משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ביטול המועדים לעתיד לבוא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לעתיד לבוא - בימות המשיח - יתבטלו כל המועדים, מלבד חג הפורים (וכן חגים נוספים על פי הדעות והגרסאות השונות). מהותו של ביטול זה נאמרו פירושים שונים בתורת הנגלה, על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר לנצחיות התורה. ועל פי פירוש תורת החסידות - אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.

ביטול המועדים[עריכה]

המקור לביטול המועדים בימות המשיח, הוא במאמר חז"ל[1]:

י.png כל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם.
אמר רבי אלעזר: אף יום-הכיפורים לא ייבטל לעולם, שנאמר והייתה זאת לכם לחוקת עולם
י.png

על פי זה פסק גם הרמב"ם:

י.png כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם י.png
– רמב"ם הלכות מגילה פ"ב, הלכה יח

זמן הביטול[עריכה]

בפשטות זמנו של ביטול זה יהיה בימות המשיח, כפי שמפורש ברמב"ם,וכן מביא הרבי[2]. אמנם על פי דברי כמה מהמפרשים[3], מוכרח להיות שביטול זה יהיה לאחר מכן - בתחיית המתים ובאלף השביעי.

משמעות הביטול[עריכה]

בנגלה[עריכה]

אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה שהתורה היא נצחית ומצוותיה לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.

יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב העקרים שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"[4]. וכן ניתן להבין מדברי השדי חמד[5].

אחרים פירשו זאת באופנים שונים[6]:

  • יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא בעולם התחיה שיהיה עולם רוחני, ובו "מצוות בטלות". לכן מפרש המהר"ל שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם פורים ויום הכיפורים - ששניהם ענינם חיים שלמעלה ממוות (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו חיים נצחיים.[7].
  • בדומה לכך כותב הבית יוסף בספרו מגיד מישרים[8], שעולם התחיה יהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה למלאכים שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם[9] "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם חנוכה ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.
  • דעת הרשב"א היא שביטול המועדים כוונתו לכך שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי חטאיהם, בדומה לנאמר במגילת איכה[10]: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על פורים (ואולי גם יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל[11].
  • רבי חיים אחי המהר"ל שביטול המועדים הוא שייתכן ואומות העולם יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על חנוכה ופורים - שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו[12].
  • עוד פירש, שביטול המועדים אנו כפשוטו, כי אם ביטול טעמם - כיון שסיבת חגיגת המועדים היא לזכר יציאת מצרים, ולאחר היציאה ממצרים בטל שיעבודם. אך חנוכה ופורים טעמם הוא לזכר אלו שרצו לשכח מאיתנו את התורה והמצוות, וכאלו ישנם בכל דור ודור - הרי שסיבה זו לא תתבטל.
  • בדומה לכך היא דעת רבי שלמה אלקבץ - שביטול המועדים פירושו שניסי ההצלה של המועדים יישכחו ברוב הצרות, אך המועדים שלא יישכחו הם פורים ויום הכיפורים שהם נעלים יותר, ולשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו[13].
  • וכן כתב הרדב"ז, שביטול המועדים היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה הגדולה והתענוג שיהיה בימות המשיח; אך פורים לא יישכח עקב הצרה הגדולה שהיתה בו, וכן יום הכיפורים יורגש כיון שיהיה בו עינוי, והעינוי בודאי יורגש ביחס לשמחה בימות המשיח[14]

בחסידות[עריכה]

בתורת החסידות[15] מבואר גם כן שביטול המועדים, היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה בימות המשיח - והמועדים שלא יתבטלו, הם כאלו ששמחתם הינה גדולה כל כך עד שתורגש גם בימות המשיח. דוגמא לכך מובאת מדברי חז"ל[16] "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?].

אך רובד עמוק יותר נוסף לכך, שדרגת השמחה המועדים משתלשלת מענינם הרוחני: בכל המועדים מאיר אור אלוקי שבמדידה והגבלה, ואילו לעתיד לבוא יאיר אור נעלה יותר שלמעלה ממדידה והגבלה. ואילו המועדים שלא יתבטלו, הם כאלו שהאור האלוקי בהם גם הוא אור בלתי מוגבל. בהתאם לכך מבארת החסידות את ענינם של המועדים שבכל הדעות והגרסאות: פורים, יום הכיפורים וחנוכה.

