משה שלמה עמאר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלמה משה עמאר
הראשון לציון, והרב הראשי לירושלים
עמאר.jpg
תאריך לידה תש"ח (1948)
מקום לידה קזבלנקה, מרוקו
מקום פעילות ירושלים
רבותיו יעקב ניסן רוזנטל
תלמידיו שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות התלויות בארץ
חיבוריו סדרת השו"ת "שמע שלמה", "כרם שלמה", ו"בארה של מרים"
השתייכות ספרדי-חרדי
הרב עמאר בביקור ב-770
הרב עמאר מקבל את ספר התמימים מידי סנדר וילשנסקי

הרב שלמה משה עמאר (יליד שנת תש"ח, 1948) הוא רבה הראשי הספרדי של ירושלים, שכיהן גם כראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ורב העיר תל אביב. נחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית-ספרדית, למעריץ נלהב של הרבי וידיד גדול של חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בקזבלנקה שבמרוקו להוריו אליהו ומרים עמאר, ואת שנות ילדותו עשה במוסדות החינוך החב"דיים בעיר בהנהלתו של שלוחים של הרבי, הרב שלום איידלמן והרב שלמה מטוסוב, ובישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנת תשכ"ב בהיותו בגיל ארבע עשרה, עלה יחד עם משפחתו לארץ, והשתקע בפרדס חנה.

בארץ, נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' בבני ברק, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת 'שארית יוסף', ובשנת תשכ"ט בהיותו בגיל עשרים ואחד, התמנה לראשונה לתפקיד חינוכי, ומילא את מקומו של ראש ישיבת שלומי, הרב מסעוד ריוח.

באותה תקופה, נשא את רעייתו מזל, ממנה נולדו לו 12 ילדים.

במקביל לעבודתו החינוכית, המשיך להשתלם בלימודיו, והוסמך לדיינות אצל אב בית הדין בחיפה הרב יעקב ניסן רוזנטל. שנה לאחר מכן, בשנת תש"ל קיבל תפקיד רבני כאחראי מחלקת הכשרות בנהריה, עבודה שהתאימה לו כמקביל לעבודתו החינוכית בשלומי, עקב הקירבה הגאוגרפית.

קריירת הרבנות[עריכה]

בשנת תשל"ג עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כמשגיח בישיבת 'תורה והוראה' בתל אביב. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה.

בשנת תשמ"ב מונה כחבר בבית הדין הרבני בצפת, ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שם כיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים טבריה, חיפה, אשקלון, באר שבע ופתח תקוה.

בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן בבני ברק, ובמקביל לכהונתו כרב בית הכנסת הרי"ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו "שמע שלמה".

בשנת תש"נ נבחר לכהן כדיין בבד"ץ "בית יוסף", ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד"צ, וכן נתמנה לפוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.

בשנת תשס"ב נבחר לכהן כרבה הראשי של תל אביב, והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.

הראשון לציון והרב הראשי לישראל[עריכה]

בשנת תשס"ג התמודד לתפקיד הראשון לציון, וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב יונה יחיאל מצגר שהתמנה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.

בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם.

כבר בזמן כהונתו כרב הראשי, הפך הרב עמאר לאחד ממנהיגיה הבולטים של היהדות הספרדית-חרדית, ועם סיום כהונתו כרב הראשי והעברת התפקיד למחליפו בכהונה, נפטר הרב עובדיה יוסף, ויש שרואים בו את ממלא מקומו.

רבה הראשי של ירושלים[עריכה]

לאחר סיום כהונתו בתפקיד הרב הראשי, המשיך להתגורר בירושלים ולעסוק בפסיקה הלכתית לבני הציבור הספרדי, במסירת שיעורים קבועים ובהדרכת בני העדה. לעיתים תכופות הוזמן לשאת נאומים בכנסים ועצרות, ונחשב לאחת מהדמוית התורניות הבכירות בציבור הספרדי.

בשלהי שנת תשע"ד, ביוזמה משותפת של ראש העיר ניר ברקת ויו"ר סיעת 'הבית היהודי' מר נפתלי בנט, החל להתגבש הסכם על יציאה למערכת בחירות למשרת הרבנים הראשיים בירושלים לאחר שבמשך למעלה מעשור שנים לא אוישה המשרה בשל חילוקי דעות פוליטיים ועיכובים משפטיים.

בכ"ז תשרי תשע"ה, בסיום מערכת הבחירות בה התמודדו על משרת הרב הספרדי גם רבה של צפת הרב שמואל אליהו והרב חיים אמסלם, נבחר הרב עמאר על ידי 48 חברי הגוף הבוחר ברוב של 28 קולות למשרת רבה הראשי הספרדי של ירושלים לצד מועמד הציונות הדתית הרב אריה שטרן שהתמנה לכהן כרב הראשי האשכנזי.

