משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

גודל דף זה – 23,039 בתים

החסידות הכללית[עריכה]

הבעש"ט[עריכה]

המגיד ממזריטש[עריכה]

בחב"ד[עריכה]

אדמו"ר הזקן[עריכה]

אסיפות תלמידי המגיד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסיפות תלמידי המגיד

לאחר פטירתו של המגיד ממזריטש התאספו גדולי תלמידיו לאסיפה, במהלך האסיפה הוכתר רבי מנחם מענדל מוויטבסק כמנהיג עדת החסידים, במהלך השנים נערכו כמה כמה אסיפות כאילו שבהם הוחלט אודות התנהגות תלמיי המגיד, ומינויים שונים.

קבלת הנשיאות[עריכה]

לאחר הסתלקות המגיד ממזריטש בתקל"ג התחלקו גדולי תלמידיו בערים [1] שכל אחד מפיץ את החסידות בעיר אחרת, אדמו"ר הזקן התיישב בויטבסק, רבי מנחם מענדל מוויטבסק בהורודוק ורבי אברהם מקאליסק בקאליסק, כאשר בראשם עומד רבי מנחם מנדל מוויטבסק כרא עדת החסידים[2], לאחר עליית רבי מנחם מענדל מויבסק לארץ ישראל בשנת תקל"ז התיישב אדמו"ר הזקן בהורדוק.

באותו העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק מינו את אדמו"ר הזקן, רבי ישראל מפולוצק ורבי ישכר דוב מליובאוויטש כמנהיגי עדת החסידים:

י.png והנה בעז"ה כעת עמכם גדולים חקרי לב, חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה, מפורסמים בתורה ויראת ה' כל ימיהם, חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, ה"ה הרב המגיד החסיד ומפורסם בתורה וביראה, איש אלקי קדוש יאמר לו כבוד מוהר"ר ישראל פאליצקר ה' ישמרהו, וכבוד הרב מוהר"ר ישכר בער סג"ל, מ"מ דק' לובאוויטש, וכבוד הרב מוהר"ר שניאור זלמן נ"י, ה' ישמרם ויהי שמם לעולם, והחוט המשולש וכו', אשר בעז"ה בידם טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת י.png
– ?

בשנת תקמ"ג עבר אדמו"ר הזקן מהעיר הורודק לליאזנא לשמש שם כמגיד מישרים, כל אותו העת לחצו עליו רבי מנחם מענדל מוויטבסק [hebrew 1] ורבי אברהם מקאליסק[hebrew 2]לשמש כמנהיג עדת החסידים, אולם אדמו"ר הזקן סירב לקבל את הנשיאות, בעת מאסרו נימק אדמו"ר הזקן את הסיבה שלא רצה לקבל את הנשיאות:"אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותנים לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחנינו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות, שכך חובה עלינו עפ"י דתינו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע", ע"פ כן קיבל אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ו עליו את הנשיאות בעקבות הלחץ שהפעילו אליו.

אחרי שקיבל את הנשיאות, היו כמה שהתנגדו לכך והשמיצו אותו, כאשר אחד מאותם מתנגדים נפגש עם רבי מנחם מענדל מוויטבסק, הוא סירב לראות אותו בגלל פגיעתו באדמו"ר הזקן.כל אותו העת חיזקו אותו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק ושלחו מכתבים לתלמידיהם שבו הם מכתירים כהמנהיג הבלתי מעורר של החסיים בליטא ורוסיה.

תקנות ליאזנא[עריכה]

עם התמנותו של אדמו"ר הזקן לנשיא עדת החסידים, נהרו אליו החסידים, בעקבות כך ייסד אדמו"ר הזקן את תקנות ליאזנא המגבילות את הנסיעה אליו:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנות ליאזנא
  • כל חסיד רשאי להגיע רק פעם אחת בשנה לליאזנא[3].
  • חסיד שהיה פעם אחת אצל הרבי, רשאי להגיע רק בשבתות 'מברכים'.
  • אין להגיע בחודשים חשון וניסן לליאזנא.
  • קודם הכניסה אל הרבי ליחידות יש לשכור דירה בעיר למשך שבועיים, ולעסוק בהכנה לכניסה ליחידות.
  • אין לאף אחד מהבאים לליאזנא להתארח על דעת עצמו, אלא רק באמצעות הממונה.
  • כתיבת הפיתקה עם בקשת הברכה מהרבי, צריכה להתבצע בבית, קודם הנסיעה לליאזנא[4].

המחלוקת עם רבי אברהם מקאליסק[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)#המחלוקת עם אדמו"ר הזקן
מכתבו של רבי אברהם מקאליסק

"וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי"

?

