עוז והדר
עוז והדר הוא מכון מחקר תורני שמנוהל על ידי הרב יהושע לייפר ממונסי שבארצות הברית למטרת הוצאה לאור מחודשת של ספרות תורנית.
תוכן עניינים
המכון[עריכה]
הספר הראשון שהמכון ערך מחדש והוציא לאור, היה השו"ע הרב שהו"ל בשנת ה'תשנ"ג בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, מה שגרם למערכת קה"ת להעלות את ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת.
למכון כמה סניפים, בסניף הממוקם בירושלים, נמצא המפעל העיקרי של המכון - הוצאה מחודשת של התלמוד הבבלי. מפעל זה, נמשך כ-20 שנה, בניצוחם של העורך האחראי הרב יוסף סמט והעורך הראשי הרב עזריאל לוי. העבודה כוללת הגהה בעזרת דפוסים וכתבי יד עתיקים של התלמוד. בנוסף עוסקים במכון, בעריכה מחודשת של תלמוד ירושלמי, מהדורה ("מהדורת פריעדמאן") שהושקה רשמית בדצמבר 2010.
בסניף המכון בבית שמש מתנהלת מזה כמה שנים עריכת מקראות גדולות מבוארות, ובהן פירוש על פרשני המקרא. בשנת ה'תשס"ה (2005) החל המכון בהוצאת פירוש לתלמוד בבלי, הנקרא מתיבתא. הוצאה זו כוללת גמרא מנוקדת ומפוסקת, המשולבת עם פירוש מילולי של הארמית הבבלית שבתלמוד, פירוש על פירוש רש"י ותוספות, תמצית של כמה מפרשני הגמרא, סיכום ההלכות הנלמדות מהגמרא ועוד. בנוסף עוסק המכון בהוצאת משנה ברורה המבואר, הכולל פירוש מקיף על דברי המשנה ברורה וציון לפסקי הפוסקים האחרונים בשאלות אקטואליות.
המכון הוציא לאור ספרים רבים נוספים, ובהם סדרת הספרים "אוצר מפרשי הרמב"ם" - ליקוט מכ-200 ספרים על "משנה תורה", וכן עריכה מחודשת של הספרים "שיטה מקובצת", "ערוך השולחן" ו"משנה ברורה".
המהדורה החבדי"ת[עריכה]
בשנת תשע"ב שיתפו מכון "עוז והדר" פעולה עם מכון אהלי שם ליובאוויטש, ולגמרא המפוארת שבהוצאת מכון עוז והדר צורפו 360 עמודים של חידושי רבותינו נשיאינו, החל מאדמו"ר הזקן, חידושיו של אדמו"ר ה'צמח-צדק' ועד לחידושיו של הרבי. בשלב הראשון יצאה לאור מהדורה חדשה של מסכת קידושין. החידושים הם בעיקר בנגלה (חלק גדול מהם הם מאדמו"ר הצמח צדק), אך הוכנסו גם קטעים מעטים של ביאורים על דרך החסידות.
מלבד הטקסט עצמו של חידושי רבותינו, הוכנסו כותרות משנה, החידושים נערכו וסודרו לפי קטעים, נכתב מבוא לכל פיסקה, נוספו מראי מקומות בסיסיים ונפתחו מראי מקומות נוספים.
לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג, יצאה לאור גמרא במתכונת זהה, על מסכת בבא מציעא שנלמדה בשנה זו בישיבות תות"ל בעולם.
ביקורת[עריכה]
בחודשי הקיץ של שנת תשע"ג החלה תסיסה במגזר החב"די בעקבות השמטה עקבית ומכוונת של איזכור דברי רבותינו נשיאינו בספרים הנערכים על ידי המכון.
במספר ליקוטים שיצאו לאור על ידי חברי המכון בשנים האחרונות, ניכרת מגמה ברורה שלמרות קיבוץ ואיסוף ביאורים ממחברים מכל הגוונים והזרמים, מושמטים באופן עיקבי וגורף ביאוריהם של רבותינו נשיאינו, וגם אף במקומות בהם ברור שהעורכים ידעו מקיומם של ביאורים נוספים והתעלמו מהם במכוון.
בעיקר, התעורר הקצף בעקבות יוזמה של המכון להוציא לאור ספר המבאר את פירוש רש"י על התורה, כשהמכון פסל את אחד מהמועמדים לעמוד בראש צוות העריכה, בעקבות התעקשותו להכניס את ביאוריו של הרבי.
מספר רבנים ומשפיעים יצאו בקריאה להחרים את ספרי המכון, ולא להחזיק את ידיהם באמצעות רכישת ספרים בהוצאתם.
בשנת תשע"ט הוציא המכון הגדה של פסח ולראשונה ברשימת ביביליוגרפיה בסוף הספר מופיעה אף הגדתו של הרבי בין שאר ההגדות. באותה שנה נכתב על כך בירחון 'התמים' כי זו התחלה טובה אך חלקית ומינורית.
בכריכות הגמרא של המכון מופיע ציור לוחות הברית כשהם עגולים, בשונה מהמובא בגמרא ומדעתם של גדולי ישראל רבים ובראשם הרבי, חרף פניותיהם של חסידי חב"ד למכון, אנשי המכון לא שינו את ציור הלוחות.