קשריו עם חב"ד[עריכה]

הרב במעמד הכתרת הרב יואל קפלן לרבה של אלבניה
בחנוכת ספריה בבית חב"ד בטולוז, צרפת

החינוך החם שהרב עמאר קיבל בצעירותו במוסדות חב"ד במרוקו, השפיעו רבות על המשך דרכו, ולאורך השנים הוא שומר על קשר מתמיד עם חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל מקום שהוא מגיע.

את יחסו החם אל הרבי ולפועלה של תנועת חב"ד, ביטא פעמים רבות בביקורים במוסדות חב"ד, ובהשתתפות קבועה בכנסים שונים ובאירועים חגיגיים.

הרב כתב מבוא מיוחד לספר חב"ד במרוקו ולאחר שהספר יצא, הגיעה למשרדו משלחת ובה צאצאי הרב שלמה מטוסוב השליח למרוקו ומחבר הספר הרב שניאור זלמן ברגר והרב סיפר על התקופה בה למד בחב"ד במרוקו.

הרב שלמה משה עמאר מקבל את הספר חב"ד במרוקו מידי בניו של הרב מטוסוב ומחבר הספר

כאשר נציג ארגון את"ה העולמי הגיש בשנת תשס"ה לרב עמאר את ספר התמימים חלק ג', ציין הרב עמאר בגאווה: "גם אני 'תמים', הרי למדתי בישיבת חב"ד במרוקו"[1].

בשנת תשע"א, ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה[2].

בשנת תשע"ב יצא בקריאה מיוחדת לכלל תושבי ישראל, והצטרף לבקשתו של הרבי לדאוג שכל ילד יהודי ישמע את עשרת הדיברות בחג השבועות[3].

בשנת תשע"ג ביקר בחצר הרבי ב-770 יחד עם רעייתו, והתפלל להצלחתו בחייו האישיים ובהנהגת הכלל[4].

ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד[עריכה]

על הרבי
  • "לשבת במקום אחד בברוקלין, ומכאן להנהיג את כל העולם, זה דבר שלא היה בהיסטוריה"[5].
  • "אין לתאר את קדושתו של הרבי, מצודתו פרוסה על פני כל העולם כולו"[6].
  • "הקים עולה של תורה בכל פינות תבל. זרע זרעים שהיום קוצרים את פירותיהם. בזכותו יש כיום מאות אלפי בעלי תשובה"[7].
  • "נשא על כתפיו את העול של הדור כולו במשך למעלה מיובל שנים"[8].
  • "יד ה' הייתה עליו לתת לו עוז ותעצומות והתרוממות רוח שלא שמענו כדוגמתה"[9].
על השלוחים
  • "מסירות נפשם של השלוחים שומרת עליהם וילדיהם"[10].
  • "פעולותיה של התנועה הזאת. תורה ופעילות שאין להם אח ורע. אני עושה כל שביכולתי כדי לתמוך ולסייע בפעולות האלו"[11].

משפחתו[עריכה]

בתו יהודית רחל נישאה לרב עובדיה יוסף (הנכד), ראש ישיבת חזון עובדיה, ובנו של הראשון לציון והרב הראשי יצחק יוסף.

כתביו[עריכה]

  • סדרת השו"ת "שמע שלמה" (7 כרכים), "כרם שלמה" (2 כרכים), ו"בארה של מרים" (על שם אמו) - עוסק בענייני כשרות.
  • ברכת אליהו - דרשות לפרשת השבוע.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
הרב אליהו בקשי דורון
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי
י"ב ניסן תשס"ג - ט"ו בסיוון תשע"ג
הבא:
הרב יצחק יוסף
הקודם:
הרב שלום משאש
רבה הספרדי של ירושלים
החל מכ"ה תשרי תשע"ה
הבא:
-

הערות שוליים

  1. הרב עמאר: "גם אני תמים" קישור לאתר חב"ד אינפו - כ"ג סיוון תשס"ה.
  2. הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה קישור לאתר חב"ד אינפו - ל' כסלו תשע"א.
  3. הרב עמאר מצטרף לקריאת הרבי קישור לאתר חב"ד אינפו
  4. הרב עמאר ערך ביקור מרגש ב-770 קישור לאתר חב"ד אינפו - י"ד סיוון תשע"ג.
  5. ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' בתמוז - אתר שטורעם.
  6. הרב עמאר בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז תשע"ג - אתר col.
  7. דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד.
  8. דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.
  9. דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.
  10. מנאומו של הרב עמאר בכנס למנהלי גרעיניים תורניים קישור לאתר חב"ד אינפו - ה' תמוז תשע"א
  11. דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד.