עזרא הסופר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ספר עזרא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (יש הסוברים שנפטר ב-ט' בטבת או ב-י' בטבת) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. מכונה גם בשם "עזרא הסופר", כי היה "סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלהי ישראל" [1]. עזרא היה בן שריה, והתייחס לכהונה כ"ג דורות עד אהרן הכהן [2]. בספר עזרא חסרים שישה דורות [3] והם: יוחנן, עזריה, אחימעץ, צדוק, אחיטוב, אמריה (הראשון). ואפשר שלא נחשבו מפני שכבר מתו בזמן עזרא, והראיה כי שמות רובם הוקמו ע"י יוצאי חלציהם. שריה אביו של עזרא אינו שריה כהן הראש שהומת ברבלה ע"י מלך בבל [4]. יתכן ששריה אביו עלה עם זרובבל והיה מראשי העדה [5]. עזרא עלה לירושלם בא' בחודש אב, בשנת 457 לפני הספירה, היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך פרס , וזאת לאחר מסע מבבל לירושלים שנמשך כארבעה חודשים – מחודש ניסן ועד חודש אב. עם עזרא עלו כאלף ושמונה מאות איש, והיא יסוד העליה השניה, לתקן הריסות העליה הראשונה שעלתה כשישים שנה לפניו עם זרבבל.

עזרא עזר להקים את ממלכת ישראל ועבודת ה' ועשה תקונים אחדים בחיי המשפחה ע"פ תורת משה. הצליח בדרכו כאיש רב פעלים, בעזרת נחמיה השר פחת מלך פרס אשר עמד לימינו.

עזרא פרש את תורת משה ע"פ הקבלה המסורה מסיני, ולכן נקרא סופר מהיר.

לפי המדרשים[עריכה]

לדברי ר' יהושע בן קרחא מלאכי זה עזרא, דכתיב בגדה יהודה וגו' אשר אהב ובעל בת אל נכר [6], ומאן אפריש נשים נכריות? עזרא, דכתיב ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלקינו ונושב נשים נכריות ||הערה| עזרא י', מגילה ט"ו}}.

עזרא היה תלמידו של ברוך בן נריה [7]. אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא (ברכות ד'), ולא הלכו אלא ברשות כורש, וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם לכורש ולאחשורוש ודריוש האחרון (רש"י), החטא היה, שלא עלו כולם יחד, וזה גרם שלא שרתה שכינה בבית השני.

ודרשו על זה: אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז (שה"ש ח), אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא - נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות (ביחידות) נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו [8]. רבי יוסי אמר ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו לישראל אילמלא קדמו משה.

במשה מה הוא אומר? "ומשה עלה אל האלוקים" [9]

בעזרא הוא אומר? "עזרא עלה מבבל" [10], מה עליה האמור כאן תורה, אף עליה האמור להלן תורה,

במשה מאי הוא אומר? "ואותי ציווה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים" [11],

ובעזרא הוא אומר? "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט" [12].

ואע"פ שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב. וכמו שאמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא: בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש, חזרה וניתנת להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להם לישראל כתב אשורית ולשון הקדש [13].

תקנות עזרא[עריכה]

עזרא הסופר תיקן תקנות נכבדות לחיזוק הדת והמוסר בישראל, ומסורה בידי חז"ל כי תקן עשר תקנות ואלו הן:

א) שיהיו קורין בתורה בצבור בשני ובחמשי ובשבת במנחה, שלא יהיו ג' ימים בלא תורה. והקריאה בשבת במנחה הוא בשביל יושבי קרנות שאינם יכולין לבוא לשמוע הקריאה בימי החול בשני וחמישי, ובשבת הם בטלין ממלאכה כל היום.

ב) שיהיו קורין קללות (תוכחה) שבתורת כוהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. הטעם, כדי שתכלה השנה וקללותיה, ועצרת נמי ר"ה לפירות האילן [14].

ג) שיהיו דנין בשני ובחמישי. לפני עזרא היו דנין בכל יום, והוא עשה זמן קבוע בעת קריאת התורה שהעם מתאספין לעירות [15].

ד) שיהיו מכבסין בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד שבת. בערב שבת הם טרודים להכנת השבת.

ה) שיהיו אוכלין שום בערב שבת, שהוא יום עונה והשום מרבה הזרע.

ו) שתהא אשה משכמת ואופה, כדי שתהא פת מצויה לעניים.

ז) שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות.

ח) שתהא אשה חופפת וטובלה, כדי להעביר הלכלוך ולא תהיה חציצה, ומשום מיאוס.

ט) שיהיו רוכלין מחזירין בעיירות, כדי למכור תכשיטי נשים ולא יתגנו על בעליהן.

י) טבילה לבעלי קריין לדברי תורה [16], ולפני עזרא היו צריכין טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה [17].

מלבד עשר התקנות האלה, תקנו עזרא ובית דינו לאמר בחתימת הברכות במקדש "מן העולם ועד העולם" (רש"י ברכות ס"ג.) וזה היה כעין אמן. וטעם הברכה כדי להוציא מלב המינים שאין עולם אלא אחד (העוה"ז וכפרו בעוה"ב). עזרא קנס את הלוים, שלא יקבלו מעשר, ומעשר ראשון, יינתן לכהנים (יבמות פ"ו). עזרא גרם להרחקת הנשים הנכריות ולטהרת המשפחות בישראל, ולחקירה ודרישה ביוחסין. א"ר אלעזר: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת ועלה (קדושין ס"ט).

