משתמש:שמואל חיים/מפלגת יהדות התורה
על פי שיטת הרבי, חב"ד הינה בלתי מפלגתית ואין לראות בערך זה את דעת חב"ד בנושא ההצבעה למפלגה מסוימת
יהדות התורה הינה מפלגה חרדית שמתמודדת לכנסת ישראל [1], מורכבת כיום משתי מפלגות - אגודת ישראל ודגל התורה.
הרבה מראשי המפלגה היו בקשר עם הרבי ובשנת תשמ"ט אף הורה הרבי באופן חד פעמי להצביע למפלגה זו.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכה]
הקמת אגודת ישראל[עריכה]
| ערך מורחב – אגודת ישראל |
אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת תרע"ב. אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל [2], אך פרש הימנה בעקבות קשריה עם תנועות ציוניות. אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[3]
עם הקמת המדינה, החלה המפלגה מתמודדת בקביעות בבחירות לכנסת.
מפלגת פא"י[עריכה]
בשנת תרפ"ב הוקמה התנועה החרדית פא"י - פועלי אגודת ישראל, ולקראת הבחירות לכנסת הראשונב הם התמודדו לכנסת יחד עם שאר המפלגות הדתיות, גם הלא חרדיות, והחסידים בארץ קיבלו הוראה מהרבי הריי"צ להצביע עבורם. במערכת הבחירות הבאה התפצלו ארבעת המפלגות הדתיות והגישו ארבעה רשימות נפרדות, באותו העת פעל הרבי לאיחוד ארבעת המפלגות יחד, מספר רבנים רבנים ליטאים התנגדו לאיחוד זה, והוא לא יצא לפועל, גם במערכות הבחירות שלאחרי זה.
במהלך השנים הקפידו חסידי חב"ד להצביע דווקא למפלגת פא"י. שעמד בקשרים טובים עם הרבי, באחת הפעמים עת שסיפר לרבי המזכיר יהודה לייב גרונר שרוב כפר חב"ד הצביע לכהנא (קלמן כהנא, יו"ר מפלגת פא"י), ענה הרבי שזהו דבר נכון. [4].
לקראת הבחירות של שנת תשמ"ט התאחדו שני המפלגות יחד, שנציג פא"י הוא הרב אברהם ורדיגר אשר היה מקורב לרבי ולחב"ד.
הקמת דגל התורה[עריכה]
|
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
בשנת תשמ"ח החליט ראש ישיבת פונביז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י)[5] להורות לקראת בחירות של שנת תשד"מ להצביע למפלגת ש"ס החדשה[6], ולפתוח בשנת תשמ"ה עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה וחסידות בעלז.
בעקבות חשש ממפלת מפלגת אגודת ישראל הורה הרבי באופן חד פעמי להצביע לאגודת ישראל ולפתוח קמפיין עבורה.
המפלגה, שרצה עם פא"י כינתה את עצמה הפעם לראשונה בשם 'יהדות התורה'.
בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים[7], בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות, ולקראת הבחירות המקומיות שהתקיימו לאחר מכן, הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.
איחוד המפלגות[עריכה]
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת הפני מנחם מגור (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת תשנ"ב, ורצו כסיעה משותפת בשם "יהדות התורה", כמו השם שתחתיו רצה אגו"י בפעם הקודמת. שלושה חודשים לפני הבחירות, בכ"ו אדר תשנ"ב הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב שמואל הלפרט, נציג חסידות ויז'ניץ למעמד חלוקת דולרים אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו[8].
בסיומה של מערכת הבחירות, על אף שסך המנדטים של שתי המפלגות במערכת הקודמת היה 7 נציגים, ירדה המפלגה וזכתה בארבעה מושבים בלבד, ככל הנראה עקב הימנעות חב"ד מתמיכה בה.
קשריה עם חסידות חב"ד[עריכה]
בנושאי שלמות הארץ הייתה לאורך השנים מפלגת יהדות התורה במצב של דעה לא יציבה, במהלך תכנית ההתנתקות נתנה יהדות התורה יד שותפת לממשלה אולם מנגד אמרו כמה וכמה פעמים שהם לא הולכים לתת יד לממשלת שמאל ולא יתנו לויתור על שלמות הארץ. כמו כן בשנת תש"פ שהועלה נוסע סיפוח השטחים של יהודה ושמורון התנגד חבר הכנסת משה גפני לתכנית ואמר שהכל יהיה כפי החלטת האמרקאים - שהחלטתתם הייתה שצריך להקים מדינה ערבית , ובכך הפר את הבטחתו לחסידי חב"ד שלא יתן יד להקמת מדינה ערבית בארץ ישראל, דבר זה הוא דוגמא אחת מיני רבות של הפרת הבטחות של המפלגה לחסידי חב"ד.
כמו כן משה גפני העיד על עצמו שנושאים המדיניים הוא שמאלני
כמה וכמה פעמים התנו יהדות התורה בעת כניסתם לקואליציה את תיקון החוק מיהו יהודי ע"פ הוראת הרבי.
במהלך ישיבת המשא ומתן הקואליציוני בשנת תש"פ, בין מפלגות יהדות התורה והליכוד העלה ח"כ הרב יעקב ליצמן מיהדות התורה, בפני נציג הליכוד השר יריב לוין את נושא אבטחת מרכזי חב”ד בעולם ודרש תקציב ייעודי עבורם.
רבנים חב"דים רבים הורו כמה וכמה פעמים להצביע למפלגת יהדות התורה.
מחברי המפלגה במשך השנים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ שבמדינת ישראל
- ↑ אדמו"ר הרש"ב גם הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ↑ צילום המכתב
- ↑ ע"פ עדותו של הרב גרונר בשנת תש"פ
- ↑ הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לעומי. בעקבות כך התנגד הרב יצחק זאב סולובייצ'יק לריצה משותפת של אגודת ישראל עמם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של הרבי), בעוד ראש יישיבת פונביז' והסטייפלר התנגדו לצעד זה.
- ↑ למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל
- ↑ כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי
- ↑ כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו
