עבודת היום דראש השנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


עיקר עבודת ראש השנה הוא בקבלת עול מלכות שמים.

מסיבה זו עבודת היום גם בגדולים ובעלי צורה היא בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהילים כל הזמן ולמעט בשינה בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו[1].

בראש השנה שהוא יום הדין והמשפט, הנה עיקר העבודה הוא בקבלת עול מלכות שמים, אשר בשני ימים אלו צריכים להזהר מדיבורי חול ולמעט בשינה ולהרבות בתפילה ובאמירת תהילים ביום ובלילה. ולהיות כי עיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות[2].

מדברי רבותינו נשיאינו[עריכה]

תהילים בבכיות בערב ראש השנה: בערב ראש השנה תרמ"ט, אחר התרת נדרים, שאל אדמו"ר הריי"צ את אביו אדמו"ר הרש"ב מה צריכים לעשות עתה. השיבו הרש"ב: בערב ראש השנה יש לומר תהילים במשך כל היום, לשוב בתשובה על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה[3].

לעורר רחמי שמים: הוד אדמו"ר הרש"ב היה מזהיר, שבראש השנה יבקשו ביחוד ויעוררו רחמי שמים בבכייה והתעוררות פנימית, על תיקון המידות ועל הנהגה במידות חסידיות[4].

ייקור הזמן: ידוע אשר בראש השנה צריכים לייקר הזמן, ולהיות עסוק באמירת אותיות התשובה והתורה, כן בכל מועד, רק שראש השנה הוא יום כללי[5].

יום ראש השנה כולל בתוכו חיות כל ימי השנה, שכולם כלולים בו בהעלם, ואחר כך מתחלק בגילוי לימים פרטיים. ויש לומר, שזהו אחד מטעמי האזהרה שהוזהרנו לייקר את הזמן בימי ראש השנה ביותר, כי השעות והרגעים בימים האלו כלליים הם, ונעלים על שאר ימות השנה, ולא רק בכמות כי אם גם באיכות, וכדוגמת חומר המוח שבראש - לגבי חומר שאר אברי הגוף. ומובן, אשר כמו בראש ואברי הגוף, אימתי יהיה האדם בריא - כאשר החיות שבראש יהיה בשלימותו, וגם יומשך ממנו לכל אבר ואבר היותו השייך אליו. כך הוא עבודת ימי ראש השנה, אשר ימים אלו צריכים להיות מתאימים לעניינם - להשפיע בהם חיות של קבלת עול מלכותו יתברך, לימוד התורה וקיום המצות[6].

אמירת תהילים בראש השנה[עריכה]

בר"ה עדיף תהילים מלימוד דא"ח: פעם אחת בראש השנה, נכנסו בני אדמו"ר הצמח צדק והחסידים ללבקש דא"ח, והקהל אמרו אז תהלים. ופתח את הפתח ואמר: הקהל אומרים תהילים ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר תהילים כו'! וכן עשו[7] בשני הלילות דר"ה, אחר תפילת ערבית, לומר שני המזמורים שבתהלים: פרק ע"ד המדבר בענין גלות השכינה, ופרק צ"א המדבר בענין מעלת ישראל.

בשני הלילות דר"ה לקבוע משמרות באמירת תהלים, מאחר תפילת ערבית עד תפילת שחרית. וכן בשני הימים דר"ה תהיה משמרת באמירת תהילים בצבור. להתפלל בקול רם כמבואר ברדב"ז, ומתוך הסידור והמחזור. ויקבעו לימוד בדברי מוסר או דברי חסידות, איש איש לפי גזעו לעורר את לבו לשמים. בכל עשרת ימי תשובה יהיה סדר קבוע דאמירת תהילים בלילה קודם זמן אמירת סליחות. בערב יום הכיפורים יאריכו בתפילת המנחה בהתעוררות תשובה מעומק הלב, וביום הקדוש ביוהכ"פ, הנה בליל יוהכ"פ יקבעו משמרת באמירת תהילים בציבור[8].

ההנהגות לתמימים: לתלמידי תומכי תמימים כתב הריי"צ: בערב ר"ה, משעה שניה אחרי חצות היום, מתכנסים יחד ואומרים תהילים ביחידות, איש איש לעצמו, ומכינים עצמם לתפילת המנחה. ואחרי המנחה אומרים תהילים איש איש לעצמו עד תפילת ערבית. שני הימים והלילות דראש השנה, אין התלמידים מעשנים אפילו בצנעא, וממעטים בדיבור ככל האפשרי. התלמידים מסדרים ביניהם משמרות לאמירת תהילים בציבור, מאחר תפילת ערבית לילה הראשון, עד תפילת ערבית של מוצאי ר"ה, לילה ויום, מלבד זמני התפילה. בעשרת ימי תשובה הסדר כמו בימי הסליחות[9]