החגים שלא יבטלו[עריכה]

פורים[עריכה]

אודות חג הפורים, שלא יתבטל לעתיד לבוא, נאמרו ביאורים רבים בספרי גדולי ישראל (הובאו לעיל). מעלתה של שמחת חג הפורים על שמחת שאר המועדים כשמחה בלתי מוגבלת, מתבטאת גם בכך שבנוגע לשאר החגים על האדם להזהר שלא להשתכר בשתיית היין, וכמו כן, נפסק להלכה[17] שבית דין מצווים להעמיד שוטרים שיפקחו על הגבלת השמחה, על מנת שלא תביא להפקרות ולתוצאות שליליות. ואילו בפורים - אדרבה, ישנו חיוב מפורש לשתות ללא הגבלה ולהשתכר, "עד דלא ידע"[18].

בתורת החסידות מבוארת מעלתו של פורים על פי דרכה, שהגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן יורגש גם ביחס לגילוי הבלתי מוגבל שלעתיד לבוא.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן הגלות שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף ובמסירות נפש; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל[19].

בענין זה נאמרו כמה ביאורים, שבפשטות כרוכים זה בזה:

  • שחג זה ענינו אתהפכא של החושך לאור[20].
  • שחג זה הגיע ממסירות נפש, ובזה גופא בזמן הגלות, לכן הגילוי שעל ידו הוא בלי גבול שמצד עצם הנשמה[21].
  • שחג זה הוא מדברי סופרים שערבים מדברי תורה, והמגלה כוללת כל האורות שישנם בתורה שבכתב רק שהוא בהעלם[22].
  • שחג זה הוא שמחה נצחית שלמעלה משינויים[23].
  • שחג זה בא ע"י תינוקות של בית רבן, כמסופר במדרשים, שבהם מודגש הנצחיות - "לא יסוף מזרעם" [24].

מגילת אסתר שלא תיבטל[עריכה]

שייך לכאן?

כל הנביאים יבטלו (והוא ג"כ כשרגא בטיהרא[25], שכל הנביאים נתנבאו ב"כה", ולע"ל יהיה הגילוי של "זה") חוץ ממגילת אסתר[26].

חנוכה[עריכה]

בכמה מהמקומות בהם מובא מאמר חז"ל על ביטול המועדים, נכלל גם חנוכה במועדים שלא יתבטלו[27]. וכגירסא זו מביא הרבי בפשטות פעמים רבות[28], ומקשר אותה למאמר הרמב"ן[29] אודות נרות חנוכה: "הנרות הללו אינן בטלין לעולם".

הטעם לכך הוא, כיון שחג החנוכה נפעל על ידי מסירות נפשם של היהודים, ובכח המסירות נפש נמשך גילוי נעלה ביותר, שבכוחו להביא את כל הגילויים של ימות המשיח ותחיית המתים[30]. לכאורה, ביאור זה הוא בדומה לביאור במעלתו של חג הפורים.

יום כיפור[עריכה]

על פי דעת רבי אלעזר[31] במדרש[32], גם יום הכיפורים לא יתבטל לעתיד לבוא. הוא לומד זאת מהפסוק[33] "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". כדעה זו נאמר גם בפשיטות בפרקי דרבי אליעזר[34], ושם נלמד זאת מהפסוק[35] "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם", שנדרש: "שבת - העולם הזה, שבתון - העולם הבא".

הטעם לכך שלא יתבטל, מבאר הרשב"א על פי שיטתו באופן ביטול המועדים (כדלעיל), שהכוונה בכך היא שבני ישראל עלולים לבטל אותם בחטאיהם. על פי זה מובן מדוע יום הכיפורים לא יכול להתבטל בחטא, כיוון שהוא מכפר על כל החטאים; ולדעת רבי, אפילו לאלו שאינם שבים בתשובה. לכן גם (לגירסת הרשב"א) רבי הוא בעל הדעה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד.

בחסידות מבואר על פי דרכה, שהמועדים יתבטלו מחמת גודל האור האלוקי שיתגלה בגאולה. על פי זה מובן מדוע הגילוי שישרה ביום הכיפורים הוא כזה שיש לגביו ספק, האם יתבטל לעתיד לבוא או לא: שהרי מצד אחד, הגילוי של יום הכיפורים גם הוא אינו מוגבל (שלכן נאמר עליו[36]: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", וכפירוש החסידות - לפני ולמעלה יותר מהגילוי של שם הוי'). אך מצד שני, גילוי זה הוא גבוה מידי ואינו נמשך בתוך כלים, שלכן כדי לקלוט את הגילוי נדרשים לצום; בשונה מהגילוי שלעתיד לבוא (וכן הגילוי של פורים שלא יתבטל), שלמרות היותו גילוי לא מוגבל יימשך ויחדור גם בהגבלת הכלים[37].

