מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמו"ר הריי"צ יורד לחופי ארצות הברית מלווה במשמר כבוד המורכב משוטרי משטרת ניו יורק
ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני הרבי הריי"צ בביקורו בארה"ב

מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו"ר הריי"צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל בי"ב אלול תרפ"ט נמשך קרוב לשנה, והסתיים בכ"א בתמוז תר"צ, ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארה"ב, ביניהם: מלוואקי, בולטימור, שיקאגו, דטרויט, ס. לואיס וניו יורק. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב"ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים בספר התניא שהחלו בעקבות הביקור.

מטרה נוספת בביקור, היתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי[1].

במידה רבה, ביקור זה היווה את הבסיס והיסוד להתיישבותו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית עשר שנים מאוחר יותר, בעיצומה של מלחמת העולם השניה בט' אדר שני ת"ש.

הרקע למסע[עריכה]

עם שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו ואילוצו לצאת מגבולות ברית המועצות, החל אדמו"ר הריי"צ לפעול במקביל לשמירת הגחלת היהודית ברוסיה על ידי עידוד החסידים שנותרו מעבר למסך הברזל והעברת הוראות חשאיות עבורם, וכן ליצירת דעת קהל עולמית וגיוס כספים לתמיכה בפעילות היהודית מעבר למסך הברזל.

בכ"ו שבט תרפ"ט כתב מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ר' חאטשע פייגין לראש אגודת חסידי חב"ד ר' ישראל ג'ייקובסון כי לטובת פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ נוצר מצב כי ישנו הכרח בעריכת מסע בארצות הברית, וביקש ממנו להכין את הדרוש לעריכת המסע.

בהמשך לכך, נערכה אסיפת היערכות והכנה בד' ניסן אליה נקראו חסידי חב"ד בארצות הברית, ותוצאותיה דווחו לאדמו"ר הריי"צ שכתב בכ"ז ניסן מכתב כללי אל חסידי חב"ד במדינה: "הסכמתי למאות בעזרתו יתברך בקשת אנ"ש שי' לבוא צלחה אל מדינתם הט' על משך איזה זמן, כמובן כאשר יסודרו כל עניני ההוצאה הדרושה בעתה ובזמנה ובזריזות, בכדי להגיע אל המועד המוגבל בהצלחה, לטובה ולברכה".

לאחר הודעתו הרשמית של אדמו"ר הריי"צ על ביקורו המתוכנן, נערכו מספר אסיפות מקומיות בבתי הכנסת השונים בנוסח האר"י בהם התפללו חסידי חב"ד, וכן עוד אסיפה כללית נוספת שהתקיימה בחג הגאולה י"ג תמוז.

בתחילה נסתה אגודת חסידי חב"ד לשכור אדם מיוחד שיתעסק בהכנות המעשיות לביקור, אך בפועל לא נמצא אדם מתאים לזה, והרב ישראל ג'ייקובסון לקח את האחריות על עצמו.

בראש חודש אלול החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולהקביל את פניו של אדמו"ר הריי"צ, וכן נשלח מכתב לראשי ולרבני הקהילות ברחבי ארצות הברית:

בא היום שקוינו וצפינו אליו בכליון ע־ינים, ואתנו יחד כל עם ישראל. יום ג', י"ב אלול (17 לספטמבר) הוא היום שבו אנו מקוים לקבל פני גאון ישראל וקדושתו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ שניאורסאן שליט"א, המפורסם בעולם בשם הרבי מליובאוויטש, הבא אלינו. חג יהיה היום הזה לבל אחינו בני ישראל בארה"ב, בו נכונים רבבות אלפי ישראל מכל קצוי המדינה לזכות לקבל פני מגינה ולוחמה חגדול של התורה והיהדות המוסר נפשו בשביל כל הקדוש לעם ישראל.. תנו כבוד לתורה! הכינו וחושו לבוא להשתתף יחד עם כל גאוני וגדולי מדינתנו בקבלת פנים הנהדרת אשר תערך בשבילו! השם יתברך יעזרנו למצוא בהופעת צדיק דורנו נחם והתעודדות בצערנו הגדול של אומתנו, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית[עריכה]

בזמן בו טרחו חסידי חב"ד בארצות הברית בהכנות לקראת בואו, ערך אדמו"ר הריי"צ את מסעו לארץ הקודש שהסתיים בט"ז אב, ולאחריו נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לבאדען שבגרמניה, בה התעכב מיום רביעי כ"ב אב עד יום שני ד' אלול.

