מעשה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף עבודה בפועל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


לבוש המעשה הוא הלבוש השלישי משלושת לבושי הנפש, באמצעותו מבטאת הנפש את הכוחות הפנימיים שלה. לבוש זה, מהווה את עיקר עבודת ה', וכמו שנאמר במשנה בפרקי אבות "לא המדרש עיקר אלא המעשה", ודווקא באמצעותו פועלים את המשכת וגילוי הקדושה בעולם.

מעלת כח המעשה[עריכה]

למרות שמצד האדם יש מעלה בעבודה במחשבה בחכמה בינה ודעת, הרי מצד גילוי מלכותו יתברך בעולם, ישנה מעלה דווקא מצד מעשה הניכר והמגלה את מלכותו יתברך בעולם.[1]

עשיה לעילא[עריכה]

בספר הזוהר מובא ש"עשיה לעילא"[2]. פירוש הדברים הוא שלמרות שלבוש המעשה הוא הלבוש התחתון ביותר מבין שלושת לבושי הנפש, והוא הסוף והסיום של כל הכוחות כולן - הרי שדווקא בו יש את המעלה של "נעוץ סופן בתחילתן", ועל ידו נמשך מעצם הנפש ועל ידו נמשך האור האלוקי העצמי[3].

היגיעה בעבודה בפועל משנה את המהות[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ, סיפר על אביו אדמו"ר הרש"ב: בין הערבים י"ג ניסן אחר שאיבת מים שלנו בשנת תרע"א, וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד א"ז - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת הרב לסדר מכירת החמץ, להתפלל ערבית, ולהתחיל בבדיקת חמץ).

בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ תרס"ט הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד בנגלה ודא"ח, בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך וערטיל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:

זעה ואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיוען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט חסידות. תרגום: ראה מה שעבודה בפועל עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה. רבי הלל אמר שהוא זהיר במצוות כדי להבין היטב דברי חסידות לעומקם.[4]

תלמוד גדול או מעשה גדול[עריכה]

בגמרא מסופר על ויכוח שהתקיים בין חז"ל, בשאלה איזו עבודה נעלית יותר: לימוד התורה וההבנה בשכל, או קיום המצוות במעשה בפועל:

י.png וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?
נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול.
נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול.

נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה

י.png
קידושין מ, ב

תורת החסידות מדגישה, שבהכרעה זו עצמה - מודגשת מעלת המעשה, שכן, הסיבה לגדלותו של התלמוד היא שמביא לידי מעשה, היינו שהמעשה הוא העיקר[5]. ענין זה מתבטא להלכה גם בכך ש"מבטלין תלמוד תורה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים"[6], ומכאן, שכאשר התלמוד בא על חשבון המעשה - אינו גדול ממעשה, אלא המעשה גדול. הסיבה לכך שגם היום מודגשת מעלת המעשה בענינים מסויימים - היא כהכנה לגאולה שבה יהיה המעשה גדול (כדלהלן)[7].

בתורת החסידות מבואר שלעתיד לבוא, לאחר ביאת המשיח - תתגלה מעלת המעשה ואז יהיה המעשה גדול מהתלמוד[8]. וזאת כיוון שהתלמוד מבטא את ההבנה בשכל שהיא מוגבלת לפי דרגתו של האדם, אך המעשה מבטא את הקבלת עול, התמימות והפשטות שהם למעלה מהגבלה; והגילוי לעתיד לבוא, שיהיה לא מוגבל, ידגיש דווקא את מעלת המעשה[9].

אמנם מעלתו של המעשה לעתיד לא תשלול את התלמוד, אלא אדרבה: אז המעשה יביא לידי תלמוד. המעשה והתלמוד לא יבטאו שתי גישות נפרדות, אלא יתחברו להיות ענין אחד. וזאת כיון שמעלת המעשה לעתיד תהיה גילוי הביטול שמצד עצם הנפש, וממילא יתגלו גם שאר הכוחות - הכלולים בעצם הנפש - בשלימות הכי גדולה, כולל כח השכל (תלמוד)[10].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר התניא.
  2. ח"א ח, א. ח"ג נג, ב. לצילום הדף בהקשרו המקורי במהדורת ליוורנו.
  3. ליתר הרחבה ראו ד"ה 'מצה זו' תרפ"ב ס"ב, ועוד.
  4. אגרות הריי"צ חי"ד
  5. לקוטי תורה אחרי כו, ד. ועוד.
  6. מועד קטן ט, סע"א ואילך. רמב"ם הלכות ת"ת פ"ג ה"ד. הלכות תלמוד תורה לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.
  7. ד"ה ציון במשפט תשל"ה סעיף טו. ועוד.
  8. ראה ביום השמיני תשמ"ו הערה 23, ושם נסמן.
  9. ראה בכל זה ד"ה ציון במשפט הנ"ל. ועבדי דוד תשמ"ו. ביום השמיני הנ"ל. ויגש תשל"ו. ביום השני תשל"ב. ועוד.
    וראה גם היום יום ה' טבת.
  10. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה שיחת ויגש ב.