אברהם מנחם מענדל וכטר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מענדל וועכטר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מנדל וכטר (נואם)
הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (חודש אייר תשס"ט)

הרב אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר (מכונה ר' מנדל וֶכְטֶר, יליד שנת תש"ח) הנו משפיע וראש כולל בנחלת הר חב"ד ומתייחד בהסברתו את תורת החסידות הן לחסידי חב"ד והן לכלל חסידי פולין. מכהן כחבר מערכת חסידות מבוארת וכיועץ למערכת מאמר מבואר. כמו-כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ח כסלו תש"ח למשפחה מחסידי סיגט-סאטמר בעיר נירבאטור במדינת הונגריה (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו עם בתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת ויליאמסבורג, שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות חסידות סאטמר, ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

התקרבותו לחסידות חב"ד[עריכה]

קודם התקרבותו לחב"ד, הכיר רק את 'ספר הערכים' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג 'ממלא וסובב כל עלמין'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי ניו-יורק, נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'חוזר' הרב יואל כהן, ואף סידר לו מועד לפגישה

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל ליל שישי ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע להתוועדויות הרבי ב-770, כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך חדר השידורים.

הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר מכן בהמשך תרס"ו לאדמו"ר הרש"ב. הרב וועכטר הסכים ללמוד את תורת החסידות בביאורם ופירושם של אדמו"ר הזקן ועד לאדמו"ר הרש"ב, היות שאדמו"ר הריי"צ והרבי נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-ציוניים מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי המשך תער"ב ואת ליקוטי ביאורים בספר התניא מאת הרב יהושע קארף. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב יהושע קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של הרבי.

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו הניגון והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע בעל מנגן מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו ניגון. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב לחסידות חב"ד, לנהוג במנהגי חב"ד, ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו שיחות מתוך ליקוטי שיחות ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב המגיד ולהבעש"ט. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן בתורת החסידות והן בתורת הנגלה.

חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו[עריכה]

בשנת תשמ"ג, נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. ב'הושענא רבה' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' אייר תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו לבית הכנסת להתפלל תפילת שחרית, הוכה הרב וכטר עד זוב דם, זקנו ופאותיו נגזזו, בגדיו הפשטו ממנו, וכך נשאר ערום, והוא הושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין, כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע שהתפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו רבני חב"ד את כשרות סאטמר.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב את "רשמית" את חסידות סאטמר והחל לחיות כחסיד חב"ד באופן רשמי וגלוי.

נסיעתו לארץ[עריכה]

לאחר תקופת אשפוז בארצות הברית, במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי לנחלת הר חב"ד. הוא החל לשמש כמשפיע וראש כולל אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי[דרוש מקור] , שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר. כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל הארץ. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך של כולל תפארת נפתלי בנחלת הר חב"ד, וראש כולל יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו תשע"ב, סיפר הרב ווכטר בהתוועדות שבמהלך ביקור 'מבצעים' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' באשקלון, פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארה"ב' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

משפחתו[עריכה]

חתניו

קישורים חיצוניים[עריכה]