

הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים - לא נדפס עד ימינו.

רבי שמואל ויטאל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמונה שערים

לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם לשמונה שערים (בסדר שונה מעט): א) שער ההקדמות. ב) שער מאמרי רשב"י. ג) שער מאמרי רז"ל. ד) שער הפסוקים. ה) שער המצוות. ו) שער הכוונות. ז) שער רוח הקודש. ח) שער הגלגולים[3].

מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר[4]. גם רבותינו נשיאנו קבעו ש"השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"[5].

רבי מאיר פאפירש[עריכה]

עקב הפיזור הגדול, שנגרם מהמהדורות השונות של כתבי האריז"ל שנפוצו עד אז, החליט רבי מאיר פאפירש לכנס את כל כתבי האריז"ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז"ל שבידו כללו ספרים שהועתקו מתוך העריכות הראשוניות (מהדורה קמא) ללא ידיעתו של רבי חיים, וכן ספרים של עריכות מאוחרות (מהדורה בתרא) שנגנזו על ידי רבי חיים, הוצאו מגניזתם על ידי מקובלים לאחר מכן, ונערכו על ידי רבי יעקב צמח (רבו של רבי מאיר).

את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "דרך עץ החיים", והוא כולל את סדר ההשתלשלות מא"ק ועד עולם העשייה לפי קבלת האריז"ל. לשני קרא בשם "פרי עץ חיים", ולשלישי "נוף עץ חיים".

הספר "דרך עץ החיים" של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז"ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת"י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת תקמ"ב נדפס הספר לראשונה בקוריץ בשם "עץ חיים", ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה.

שם הספר[עריכה]

הספר נקרא בשם 'עץ חיים', משתי סיבות:

  • כדי לרמז על שמו הפרטי של המחבר, "חיים".
  • כדי לרמז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי[6].

תוכן הספר[עריכה]

הספר מחולק לשבעה נושאים כלליים, הנקראים בשם 'היכלות', על פי הסדר אותו קבע רבי חיים ויטאל:

  1. היכל אדם קדמון.
  2. היכל הנקודים.
  3. היכל הכתר.
  4. היכל או"א.
  5. היכל ז"א.
  6. היכל נוקבא דז"א.
  7. היכל אבי"ע.

ההיכלות עצמם מחולקים לחמישים שערים, ופרקים, וכל פרק מחולק לענפים שונים (נגזר משם הספר: עץ חיים).

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ.
  2. ראה בכל זה הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.
  3. ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.
  4. שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.
  5. הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, באתר ספריית חב"ד. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס בלקו"ש חלק ל"ז ע' 142 ועוד.
  6. את ענין זה מסביר אדמו"ר הזקן בהרחבה בספר התניא, באגרת הקודש פרק כ"ו, והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: "חכמת האמת ונקרא עץ החיים . . הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עוון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה".
ספרי קבלה
ספרי יסוד: ספר יצירה ופירושיו: חכמוניהמיוחס לראב"דר"מ בוטריל
ספר הבהירספר הקנהספר התמונהפרקי היכלות
ספר הזוהר ופירושיו: אור החמהאור יקררמ"ק) • אשל אברהםהדרת מלך, כסא מלך ומקדש מלךהרמ"זזהר הרקיע לאריז"לחמדת צביניצוצי אורותניצוצי זוהרקול ברמה
מקובלים הראשונים: גינת אגוזדרך אמונההריקאנטימגיד מישריםמערכת האלקות (ופירוש החייט) • עבודת הקודששושן סודותשערי אורהתולעת יעקב
כתבי הרמ"ק: אור יקר • אור נערב • אילימה • גירושין • דרישות בעניני המלאכים • פרדס רימונים (ופירושיו: פלח הרימוןעסיס רימונים) • שיעור קומה
כתבי האריז"ל - רבי חיים ויטאל: עץ חייםפרי עץ חייםאוצרות חייםמבוא שערים
שמונה שערים: שער ההקדמות • שער מאמרי רשב"י • שער מאמרי רז"ל • שער הפסוקים • שער המצוות • שער הכוונות • שער רוח הקודש • שער הגלגולים
ספר הגלגולים • ספר הכוונות • לקוטי תורהספר הליקוטיםלקוטי הש"סשולחן ערוך האריז"ל • עולת תמיד
קבלת האריז"ל - רבי ישראל סרוג: לימודי אצילותעמק המלךשערי גן עדןעשרה מאמרות
סידורי האריז"ל: אור השנים • זאלקווא תקמ"א • קול יעקבר' אשרהר"ש מרשקובשער השמים
מקובלים האחרונים: חוקר ומקובלחמדת ימיםחסד לאברהםיושר לבבמאורי אורמגלה עמוקותמגן דודמשנת חסידיםנהר שלוםנגיד ומצוהנפש דוד, רוח דוד ונשמת דודקהילת יעקבשומר אמוניםשערי קדושהשפע טל