כאשר הדפיס אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט את ספר התניא, בעת שהגיע הספר לרבי אברהם מקאליסק, הוא חלק עליו בגיש שלו בעבודת ה', והוא שלח מכתב לכל עדת החסיים בו הוא משמיץ את ספר התניא ואומר שאין בו כל תועלת, אדמו"ר הזקן רצה להשיב לו תשובה, אולם בעקבות מאסרו הדבר התעכב. בשנת תק"ס שלח אדמו"ר הזקן מכתב לרבי אברהם מקאליסק בו הוא מסביר את גישתו, רבי אברהם מקאליסק חזר בו מן דברי הביקורת שלו ופרסם זאת.

על אף הפיוס, המחלוקת החלה המשיכה להתקיים, בשנת תקס"ג עורר השד"רים בארץ הקודש מחלוקת בשיטת החסידות, בעקבות כך בשנת תקס"ה התחלקו השד"רים, לבין שדריו של רבי אברהם מקאליסק לבין אדמו"ר הזקן, שדריו של אדמו"ר הזקן כונו "אנשי חב"ד", והחל מאז החלה להתקיים חב"ד כחסידות עצמאית.

המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי אשר מסטולין ואילו רבי לוי יצחק מברדיטשוב תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי נחמן מברסלב ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם אדמו"ר הזקן ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת[5].

אדמו"ר האמצעי[עריכה]

קבלת הנשיאות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסע ההכתרה (תקע"ג)

מיד לאחר פטירתו של אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג פנו החסידים לאדמו"ר האמצעי שיתמנה לרבי.

אדמו"ר האמצעי הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש כעיר מושבתו

במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע בי"ח אלול תקע"ג לליובאוויטש.[6]

חב"ד סטרשלה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חב"ד סטרשלה

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג התפצל תלמידו רבי אהרן מסטרשלה והקים את חסידות סטרשלה שראה את עצמו ממשיך דרכו של אדמו"ר הזקן. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון[7] של רבי אהרן ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן המהרי"ל, ובנו של אדמו"ר הזקן האדמו"ר האמצעי[8].

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' אהרן מסטרשלה ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן[9] הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון לאדמו"ר האמצעי, שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.

השנים הראשונות לנשיאות[עריכה]

בעת מסעו של אדמו"ר האמצעי ניסו המתנגדים לשלוח מרגלים שישכנעו את החסידים לא להתקשר לאדמו"ר האמצעי, גם אחרי שביתתו של אדמו"ר האמצעי הם ניסו אבל נכשלו, חסידיו של אדמו"ר האמצעי היא מאוד מקושרים אליו, עד שהוא היה שלוח אותם לעיירות רחוקות לגור בלי מניין והם היו מקיימים את הוראותיו.[10].

באותו העת החלו החסידים להתרבות, בשנה הראשונה לנשיאות אדמו"ר האמצעי היו לו 15 אלף חסידים ובשנה השנייה כל פלך צ'רניגוב היה מלא בחסידי חב"ד, כמו כן אדמו"ר האמצעי הזהיר את חסידיו שלא לדבר עם המתנגדים, מה שהפחית את ההתנגדות לחסידות.[11]

אדמו"ר הצמח צדק[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק

אדמו"ר המהר"ש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש

אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

חורבן ליובאוויטש[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חורבן ליובאוויטש

קבלת הנשיאות[עריכה]

לראש השנה תרנ"ג הגיעו מאות חסידים, ואז בפעם הראשונה החל אדמו"ר הרש"ב ךהגיד מאמר חסידות "א"ר אבוהו כו' אמרו לפני כו'", אדמו"ר הריי"צ התבטא שזו הפעם הראשונה שראה את החסיר רבי לייב הופמן חוזר חסידות, בי"D תשרי תרנ"ג היה יום היארצייט העשירי של אדמו"ר המהר"ש והפעם הראשונה שהחסידים התעודדו מחדש.

בשנת תרנ"ד התחיל אדמו"ר הרש"ב לקבוע את מקומו במקום אביו, ולקבל את הנשיאות בכל הפרטים כולל יחידות.

=השנים הראשונות לנשיאות[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י לאחר זמן רב של סירוב קיבל הרבי את הנשיאות, אולם חלק מועט בחב"ד [12] סירב לקבלת הנשיאות ע"י הרבי ודרשו שהרש"ג ישמש כאדמו"ר, בעקבות כך הרבנית נחמה דינה שניאורסון סירבה לתת לרבי את השטריימל של בעלה. אולם הרש"ג עצמו התקשר לרבי, בעקבות כך התמעטו המתנגדים לנשיאות הרבי, בנו של הרש"ג שלום דובער גוראריה עזב בעקבות כך את חב"ד והרבי ובהמשך אף גנב את הספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד.

אדמו"ר שליט"א[עריכה]

פולמוס המשיחיות בחב"ד[עריכה]

לאחר ג' תמוז תשנ"ד החל פולמוס בחב"ד אודות פרסם הרבי כמלך המשיח וניצחיות חייו של הרבי בין השאר הדבר גרם לפולמוס נרחב. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתנגד לפרסום הרבי כמלך המשיח סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח[13][14] בעת הגאולה, אך סובר שאין לעסוק בכך.

