משתמש:כתית למאור/האפוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האפוד הוא בגד שהיה הכהן הגדול לובש מעל המעיל. רוחבו של האפוד הוא כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף. ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים. לאפוד יש שתי רצועות היוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן, שחוגרין אותו בהם והם הנקראין "חשב האפוד". והכל ארוג מזהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש על שמנה ועשרים חוטין כמעשה החושן.

כתפות האיפוד[עריכה]

על האפוד תופר שתי כתיפות, כדי שיהיו על כתפות הכהן. על כל כתף וכתף היה קבוע אבן שוהם מרובע בבית של זהב. ומפתח על שתי האבנים את שמות השבטים. ששה על אבן זו וששה על אבן זו כסדר הולדתם.

אופן כתיבת השמות: כותבין שם יוסף יהוסף. ולפי חשבון הכתיבה, יש כ"ה אות באבן זו וכ"ה אות באבן זו. ובסדר הזה היו כתובים. ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן נפתלי דן גד אשר יהוסף בנימן, באופן שהאבן שכתוב בה ראובן היא על כתיפו הימנית, והאבן שכתוב בה שמעון על כתיפו השמאלית.

השרשרות[עריכה]

בכל כתף עושה שתי טבעות, אחת מלמעלה בראש הכתף, ואחת מלמטה לכתף, למעלה מן החשב. לאחר מכן נותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות.

אחר כך מכניס את קצות העבותות של חושן, בטבעות של מעלה המחוברים בכתפות האפוד, מכניס את שני פתילי התכלת שבשולי החושן בשתי הטבעות של מעלה מחשב האפוד. ומורידין את השרשרות שבטבעות כתפות האפוד עד טבעות החושן העליונות כדי שידבקו זה בזה ולא יזוע החושן מעל האפוד.

האבנים[עריכה]

ולקחת את שתי אבני שוהם1 ופתחת עליהם שמות בנ"י2 ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית3 כו'. [ו]י"ל בתחילה טעם ההפרש בין כתפות האפוד לחושן, שבכתפות האפוד הי' רק ב' אבנים וששה משמותם כו' ובחושן היו י"ב אבנים לי"ב שבטים כו' אבן מיוחד לכל שבט ושבט בפ"ע. וגם מה שב' האבנים דאפוד הי' דוקא משל שוהם (שהוא אבן טוב שמתחילת הווייתו הוא4 זך [ובהיר5 ] בעצם תולדתו כאור הבהיר בעצם), וי"ב האבנים דחושן הי' כ"א מובדל במינו ובמראהו כמו אודם פטדה וברקת7 הטור האחד שאין האחד דומה לחבירו כמו שאין שבט א' דומה לחבירו במדריג', לפי שכל א' יש לו מדריגה מיוחדת בי"ב גבולי8 אלכסון6 שהן י"ב צירופי' דשם הוי'9 כידוע (וכך גם עכשיו יש י"ב שערים שכל שבט עולה תפלתו בשער המיוחד אליו10 כו'). והאבנים האלה הן מזוככים ע"י מלאכת אדם שמזככים אותם או שמתבררים בגידולם בארץ או בים כאבן ספי"ר11 וכן אוד"ם פטד"ה וברק"ת שמתנוצ[צי'] בעין גוונים משונים שבו ולא שהן מזוככים ובהירים מתחלת הווייתן [ב]תולדתם (כמ"ש במ"א שיש הפרש זה גם בכוכבים שיש מאירים בעצם ויש [ש]מתנוצצים בעין אנה ואנה וכמ"ש בזהר ע"פ השמים מספרים מנהרין ומנצצין12 כו'). והוא ההפרש בין [צ"ע לצ"ת שהן ב' אבנים דשוה"ם וישפ"ה13 יוסף15 ובנימין14 וכמ"ש בגמ' מאי כדכ"ד ח"א שהם16 כו' (וזהו ההפרש בין אותי' ד]תושב"כ ובין תושבע"פ, והוא ההפרש בין מ"ד ומ"ן שזהו ההפרש בין או"י לאו"ח*17 כידוע. והיינו הטעם שהיו אבני שוה"ם דוקא בכתפות האפוד שהוא בחי' דכר משפיע בבחי' או"י מלמעלה למטה דנוק'*18 צ"ע ושה"ם אותיות מש"ה18 שזהו בחי' יסוד אבא19 כו', וי"ב [ה]אבנים שבחושן הוא בבחי' נוק'17 בבחי' העלא' דאו"ח מלמטה למעלה וע"כ הי' על לבו של כה"ג

לובשיו[עריכה]

כתוב שדוד המלך לבש אפוד בעת העלאת הארון לירושלים, ומסביר בזה הרמב"ם שהוא מכיון שהיה בדרגתו של הכהן הגדול כיון שיש לו רוח הקודש.

הרבי מסביר

שבזה מובן מה שממשיך הרמב"ם . . ע"ד לבישת אפוד בד של בני הנביאים — "זה שאתה מוצא בדברי הנביאים שהכהנים היו חוגרין אפוד בד לא היו כהנים גדולים כו' אלא אפוד זה היו חוגרים אותו בני הנביאים ומי שהוא ראוי שתשרה עליו רוה"ק להודיע כי הגיע זה למעלת כה"ג שמדבר על פי האפוד והחושן ברוח הקודש" -
שי"ל כוונתו בזה: לאחרי שביאר לפנ"ז, שענין הדיבור ע"פ רוח הקודש דאו"ת ה"ז גדר בכהן גדול ובגדי כהונה — ממשיך לבאר, שמעין זה הוא גם בבני הנביאים, שגם הם הגיעו למעלה זו ש­יכולים לדבר "ברוח הקודש",
שאין ענינו של נביא רק להודיע דברי עתידות כו' וכיו"ב לתועלת בנ"י, אלא ככהן גדול שענינו משרת לה',
ולכן יש גם אצלם בגד הדומה ל­אפוד של הכה"ג.
– לקו"ש חל"א שיחה א לפ' תצוה