משתמש:מנחם ספרא
|
אני בחופשה חב"דפדית מדי פעם קופץ. |
א בקשה פון א חסיד: שלא יתחלל, ח"ו, ש"ש על ידו! - דערמיט וועט מען אראפבריינגען משיח'ן? ישתדל בהפצת מעינות דא"ח חוצה, ובמילא הכל בכלל זה (אג"ק חכ"א ע' קטז)
ציטוטים נבחרים[עריכה]
פרסום זהות משיח[עריכה]
- בסיוון תשכ"ה, פרסם א' החסידים אלפי עותקים בהם הוא מפרסם שהרבי מה"מ. על מעשה זה הגיב הרבי דרך המזכירות:
"נבהלנו ממכתבו ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות."
- שני מענות בנוגע לשליחת קונטרס שהוכיח את היות הרבי כמשיח של רשד"ב וולפא:
"הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל"
"ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כת בי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"חונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"
— מבשר טוב, תשנ"ד, עמ' ע"ב
- במהלך שמחת תורה תשמ"ו אחד הבחורים קרא לעבר הרבי "הרבי מלך המשיח", בתגובה ענה
הרבי:
"אם הם יזכירו שוב שאני המשיח, אני יוצא מכאן"
— הריל"ג
- מענה בנוגע למאמר של הרב יואל כהן בנושא פרסום זהות משיח שנכתב עבור שבועון "כפר חב"ד, בשנת תשנ"א:
"באם רחמנא ליצלן יעשה מעין דמעין דהנ"ל – קדימה שיסגור המכתב עת לגמרי"
— מתוך חשבונו של עולם
- לא' מאנ"ש, בנוגע לפרסם זהות הרבי כמשיח (באדר תשנ"ב !):
"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו', אבל מ"ע מהת': אהבת כאו"א מישראל ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו – וד"ל"
— הרבי. הכתי"ק התפרסם בין היתר בחשבונו של עולם
נצחיות חייו של הרבי[עריכה]
"קבלתי מכתב מא' החסידים שבו כותב אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: "דער רבי זאָל געזונט זיין" (שהרבי יהיה בריא). באמת נהניתי מהתבטאות זו. והאמת כן, כי, בריאותו לא היתה מענינים גשמיים, אלא מענינים רוחניים"
- שיחה זו נאמרה כתשובה לקושיה שהקושתה אז כיצד יתכן שאדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שיהיה לו "חיים ארוכים בלי הפסק" בעוד הוא נפטר:
""בתיבת "חיים" – יכולים לפרש "פשט'לאַך" שהכוונה לתורה ומצוות ש"הם חיינו", וכן שאר הענינים שנקראים חיים, כמארז"ל "עשרה נקראו חיים". ולכן מוסיף "חיים ארוכים" – שהכל יודעים שהפירוש ד"חיים ארוכים" (כפי שאומרים בנוסח התפלות, בסליחות וכיו"ב) הוא חיים כפשוטם, בגשמיות. וממשיך ומוסיף "חיים אמיתיים, חיים בלי הפסק": גם בחיים ארוכים ועד חיים בלי הפסק – יתכן שכן הוא מצד המקרה, היינו, שבפועל לא הי' הפסק, אבל הי' יכול להיות גם להיפך. וכיון שבנדו"ד מדובר אודות מצב שלעיני בשר נראה שנעשה הפסק, ויתירה מזה, ע"פ שו"ע צריכים לעשות עכשיו כמה ענינים כו', לכן מדייק "חיים אמיתיים, חיים בלי הפסק" – חיים אמיתיים ונצחיים שלא שייך בהם הפסק. וטעם הדבר – כפי שממשיך ומסיים – לפי שחיים אמיתיים הם קדושה, וקדושה היא אין- סוף. – האמת היא שענין זה מובן ממ"ש באגה"ק "שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה", שהרי, בנוגע לחיים רוחניים בכלל, ובפרט אמונה יראה ואהבה, מבין כאו"א (גם שכל גס) שלא שייך ענין של מיתה, ואינם בגדר זה כלל, אבל, עניןזה נכתב מכמה שנים, ואף אחד אינו מתבונן בזה, משא"כ בענין שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בתקופה האחרונה ועתה יצא-לאור בדפוס""
""חיי הצדיק" - כותב רבינו הזקן באגה"ק - "אינם חיים בשריים, כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה". ומהחילוקים שביניהם - שחיים בשריים, כיון שהבשר הוא הוה ונפסד, הרי החיים הבשריים הם מוגבלים ואינם נצחיים, משא"כ חיים רוחניים, כיון שרוחניות הו"ע נצחי שאין בו מות וכליון ח"ו, הרי החיים הרוחניים הם חיים נצחיים."