הגינזברוגים[עריכה]

סיכום הפיצולים[עריכה]

ענף מייסד הענף אדמו"ר הענף שנות הענף הערות
חב"ד סטרשלה מייסד הענף - רבי אהרן מסטרשלה  • רבי אהרן מסטרשלה  •  רבי חיים רפאל מסטרשלה תקע"ג - ? לאחר מכן המשיכו קבוצה של חסידים להתנהל ללא אדמו"ר וחלקם חזרו בחזרה לחב"ד.
חב"ד ליובאוויטש ממשיך הענף - אדמו"ר האמצעי  • אדמו"ר האמצעי  •  אדמו"ר הצמח צדק תקע"ג - עד ימינו גם אחרי הצמח צדק המשיך הענף החב"די להתקיים עד לימינו.
ענף בני הצמח צדק נכדי הצמח צדק שנות הענף הערות
חב"ד קאפוסט מייסד הענף - המהרי"ל (ניסן תרכ"ו - חשון תרכ"ז)  • בנו: רבי שלמה זלמן שניאורסון (קאפוסט, תרכ"ז - תר"ס)  • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה, תרמ"ג - תרס"ט)
 • בנו: רבי שמריה נח שניאורסון (בברויסק, תר"ס - תרפ"ג)
תרכ"ו - תרפ"ג
(57 שנים)
בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
חב"ד ליאדי מייסד הענף - רבי חיים שנ"ז (תרכ"ז - תר"מ)  • בנו: רבי יצחק דובער שניאורסון (ליאדי, תר"מ - תר"ע)
 • חתנו: רבי לוי יצחק גוטרמן (סיראטשין, תר"מ - תרס"ה)
תרכ"ז - תר"ע
(43 שנים)
רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
חב"ד ניעז'ין מייסד הענף - המהרי"ן (תרכ"ח - תרמ"ג)  •  בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים תרכ"ח - תרמ"ג
(15 שנים)
נכדתו של המהרי"ן היא הרבנית נחמה דינה רעייתו של הרבי הריי"צ.
השוואה לחב"ד ליובאוויטש
חב"ד ליובאוויטש הענף המרכזי ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - אדמו"ר המהר"ש (תרכ"ו - תרמ"ג)  • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - אדמו"ר הרש"ב (תרמ"ג - תר"פ) התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול בשנת תרפ"ג - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות הרבי הריי"צ, הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.

הערות שוליים

  1. בהתאם לתוצאות האסיפה
  2. בשיחת ליל שמח"ת תשמ"ח (ראה "התוועדויות" שם סעיף יט) דן הרבי בתקופה הזאת, שבין כהונת הרב המגיד ממעזריטש לבין כהונת כ"ק אדמו"ר הזקן, אם אפשר להחשיבה כתקופה אמצעית, שבה כיהן הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק כמנהיג החסידים ברוסיה הלבנה, והיינו שגם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק צריך להמנות ברשימת הנשיאים אצל חסידי חב"ד
  3. מלבד ארבע מועדים בשנה בהם כולם יכולים להגיע לליובאוויטש, ובלבד שיהיה להם מספיק כסף לקנות אוכל ולשכור מקום לשינה: שמחת תורה, שבת חנוכה, פורים, ושבת שובה.
  4. בספר 'מאה שערים' הובאה תקנה נוספת, שבהיות ורבו הטעויות סופרים ב'הנחות' של מאמרי הדא"ח מאדמו"ר הזקן, כל אחד ואחד מהחסידים שמגיע לרבי מחוייב להביא יחד עימו את כל כתבי היד שברשותו, על מנת שאחיו של אדמו"ר הזקן יגיה אותם מטעויות, ובאם לא יביא את כתבי היד שברשותו - לא יניחו לו להיכנס ליחידות.
  5. על המסע ראה יהושע מונדשיין, מסע ברדיטשוב, תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11. קובץ PDF.
  6. מבוא ל"פוקח עוורים" עמודים 25 - 26
  7. לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.
  8. בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.
  9. בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של אדמו"ר הזקן לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).
  10. קונטרס לימוד החסידות עמ' 9-8
  11. קונטרס לימוד החסיות עמודים 8-9
  12. בעיקר ממשפחת בית רבי
  13. הרב ד"ר יצחק קראוס,ynet שאלת מחקר, באתר ynet‏
  14. הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, ירושלים: אורים, 2005[דרושה הבהרה].
  1. מכתבו של רבי מנם מענדל מויטבסק:"כבר כתבתי אליו באריכות על ידי אחד מהיוצאים לקרית חוצות, ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי, להעיר צדקתו ותורת אלקיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים להורותם הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם ... חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה' ... לך בכחך זה והושעת את ישראל ... אהובי ידידי חזק והתחזק לעצור בעם, כי עשה תעשה ויכול תוכל, להרחיקם מכל אלה ולהדביקם בו יתברך"
  2. מכתב של רבי אברהם מקאסליק:" והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'"