אמירת תהילים דרבותינו נשיאינו: מנהגי רבותינו הם בקבלה מהוד רבינו הזקן. עוד כשהיה רבינו הזקן בימי נערותו, היה עוסק ביום הראשון של ראש השנה באמירת תהלים, כל משך המעת לעת - מאחרי תפילת המנחה של ערב ר"ה ועד תפילת ערבית של הלילה השני. וכפי שראה הנהגה זו אצל אביו רבי ברוך. כך המשיך רבינו הזקן לנהוג גם בגדלותו. כשהיה הוד רבינו הזקן אצל מורו ורבו הרב המגיד ממזריטש, ראה כי רבו המגיד החל בעוד יום באמירת תהילים בהתעוררות פנימית, עד תפילת ערבית וכל הלילה עסק באמירת תהלים. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור[10].

אדמו"ר מרבה באמירת תהילים במשך שני ימי ראש השנה, כולל הלילות[11].

תלמידי הישיבות[עריכה]

מיעוט בדיבור: בשני ימים דראש השנה, משעה אחת קודם תפילת המנחה של ערב ר"ה עד תפילת ערבית במוצאי ר"ה, הנה כל אחד ואחד מכם [התלמידים - וכמובן ששייך זה לכל אחד ואחד] - ישקוד באמירת תהילים לילה ויום, כי בשני ימים אלו צריכים להזהר מדיבור חול עד קצה האחרון, למעט בשינה ולהרבות בתפילה ובתחנונים מקרב ולב עמוק, ובכל רגע פנוי לאמור תהלים[12].

במכתב אל תלמידי החדרים בליובאוויטש] יחיו כתב הריי"צ: ידוע כי העבודה דימים נוראים הוא בכוונת התפילה ובאמירת תהלים. ובכן הנני מבקשכם בבקשה גדולה, אשר תזהרו מאוד מאוד בהתפילות שחרית מנחה ומעריב, כל אחד יבחור וימצא לו מקום קבוע, ויתפללו מתוך הסידור דוקא מלה במלה. ושאר היום דימי ראש השנה לא לבלות ח"ו, כי אם לאמור תהילים איש איש במקומו. ותתנו דעתכם ולבכם להתלמד מהגדולים מכם. ואלקי ישראל ישמע שועתכם בתפילה ותהלים...[13]

לימוד תורת החסידות: אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו אלול ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות. נכון הדבר, אשר תלמידי הישיבה יעשו ביניהם משמורת בשני לילות ושני ימים דראש השנה - מלבד בזמני התפילות - אשר קבוצה אחת (במרת האפשרות ראוי שתהיה בת עשרה אנשים) תאמר תהילים שעות שתיים או שלוש, ואחר כך הקבוצה השניה והשלישית וכו' כל הלילה, וכן ביום, וגם בזמן הסעודות.

ובעשרת ימי-תשובה ישקדו בלימוד דברי חסידות. וכן ביום הקדוש ישתדלו באמירת תהלים, ובחג הסוכות ירבו לשמוח בשמחת החג ושמחת התורה[14].

הערות שוליים

  1. אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ' תכה.
  2. ספר המאמרים תרצ"ז, עמי 310.
  3. ספר השיחות תש"ד, עמ 1.
  4. ספר השיחות תש"ד, עמ' 11.
  5. ספר השיחות תרצ"ו, עמי 144.
  6. אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ג, עמ' תסח.
  7. אגרות קודש הרבי, ג, עמ' תסח. לקוטי רשימות ומעשיות, אות קפט.
  8. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז.
  9. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, ערב ר"ח טבת תש"א.
  10. ספר השיחות תש"ב, עמ' 1
  11. ספר המנהגים, עמ' 88.
  12. ספר המנהגים.
  13. אגרות קודש מוהריי"צ, יא, עמ' ב ג.
  14. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' קלב.
ראש השנה
הכנות לראש השנה
שבת שלפני ראש השנה · מגבית לצורכי ר"ה · ערב ראש השנה
סדר התפילות
ערבית · שחרית · מוסף · נוסח התפילה · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה בראש השנה · הכנות לתקיעות · תקיעות · אבינו מלכינו
ענינים כלליים
סעודות ראש השנה · בוקר ר"ה · עבודת היום דראש השנה · מוצאי ראש השנה
שונות
מנהגים שונים · הנהגות רבותינו בר"ה · נסיעה לרבי · תשליך · קבלת הידור בר"ה · ברכת לשנה טובה · ר"ה והקהל
ניגונים לראש השנה
ברכות קודם התקיעות · ניגון דביקות לאדה"ז · מן המיצר · ארשת שפתינו · מכלכל חיים · רחמנא דעני · אשרי איש שלא ישכחך · ניגון קודם קדיש מוסף· היום תאמצנו · האדרת והאמונה · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) ·ניגון טעמים