נשיאי ארצות הברית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל"ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם חב"ד והרבי.

הרברט הובר[עריכה]

נולד בשנת תרל"ז (1877) ומת בשנת תשכ"ד (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה"ב בין השנים תרפ"ט (1929) לתרצ"ג (1933)

הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)

בשנת תר"צ (1930) נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארה"ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה"ב הרברט הובר.

בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל י"ד תמוז בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' י"ד תמוז הוא הגיע לנשיא הובר.

בביקור הודה אדמו"ר הריי"צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים.

אחרי הביקור נסע אדמו"ר הריי"צ בחזרה לעיר ניו יורק[1].

פרנקלין דלאנו רוזוולט[עריכה]

נולד בשנת תרמ"ב (1882) ומת בשנת תש"ה (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה"ב בין השנים תרצ"ג (1933) עד למותו בתש"ה (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.

בזמן השואה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי[2].

במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי"צ ניסח תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.

בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו"ר הריי"צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.

הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי: "מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות" [3].

ריצ'רד ניקסון[עריכה]

נולד בשנת תרע"ג (1913) ומת בשנת תשנ"ד (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה"ב בין השנים תשכ"ט(1969) לתשל"ד (1974).

בשנת תשל"ב לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי הרמן ווק שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה[4].

העורך דין המפורסם נתן לוין היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.

יחסיו עם ישראל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת ההתשה

בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת יום כיפור

בעת מלחמת יום כיפור בתשל"ד הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.

ג'רלד פורד[עריכה]

פורד עם הרב אברהם שם טוב

הנשיא פורד התכתב עם הרבי, כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:

המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו

[דרוש מקור]

בשנת תשל"ה הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב"ד.

ג'ימי קרטר[עריכה]

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין בלחיצת יד עם נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם
גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת תש"מ

נולד בשנת תרפ"ד (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים תשל"ז - תשמ"א.

לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של הרבי בשנת תשל"ח הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב הרבי[5]

ההסכם שלום עם מצרים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכם השלום עם מצרים

בשנת תשל"ז בעת ביקורו של יצחק רבין בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה מנחם בגין לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת תשל"ט (1978 למניינים) התכנסו מנחם בגין, קרטר וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.

להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, חב"ד הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא שלום שלום ואין שלום, הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). [6]

חנוכיה בבית הלבן[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חנוכיה ציבורית

בשנת תש"מ השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה[7].

יום החינוך[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום החינוך בארה"ב
שער שבועון כפר חב"ד מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"

בשנת תשל"ח (1978) הכריז הקונגרס של ארצות הברית על יום הולדתו העברי של הרבי - בי"א ניסן, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר בהתוועדות את משמעותה.

מאז כל שנה, חותם נשיא ארה"ב בי"א ניסן על יום החינוך לכבוד הרבי מליובאוויטש[8] אינפו.jpg .

רונלד רייגן[עריכה]

נולד בשנת תרע"א (1911) ומת בשנת תשס"ד (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה"ב בין השנים תשמ"א (1981) לתשמ"ט(1989).

לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב אברהם שמטוב, וכן מינה אותו בשנת תשמ"ד (1984) לבין חמשת אנשי "המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים".

רייגן עמד בקשרים רבים עם הרבי, והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו: "יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע." לקראת יום הולדתו של הרבי בשנת תשמ"ב הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי[9].

חוק רמת הגולן[עריכה]

רייגן חותם על יום החינוך

בשנת תשמ"א יזם מנחם בגין חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.

רגע של שתיקה ושבע מצוות בני נח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רגע של שתיקה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבע מצוות בני נח

בקיץ תשמ"ג (1983) ביקש הרבי להנהיג רגע של שתיקה בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.

אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג "רגע של שתיקה" וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.

תעודת כבוד[עריכה]

בי"א ניסן תשמ"ג, קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.[10].

ג'ורג' הרברט ווקר בוש[עריכה]

נולד בשנת תרפ"ד (1942) ומת בשנת תשע"ח (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים תשמ"ט (1989) לתשנ"ג (1993).

ועידת מדריד[עריכה]

בשנת תנש"א (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שבספרד), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו הסכמי אוסלו והסכם שלום עם ירדן.

מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ"ה

ביל קלינטון[עריכה]

נולד בשנת תש"ו (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים תשנ"ג (1993) לבין תשס"א (2001).

היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ליהדות ולתורה וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.

בחודש כסלו תשנ"ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: "מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה."

הסכמי אוסלו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכמי אוסלו

בשנת תשנ"ג (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש"ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.

הסכמי שלום[עריכה]

קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת הרבי בעניין שלימות הארץ כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש"ס.

ג'ורג' ווקר בוש[עריכה]

נולד בשנת תש"ו (1946) בנו של ג'ורג הרברט ווקר בוש, והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית תשס"א (2001) לתשס"ט (2009).

היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב לוי שמטוב

יחסיו עם ישראל והסכמי שלום[עריכה]

גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך בתוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת תשס"ח (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.

גם כאן חב"ד נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.

ברק אובמה[עריכה]

הפגנה בחצר מוזיאון צבאות ה' בקראון הייטס נגד הסכמים בין איראן לארצות הברית
נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך

נולד בשנת תשכ"א (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת תשס"ט(2009) עד לתשע"ו(2016).

ההסכם עם איראן[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איראן

בשנת תשע"ד (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה לישראל, ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב"ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה"ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.

דונאלד טראמפ[עריכה]

טראמפ עם המרצה החב"די ר' יוסף יצחק ג'ייקובסון

נולד בשנת תש"ו (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת תשע"ו (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת תשפ"א (2021).

נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת תשע"ז (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת תשע"ח (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, שלום מרדכי רובשקין ובי"ט כסלו באותה שנה הכיר בירושלים כבירת ישראל. בשנת תשע"ט (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.

בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ולחב"ד.

תוכנית המאה[עריכה]

בשנת תש"פ (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת הרבי, וחסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו, בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל.

ג'ו ביידן[עריכה]

נולד בשנת תש"ב. היה סגן נשיא ארה"ב בין השנים תשס"ט - תשע"ו. בשנת תשפ"א נבחר לנשיא ה-46 של ארצות הברית.

היכרותו הראשונית עם חב"ד הייתה עם השליח ר' אברהם שמטוב.

מיודד עם שלוחי חב"ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד[11]. בשנת תשע"ה השתתף בהדלקת החנוכיה של חב"ד בווישגטון.

בשנת תשע"א נשא נאום שבמהלכו אמר: "עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם".

בשנת תש"ע נשא נאום בו אמר:"העולם היום צריך את חב"ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ".


ראו גם[עריכה]


הערות שוליים

  1. הביקור מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, הקריאה והקדושה, בית משיח, גיליון 496
  3. מורה לדור נבוך ב' 247
  4. הכתבה בשטורעם
  5. בכתבה בקישור שטורעם ובאתרסי או אל סמליל.jpg
  6. ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום
  7. הדלקת החנוכיה בבית הלבן
  8. נשיא ארצות הברית הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך' - י"א ניסן תשע"ה
  9. הרב ורייגן באתר קישור לאתר בית חב"ד
  10. באתר ספריית ליובאוויטש.
  11. להרחבה: שבועון כפר חב"ד, סנטור בשירות הרבי, גליון 1883 עמוד 85.