משתמש:לאמטערנעצ'יק/רבי ישעיה די טראני
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
| לאמטערנעצ'יק/רבי ישעיה די טראני | |
|---|---|
| לידה | ~ד'תתק"מ~ |
| איטליה | |
| רבותיו | ר' שמחה משפיירא; בעלי התוספות |
| בני דורו | האור זרוע ואחרים |
| חיבוריו | תוספות רי"ד על ש"ס בבלי; פסקי הרי"ד; ספר המכריע - השלמה לספר הפסקים; שו"ת הרי"ד; (חידושי הרשב"א על מסכת מנחות); נימוקי החומש על התורה; (פירוש על הנ"ך) |
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד. מגדולי הפרשנים, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.
על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.
תוכן עניינים
תולדות חייו[עריכה]
הרי"ד נולד באיטליה, אך למד באשכנז, בישיבתו של ר' שמחה משפיירא, לצדו של רבי יצחק אור זרוע (בעל ה"אור זרוע"), עמו עמד בקשרי התכתבות גם לאחר חזרתו לאיטליה. באשכנז הושפע רי"ד רבות משיטת הלימוד של בעלי התוספות.
רי"ד חזר לאיטליה ושם הפך לאישיות התורנית המרכזית באזור. הוא הרבה לנוע ברחבי הארץ ומחוצה לה, ובין היתר היה בוונציה, קושטא, אלכסנדריה, ואף עלה פעמיים לארץ ישראל.
חיבוריו[עריכה]
רי"ד כתב פירוש לתורה, "נימוקי החומש", ככל הנראה בצעירותו. את חידושיו לתלמוד, "תוספות רי"ד", חיבר לאחר מכן וכשסיים את פירושו חיבר את פסקיו ("פסקי רי"ד") ואת "ספר המכריע".
תוספות רי"ד[עריכה]
חידושיו לתלמוד נקראים בכתב היד היחיד הקיים בשם "תוספות" (ובשם זה נדפסו), ולא בשם "חידושים", ככינויים של ספרי הפרשנות הספרדיים.
בשונה משאר חידושי התוספות על התלמוד כדוגמת "תוספות הרא"ש" ו"תוספות רבינו פרץ", "תוספות ישנים" ו"תוספות חד מקמאי", התוספות רי"ד הוא לרוב חידושים עצמאיים ולא אלו המובאים בתוספות שעל התלמוד.
חידושיו של התוספות רי"ד נדפסו במסכתות אחדות על גיליון התלמוד בבלי מהדורת וילנא, ורבי אלחנן וסרמן בהקדמתו לספרו קובץ הערות על מסכת יבמות טוען, שהוא גם מחברו של הספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות.
תופעה ייחודית אצלו היא העובדה שחזר על תלמודו והוציא מהדורות נוספות של חידושיו על המסכתות השונות - עד ארבע וחמש מהדורות למסכת. הרי"ד לא היסס לחלוק על הקודמים לו, באמירה שהוא יכול לחלוק עליהם על אף גדלותם, משום שהוא עומד כננס על כתפי ענקים. ביטוי זה, ששמע רי"ד מסביבתו הנוכרית על פי עדות עצמו, נטבע באיטליה זמן לא רב לפני שרי"ד החל להשתמש בו. כחלק מהעזתו לחלוק על קודמיו בחתירתו לאמת, חולק הוא מאות פעמים על חידושיו שלו-עצמו, ולעיתים בחריפות רבה ביותר. את מהדורותיו מספר הרי"ד בקפידה, וכלל בספריו הפניות רבות ממקום למקום וממהדורה למהדורה, ואף לספרים אחרים.
פסקי רי"ד[עריכה]
ספר הפסקים של רי"ד חובר לאחר תוספותיו, ועל כן נחשב לעיקרי יותר, ועם זאת כמעט נשכח מלב לעומת תוספות רי"ד, אשר נלמדות לרוב בבתי המדרש. כתוספותיו היו גם לספר זה מהדורות שונות, ואולם כאן הייתה מהדורה סופית אשר ביטלה את כל המהדורות הקודמות, ועל כן בספר שבידינו, שנערך על פי כתבי יד טובים ועדכניים, נמחה כל זכר לאותן המהדורות. חיבור זה משלב פסקים עם פירושים במזיגה אחת.
ספר המכריע[עריכה]
כהמשך לספר הפסקים צורף ספר משלים, "ספר המכריע", שהכיל משא ומתן למדני רב. ובו הוא מתווכח עם גדולי דורו והקודמים לו בהלכה.
תשובות הרי"ד[עריכה]
ספר השו"ת של הרי"ד מרכז את תשובותיו לשואליו ובו למעלה מחמישים תשובות, חלקם בהלכה למעשה, ורבים מהם ביאורי סוגיות שנשאל עליהם.
התקבלות כתבי הרי"ד[עריכה]
רבים מספרי הרי"ד אבדו ואינם בידינו; תוספות הרי"ד נותרו בכתב יד יחיד, והגיעו אל הדפוס רק מאוחר יותר. עד אז, בקושי נודעו חידושיו מחוץ לאיטליה ויוון. ועם זאת, מאז שנדפסו תוספות הרי"ד בלמברג בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ד, התקבל הספר בהתלהבות אצל לומדי התורה, והפך לאחד מן הספרים הקלאסיים בלימוד התלמוד.
ספרי הפסקים איבדו את חשיבותם מאז שנדפסו ספרי הטור והשולחן ערוך, ולא נדפסו עד לאחרונה. ספרו נדפס בזכות ערכו הלמדני. כתבים אחרים, כאמור, לא שרדו את חלוף הדורות ואבדו.
פירושו[עריכה]
רי"ד היה אחד מהפרשנים היחידים שפירושם מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים מיותרים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של יחזקאל העוסקים בבית המקדש השלישי: בניגוד לשאר הפרשנים, הוא נמנע מלפרשם, וכך כתב:
מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו? עד אשר יזכֵּינו הבורא לראות המעשים, ואז נתבונן על דבריו
— פירוש ר' ישעיה מטראני ליחזקאל מ, א
