מרכז מנורה (דניפרו)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרכז מנורה, בתחתית המבנה ניתן לראות את בית הכנסת

מרכז מנורה הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר דנייפרו ומשמש כבית חב"ד והמרכז היהודי הגדול בעולם[1]. במרכז יש את מוזיאון שואה מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בנק, סוכנות נסיעות, מרכז רפואי, ספריה, מקווה גדול, ובית כנסת[2] מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של מנורה, וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר.

המרכז נבנה על ידי השליח הראשי ורב העיר דנייפרו הרב שמואל קמינצקי.

היסטוריית המבנה[עריכה]

קטע ממוזיאון השואה במרכז מנורה

לקראת שנת תשס"ז פנו אל הרב שמואל קמינצקי הגבירים מר צבי בוגולובוב ושותפו מר איגור קולומויסקי, והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של דנייפרו. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של דנייפרו כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר.

אך לאחר שחשבו על כך הרב קמינצקי, צבי בוגולובוב ואיגור קולומויסקי, הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.

לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת מנורת המקדש. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "שושנת הזהב" הנמצא בסמוך לביתו של רבי לוי יצחק - אביו של הרבי. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.

בחודש תמוז, תשס"ח החלו החפירות להקמת המבנה[3]. ובא' בחשוון תשע"ג נחנך המבנה[4], בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר, נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' לוי לבייב, סגן יו"ר המל"ח הרב משה קוטלרסקי , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות יולי אדלשטיין, וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון האוקראיני.

כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מדנייפרו והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם דינרים של הרבה ארגונים יהודיים ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפרו שאינם יהודיים משתמשים בבנקים, במרכז הרפואי, ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.

מבנה מרכז מנורה[עריכה]

פנים בית הכנסת שושנת הזהב במרכז מנורה

מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת מנורת המקדש, ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז מנורה". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, מקווה, בית כנסת מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר דנייפרו.

מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן - אביו של הרבי. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפרו המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של הרב שמואל קמינצקי שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.

בית הכנסת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)

בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי שושנת הזהב. בית הכנסת נוסד בשנת תק"ס ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את בית הכנסת לבית חרושת לבגדים[5]. וכך היה עד שהרב שמואל קמינצקי פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית מרכז מנורה סונף בית הכנסת למרכז.

הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה

הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל ארון הקודש בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת יום אחד בשבוע, וארון הקודש מסמל את היום השביעי - שבת קודש, הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם הבימה בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני המלחמה ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.

כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר דנייפרו ומדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.

המקווה[עריכה]

יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם מקווה גדול, המקווה ממוקם בסמוך לבית הכנסת שושנת הזהב.

המקווה בנוי בסגנון מקוואות הרגיל גם בישראל, משובץ באבנים כחולות. בור המקווה הוא בור גדול מהרגיל, וזאת כדי שיוכל לשמש את כל תושביה היהודים של העיר דנייפרו.

מוזיאון השואה[עריכה]

רחוב היהודים במוזיאון השואה

מוזיאון השואה במרכז מנורה הוא ממוזיאוני השואה הגדולים בעולם, ובכך הפך למעשה לסמל המסחרי של מרכז מנורה. את מימון הפרייקט של הקמת המוזיאון לקח על עצמו הנדיב מר איגור קלומויסקי.

לכתחילה מרכז מנורה היה אמור להכיל רק את מוזיאון השואה. אך בעקבות חשש שהדבר יעלה את האנטישמיות בעיר הוחלט לצרף אל המוזיאון עוד דברים, כדוגמת מרכז קניות, סוכנות נסיעות, בית מלון ועוד. ובכך נרקם אט אט הרעיון לפתיחת מרכז מנורה[6], כך שלמעשה המניע להקמת המרכז הינו מוזיאון השואה הממוקם בו.

מוזיאון השואה כולל בתוכו מסדרון ענק בגודל של רחוב ממוצע הנקרא בשם "רח' היהודים", בחזית שני קירות המסדרון חרוטים מעל ל50 בתי כנסת שהיו ממוקמים בעיר דנייפרופטרובסק לפני שהגיעו הנאצים לעיר והחריבו את כל בתי הכנסת. בחזיתות הקירות יש הנצחה מיוחדת לכל בית כנסת שהיה בעיר דניפרו על ידי הנצחת צורתו של חזית בית הכנסת בקיר, ולוח אבן המסביר איזה בית כנסת זה, היכן היה בזמן שלפני המלחמה ובאיזה רח' נמצאים שרידיו כיום.

אולם השמחות[עריכה]

אולם השמחות הממוקם במרכז מנורה הוא מאולמות השמחות הגדולים בדנייפרו היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים. אולם השמחות הוא מרהיב מגודלו וכמו רוב המבנים הממוקמים במרכז גם אולם השמחות בנוי בסגנון חדשני ביותר.

בית המלון שבמרכז מנורה

באולם השמחות שבמרכז מנורה נוהגים רוב אנ"ש תושבי העיר דנייפרו לחגוג את שמחותיהם. בחתונות יהודיות יש אולם ענק הממוקם על גג אחד משבעת הבניינים המשמש כמקום החופה, המקום משקיף על נוף העיר בנוף עוצר נשימה, הדבר הזה גם תוכנן כדי שגם היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה יקיימו את חתונותיהם בבניין, ועל ידי כך יחגגו חתונה כשרה כמסורת ישראל. בנוסף לכך גם תושביה הלא יהודים של דנייפרו חוגגים מידי פעם באולם השמחות. ומפאת גודלו ויופיו של המקום האולם משמש גם לאירועים מפוארים אחרים כדוגמת ערבי התרמה, התוועדויות, ואף עוד אירועים משפחתיים אחרים.

בית המלון[עריכה]

במקום ממוקם אף בית מלון גדול, המחיר הרגיל שם עולה 250 ש"ח ללילה. והרבה מאנ"ש ברחבי העולם המעוניינים לנפוש בעיר ילדותו של הרבי משתמשים בשירותי המלון שבמרכז מנורה.

כמו כן מדי שנה בחג הפסח ישנה נסיעה קבוצתית[7] המתארגנת לנסיעה בעיר דניפרו, הנוסעים ישנים ואוכלים במלון שבמרכז מנורה הידוע באמינותו ובכשרותו המהודרת. כמו כן בית המלון משמש גם נוסעים לא יהודים הבאים לנפוש באוקראינה וזאת בשל אמינותו הרבה של המלון הידועה גם אצל תושביה הלא יהודים של העיר.

מיקומו של מרכז מנורה[עריכה]

מרכז מנורה ממוקם במרכז העיר דנייפרו באמצע רובע העסקים בעיר, דבר התורם למרכזיותו של המתחם, המרכז נבנה בצורה כזו שיוכלו לראותו בכל חלק ברחבי העיר ובכך לגרום לגאווה יהודית בלב תושביה היהודים של דניפרו בכלל, וכלל יהודי אוקראינה בכלל. בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת שושנת הזהב שנבנה עוד בשנת תק"ס.

כמו כן המבנה מתייחד בעיקר בכך שהוא ממוקם סמוך לביתו של המקובל רבי לוי יצחק שניארסאהן, אביו של הרבי.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים