מענדל שיינמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב מענדל שיינמן היה חסיד בעל מסירות נפש שהתגורר בקורסק. בביתו שכן תקופה מסויימת ישיבת תומכי תמימים, והוא נאסר יחד עם תלמידי הישיבה.

תולדות חייו[עריכה]

בהתחלה לא היה שומר תורה ומצוות. הקומוניסטים עצרו אותו בשל עבירות מסויימות, והוא נשלח לסיביר. בהיותו שם שמע פעם את ר' חוניע מרוזוב מתפלל בהשתפכות הנפש והדבר פעל עליו עמוקות. בעקבות כך התחיל לשוחח ארוכות עם ר' חוניע עד שהלה החזיר אותו בתשובה שלימה. לאחר שיצא מן המחנה, הגיע לקורסק. שם התערה בין חיי החסידים ואף גידל זקן.

חיבב במיוחד את תלמידי התמימים, וכל אימת שהיה פוגש אחד מהם היה מחבקו ומנשקו מרוב אהבתו אותם.

היה עני מרוד, ולא היו לו אמצעים אפילו לקנות יין לקידוש ובשל כך היה מקדש על שני פרוסות חלה. ובכל זאת היה בעל שמחה גדולה, ותמיד היתה נהרה נסוכה על פניו. כאשר הגיעו מים עד נפש, שאל את הרבי הריי"צ (ששהה באותה עת באוטבוצק מה לעשות, והרבי יעץ לו לעבוד כמצחצח נעליים. הוא אכן מכר מיד את עגלתו והתחיל לעבוד בזה, ומזה התפרנס הוא ברווח.

תקופה מסויימת היתה הישיבה בביתו, והרבה ענינים מסוכנים עברו דרכו. בליל י"ז אב ת"ש נאסר יחד עם בחורי הישיבה. הוא הורה לתלמידים שלא יקחו שום אשמה על עצמם אלא יזרקו הכל עליו.