[38]

ל"ג בעומר[עריכה]

בשיחה אומר הרבי[39] "יש לומר בדרך אפשר", שגם ל"ג בעומר יהיה מאותם המועדים שלא יתבטלו לעתיד, כיוון שגם שמחת ל"ג בעומר גדולה משמחת המועדים (כמוכח מהסיפור אודות רבי אברהם הלוי, תלמיד האריז"ל - שהקפיד עליו רבי שמעון על אמירת "נחם" בל"ג בעומר, אף שגם בשאר המועדים נהג לומר זאת ולא נענש).

המועדים החב"דיים[עריכה]

בשיחה[40] משווה הרבי את שמחת חג הגאולה י"ב תמוז לשמחת הפורים שלא יתבטל:

י.png מעלה נוספת בפורים לגבי שאר הימים טובים – ש"כל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלין לעולם".

וטעם הדבר – לפי שחג הפורים נתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך והעלם, ובא ע"י מסירת-נפשם של בנ"י, ומצד מס"נ אין הגבלות.

ומזה מובן גם בנוגע לעניננו – חג הגאולה י"ב תמוז – שלהיותו יו"ט שנתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך כפול ומכופל, ובא ע"י מסירת-נפש, צריכה להיות השמחה ללא הגבלות

י.png

כמו כן, הרבי מביא[41] את קביעותו הנצחית של חג החנוכה שלא יתבטל, כדוגמא לי"ט כסלו שעליו התבטא אדמו"ר הזקן ש"יוקבע למועד תמידי בישראל". מכך ניתן אולי ללמוד שגם י"ט כסלו נכלל במועדים שלא יתבטלו.

מ"מ לעיון[עריכה]

  • ד"ה ליהודים תשי"ב
  • ד"ה כל המועדים תשכ"א


הערות שוליים

  1. מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.
  2. שיחת פורים תשכ"ח.
  3. מגיד מישרים פרשת ויקהל. תפארת ישראל למהר"ל פרק נג.
  4. עקרים מ"ג פט"ז. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.
  5. קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו.
  6. לחלקם מציין הרבי שליט"א באגרת קודש, חלק יד אגרת ה'שכד.
  7. תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של פורים ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.
  8. שם.
  9. שבת פט, א.
  10. ב, ו.
  11. שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".
  12. אגרת הטיול דרוש אות מ. ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז.
  13. מנות הלוי - מדרש מגילת אסתר עה"פ וימי הפורים האלה.
  14. שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרסו, סי' תתכח.
  15. תורה אור מגילת אסתר צד, א. קיט, ב. ד"ה ליהודים תרכ"ו. תשי"ב. ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז. ועוד.
  16. חולין ס, ב.
  17. רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הלכה כ"א. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ד. שולחן ערוך אדה"ז שם סי"ג.
  18. הובא פעמים רבות בתורת הרבי; ראה ד"ה ליהודים תשי"ב הנ"ל. שיחת פורים תשט"ו. תשכ"ח. ועוד.
  19. ראה בתורה אור והמאמרים הנ"ל. וראה גם ד"ה כל המועדים תשכ"א. ועוד.
  20. תו"א כי אברהם לא ידענו.
  21. ליהודים תרכ"ו, תשי"ב; להבין מרז"ל תשט"ז; ועוד. במגלה נקראת מ"ח: ישראל שלמעלה מתורה.
  22. תו"א להבין למה לעתיד.
  23. פורים כ"ח, לעיין, ולעיין אם שייך לתענית אסתר מ"ו.
  24. פורים מ"ה.
  25. הנה ישכיל עבדי תשי"ז ועוד.
  26. תו"א יביאו לבוש ועוד.
  27. מגיד מישרים, ספר החיים ואגרת הטיול שם. וכן כתב המנות הלוי בהקדמה.
  28. ראה לקוטי שיחות חלק ה' ע' 172 ובהערה 4. התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 687. ועוד.
  29. ריש פרשת בהעלותך.
  30. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה תשח"י.
  31. ולגרסאות אחרות - רבי אליעזר, או לגירסת הרשב"א כדלקמן: רבי.
  32. מדרש משלי וילקוט שמעוני דלעיל.
  33. אחרי מות טז, לד.
  34. פרק מו.
  35. אמור כג, לב.
  36. אחרי טז, ל.
  37. מאמר להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז.
  38. להרחיב עוד, מתו"א כי אברהם. חייב אינש תרל"ג. תרנ"ו (סה"מ תרל"ג ח"א ע' קעד. תרנ"ו ע' תמג).
  39. שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג - לקוטי שיחות חלק ל"ז בהוספות, ע' 140.
  40. ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז תשי"ב.
  41. לקוטי שיחות חלק ה' ע' 172, מתורגם ללה"ק בשערי המועדים.