משתמש:לאמטערנעצ'יק/רמי בר חמא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמי בר חמא
השתייכות אמורא
תחומי עיסוק ביאורים על התורה
רבותיו רב חסדא, רב ששת, רב נחמן ורבי יצחק
תלמידיו רב יצחק בריה דרב יהודה ואחרים

רמי בר חמא היה אמורא מבבל שחי בדור הרביעי. למד אצל רב חסדא, ובר הפלוגתא שם היה רבא. כך מוצאים בגמרא דברים שמסר בשם רב ששת[1], ובשם רב נחמן ורבי יצחק[2].

רמי בר חמא נחשב ל"עוקר הרים", ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו[3]. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לתלמידו רב יצחק בריה דרב יהודה לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת[4].

אחיו, וחותנו רב חסדא[עריכה]

רמי בר חמא היה אחיו של רב עוקבא בר חמא, והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.[5]

רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים[6].

רבא ורמי בר חמא, היו לומדים רבות יחדיו, ובגמרא מוזכרים עשרות דיונים משותפים שלהם. מסופר, כי כשהיו עומדים מלפני רב חסדא אחרי שלימד אותם, היו חוזרים יחד מה ששמעו מפיו של רב חסדא: דבר פלוני אסור, דבר פלוני מותר, ולאחר מכן היו חוזרים ומעיינים בהלכה, והאם יש להקשות עליהם[7]. למרות שרמי בר חמא היה תלמידו המובהק וחתנו של רב חסדא, כאשר רב חסדא שאל אותו הלכה מסוימת, הוא אמר לו כי יאמר לו אותה רק לאחר שישמש אותו בדבר מסוים[8], ופרשני התלמוד הסבירו זאת בכך שאין התורה נקנית אלא ביגיעה, בדומה לאבימי שבא לפני תלמידו רב חסדא כדי ללמוד את מסכת מנחות אותה שכח ולא קרא לו שיבוא לפניו, מפני הכתוב:[9] "יגעת ומצאת-תאמין".[10], על פי פירוש רש"י.}}.

משפחתו[עריכה]

לפי המובא במסכת ביצה[11] הוא היה חותנו של רב אשי, ולפי היימן זו היא הגרסה הנכונה (למרות שבמסכת חולין[12] מובא אחרת). לפי גרסה זו, אמר עליו רב אשי שהיה "מרא דעובדא", [=מדקדק במעשיו (רש"י)].

נכדו של רמי בר חמא, בן בתו, היה האמורא אמימר.[13].

בגמרא מסופר כי אמו כתבה לו להוריש לו את נכסיה בשעת בוקר, אך באותו היום בשעת ערב כתבה כנ"ל לבנה / אחיו מר עוקבא, הלך רמי לרב ששת ופסק לטובתו, הלך אחיו מר עוקבא לרב נחמן ופסק לטובת מר עוקבא. התפתח ביניהם ויכוח אך לבסוף הוכרע כרב נחמן.[14].

התייחסות רבותינו נשיאנו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. אודות דברי תורתו של רב ששת אמר רמי בר חמא "כמה מעליא האי שמעתא" (כמה מעולה דבר זה); :שבועות מה ב מסכת שבועות, דף מ"ה, ב'.
  2. גיטין לט ב מסכת גיטין, דף ל"ט, ב'; :יבמות לט ב מסכת יבמות, דף ל"ט, ב'.
  3. :עירובין צ א מסכת עירובין, דף צ', א'.
  4. זבחים צו ב מסכת זבחים, דף צ"ו, ב'.
  5. :בבא בתרא יב ב מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.
  6. תוספות בבא בתרא קמא א.
  7. רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". סוכה כט א (לפי גרסת מסורת הש"ס).
  8. בבא קמא כ ב.
  9. מגילה ו ב.
  10. מנחות ז א
  11. ביצה כט ב.)
  12. חולין קיא א
  13. כתובות כא ב מסכת כתובות, דף כ"א, ב'.
  14. כתובות צה ב מסכת כתובות, דף צ"ד, ב'.