ניגון לכתחילה אריבער

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ניגון ק"פ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגון לכתחילה אריבער (נקרא כך על ידי הרבי, או ניגונו של אדמו"ר המהר"ש (או באידיש דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון)) - הוא ניגון אותו הלחין אדמו"ר המהר"ש, הניגון היה חביב עליו והושר על ידו תדיר בהזדמנויות שונות: שבת קודש, ימים טובים ויומא דפגרא. גם ברבות מהתוועדויות של הרבי מנגנים ניגון זה, מלבד מביום הולדתו, הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש וכן כשמנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.

שם הניגון[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לכתחילה אריבער

שמו של הניגון לקוח מפתגמו של אדמו"ר המהר"ש לכתחילה אריבער. יש הטוענים[1] גם כי תוכן הפתגם מתבטא בתנועות הניגון.

ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתווי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף"[2].

אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "משנת חסידים" - יש שיר רשום בתווי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון ואז ניגן ניגון זה[3].

ניגון זה הוא ניגון ק"פ בספר הניגונים ונרשם מפי זקני החסידים.

אצל הרבי[עריכה]

הרבי למד את הניגון הזה מפי סבו, רבי מאיר שלמה הלוי ינובסקי, שהיה בעל חוש גדול בנגינה, והיה מה'יושבים' אצל אדמו"ר מהר"ש עצמו.

ישנן מספר הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן את הניגון, ניתן להבחין בכמה שינויים דקים אבל קבועים - בין הנוסח שבספר הניגונים לבין הנוסח של הרבי, כולל שינוי קבוע בבבא הראשונה בניגון.

מועדי הניגון[עריכה]

בהתוועדויות הרבי בהם נגנו את סדר ניגוני האדמו"רים[4], היה ניגון זה בא בתורו של אדמו"ר מהר"ש. נוסף על כך, היו מנגנים ניגון זה בהתוועדויות ב' אייר, יום הולדת אדמו"ר מהר"ש ובי"ג תשרי יום הילולא של אדמו"ר מהר"ש, ובתאריכים נוספים אותם היה הרבי מקשר לתוכן של "לכתחילה אריבער".

בצורתו של הניגון כפי הרשום בתווים, תנועת ה'אין סוף' חוזרת על עצמה פעמיים. חידוש מיוחד שהרבי הנהיג בזה: לעיתים הורה בתנועות ראשו לחזור על תנועה זו שוב ושוב. נראה שמספר החזרות לא היה אקראי בבחינת "עד שיבלו שפתותיכם", אלא במספר מכוון: לעיתים קרובות היו חוזרים על תנועה זו עשר פעמים, ובהקלטה אחת נשמע קולו הנוקב של הרבי החוזר עשרים פעמים ברצף על התנועה, ובחזרה שניה על כל הניגון מתחילתו — עשר פעמים נוספות.

חלקי הניגון[עריכה]

בבא ראשונה[עריכה]

התנועה של "לכתחילה אריבער", קפיצה מעל כל המניעות והעיכובים, ניכרת מיד בפתיחת הניגון, בזינוק אל על - בשונה מניגוני חב"ד אחרים[5], בהם העליה היא עקבית והדרגתית. אפשר לומר, כי שיטתו של אדמו"ר מהר"ש בפתגמו "לכתחילה אריבער" מתבטאת בפתיחה זו.

בבא שניה[עריכה]

הכינוי "איינס צוויי דריי פיר" הוא על שם התיבות ה"מרובעות", בעלות ארבעה צלילים עקביים זהים. "ריבוע" מוזיקלי זה מבטא את הגבול, את מסגרת הבריאה, את סדר ההשתלשלות של העולמות. הצליל העקבי הזה הוא הצליל התחתון ביותר בסולמו של הניגון, המבטא את ה"תחתית" של הניגון. — אותה התחתית ממנה דילגו וברחו בפתיחת הבבא. הראשונה.

בבא שלישית[עריכה]

לעומת זאת, כינוי ה"אין סוף" מתאים לשיאו של הניגון בטונים הגבוהים, החוזרים על עצמם שוב ושוב, בתנועה זו ניתן להישאר עד אין סוף. זוהי תנועה נגדית אל תנועת הגבול, תנועה שלמעלה מסדר השתלשלות.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. יחיאל סופר, הסיפור המופלא של מקור ניגון 'לכתחילה אריבער' - מתוך שבועון בית משיח
  2. רשימות, חוברת י"ד עמ' 424.
  3. ספר התולדות כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 21.
  4. ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות.
  5. כמו ניגון ארבע הבבות שהוא בבחינת 'בניין אב' בזה לניגוני חב"ד רבים.