ספר עזרא[עריכה]

בספר עזרא יש עשר פרשיות וזה תוכנם בקיצור: פרק א) ה' העיר את רוח כרש מלך פרס ויתן רשיון לבני ישראל לעלות לירושלם ולבנות את בית המקדש. המלך השיב את כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנצר בשעת החורבן.

פרק ב) מספר השבים עם זרובבל מבבל לירושלם 42,360 מלבד 3337 עבדים ושפחות ונתינים ומאתים משוררים ומשוררות, סוסים ופרדים וגמלים. והעם התנדבו לבית ה'.

פרק ג) ישוע בן צדוק וזרובבל בנו מזבח בירושלם להקריב עליו תמידים, וחגגו את חג הסוכות במועדו. בשנה השנית בחדש אייר יסדו הבונים את היכל ה' והעמידו את הלוים על דוכנם וחנכו את הבית בהלל ובשמחה.

פרק ד) השומרונים ושונאי היהודים מרפים את ידי הבונים, ויכתבו אגרת שטנה לארתחשסתא להלשין על היהודים כי הם מורדים במלכות. חפץ השונאים הצליח, ומטעם המלך דריוש שבתה המלאכה בשנת שתים למלכותו.

פרק ה) הנביאים חגי וזכריה מעוררים את זרובבל וישוע בן צדוק להתחיל עוד הפעם בבנין ההיכל, ותתני הפחה מעבר לנהר ירדן מודיע זאת להמלך. פרק ו) דריוש המלך מוציא רשיון כורש בבית גנזיו באחמתא (חמדן), והוא כותב לתתני לבל יעצור את המלאכה. המלך עושה הנחה ממסים, ומקדיש קרבנות לה'. ותשלם מלאכת הבית בשלישי לחדש אדר בשנת שש לדריוש, ויחנכו אח בית ה' ברוב הוד ופאר, ויעש העם את הפסח כמשפט.

פרק ז) ארתחשסתא נותן לעזרא הרשיון לעלות ולהביא לירושלם את יתר הגולה, ויבואו בחדש החמישי (אב) בשנת שבע למלכותו.

פרק ח) רשימת יחוס האבות והמשפחות העולים לירושלם. עזרא קורא צום לבקש מה' הדרך הישרה, ויסע בי"ב לחדש ניסן, וה' הצילם בדרכם ויבואו לירושלם ויקריבו עולות נדבה.

פרק ט) השרים הודיעו לעזרא כי עם ישראל לא פרשו מנשותיהם הנכריות, ויתערבו זרע הקדש בעמי הארצות.

פרק י) צום ותפילה לה' ועצרת. ברית לגרש הנשים הנכריות. ואשר לא באו החרים אותם והבדילם מתוך הקהל. וירשום את שמות הכהנים אשר לקחו נשים נכריות ואשר הולידו מהם בנים למען לא יתערבו בכהנים אחרים ויחללו את הכהונה.

ספר עזרא נחלק לשני חלקים:

החלק הראשון - ששת הפרשיות הראשונות.

החלק השני - מפרשה ז' ואילך, בו מספר עזרא יחוס עצמו ומעשיו.

ותחלת סדר ספר זה כך הוא: אחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי, שנאמר: "ודריוש סדאה קביל מלכותא" וגו'. ולאחר מיתת דריוש מלך כרש זה מלך פרס, ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים. בשנה אחת לכרש בנו ישראל יסוד בית המקדש, וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס, וצוה לבטל המלאכה. והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כרש ואחשורוש שמלך אחריו, עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר. ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות את ביהמ"ק עד שהושלם הבנין. ומשנה אחת לכרש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש היו י"ח שנה [18].

ספר התורה שהגהה עזרא[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ אמר, [19] שראה בפראג ספר תורה עתיק בהרבה עוד מזמן עזרא הסופר, ולפי עדותו של הרבי הריי"צ נכתב בו "דכא" באל"ף.

כמו כן מעיד הרבי הריי"צ כי ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי מהר"ם מרוטנבורג (שחי באותה תקופה בדיוק אליה מיוחס ספר התורה העתיק שנתגלה כעת) כתוב אף הוא כפי שיטת אדמו"ר הזקן.

וכך כותב אדמו"ר הריי"צ:

""בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף. ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה."

הערות שוליים

  1. עזרא ז' ו
  2. דה"י א' ו
  3. עזרא ז
  4. מ"ב כ"ה י"ח-כ"א
  5. עזרא ב ב
  6. מלאכי ב
  7. שה"ש רבה ב
  8. יומא ט'
  9. שמות י"ט
  10. עזרא ז
  11. דברים ד
  12. עזרא ו
  13. סנהדרין כ"א
  14. מגילה ל"א
  15. כתובות ג'
  16. ברכות כ"ב
  17. ב"ק פ"ב
  18. רש"י עזרא א
  19. ספר היום יום , ז' אלולו