במהלך ימי שהותו בגרמניה, נסע חתנו הרש"ג לברלין וריגא, ובינתיים הגיע הרבי לבקרו ביום שישי א' אלול יחד עם הרב מנחם מענדל רוטשטיין. כאשר חזר הרש"ג מריגא בד' אלול, חזר הרבי לברלין, ואילו אדמו"ר הריי"צ המשיך עם הרש"ג בנסיעתם לארצות הברית דרך צרפת.

בו' אלול נסעו אדמו"ר הריי"צ והרש"ג מפריז להאווער, שם עלו על ספינה שנסעה לארצות הברית. לנסיעה זו הצטרפו ר' מרדכי דובין, חתנו הרש"ג, ודודו הרב משה הורנשטיין, בעוד מזכיריו האישיים ר' חאטשע פייגין ור' חיים ליברמן נסעו מספר ימים קודם לכן.

הנסיעה ארכה כשבוע, והגיעה לחופי ארצות הברית בי"ב אלול תרפ"ט.

תחנותיו של אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

הרב אליעזר סילבר עם אדמו"ר הריי"צ

עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, השתכן בבית ששכר עבורו ר' ישראל ג'ייקובסון באמצעות ידידו ר' גבריאל דבורקין בבית מספר 184 ברחוב ברוקלין שבשכונת קראון הייטס שהיתה אז מרכז יהודי-מודרני, ואת התושבים בו הגדיר הרב ג'ייקובסון כ"מקום מגורי העשירים והמתיוונים".

חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא אדמו"ר הריי"צ לאסיפת רבנים מיוחדת שנערכה ביום שני ח"י אלול במעונו בבית מס]ר 4515 שבשדרה ה-14 בברוקלין. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות רוסיה ומוסדות חב"ד בפולין. בין הרבנים החשובים שהגיעו לאסיפה זו היה הרב אליעזר סילבר שכאשר הגיע לפגוש באדמו"ר הריי"צ הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: "אני מקבל כסף רק מחסידים"[2], ומאז אותה פגישה העריץ הרב סילבר את אדמו"ר הריי"צ והתקרב אליו מאד, וסייע רבות למוסדותיו ופעולותיו.

בכ"ו אלול שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב מיוחד אל חסידי חב"ד בארצות הברית, וביקש מהם לקבוע שיעור חסידות שבועי מידי יום שלישי בערב בכל קהילה חב"דית ברחבי המדינה.

לקראת ראש השנה, ביקשו לשכור עבור אדמו"ר הריי"צ דירה נוחה יותר שתהיה קרובה לבית כנסת בנוסח חב"די, ולצורך כך שכרו דירה של רופא בשכונת בראנזוויל הסמוכה ברחוב סטאן 312, ובדירה זו התגוררו אדמו"ר הריי"צ ופמלייתו במשך ימי החג, וכן נערכו שם הסעודות, בעוד הרופא עצמו שכר לעצמו דירה אחרת בה השתכן בימי החג.

במשך ב' הימים של ראש השנה התפלל אדמו"ר הריי"צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו כלל, וביום השני אמר שתי מאמרי חסידות במעמד קהל רב. בשל ריחוק מקום דירתו ממקום מים, לא הלך אדמו"ר הריי"צ לערוך 'תשליך', ובמקום זה נסע בעשרת ימי תשובה.

ביום כיפור שהה אדמו"ר הריי"צ במשך כל המעת-לעת בבית הכנסת, ובימי חג הסוכות שהה בדירתו שבקראון הייטס, שם גם התוועד והתפלל עם חסידי חב"ד שבאו לשהות במחיצתו.

במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

בכ"ה תשרי הוזמנו אנ"ש להתוועדות מיוחדת בביתו של הרבי, ובהמשך לאסיפה זו בה עורר הרבי על הסדר הנדרש באגודת חסידי חב"ד, נערכה חלוקה של חסידי חב"ד לפי אזורים ומחוזות, ואנ"ש נרשמו בפנקסים מיוחדים והתחייבו לקיים את תקנות האגודה, כאשר בראש הפנקסים רשם אדמו"ר הריי"צ בכתב ידו: "ובגלל הדבר הזה יברך השי"ת אותם, ביתם, זרעם, וזרע זרעם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר".

בסיום חודש חשון חזר ר' מרדכי דובין ללטביה, ואילו אדמו"ר הריי"צ נותר עם שאר בני הפמליה לעסוק בעניני הכלל ובחיזוק היהדות בארה"ב, כאשר הוא נפגש מידי יום עם דיפלומטים, סנאטורים, חסידי חב"ד ויהודים מכל שדרות העם, מקבל אותם ליחידות ומעורר על שמירת תורה ומצוות וביחוד על טהרת המשפחה.

בראש חודש כסלו נערכה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ בוויליאמסבורג בבית הכנסת של הרב מנחם מענדל לוקשין, חבר הנהלת אגודת חב"ד בארה"ב, ובהתוועדות זו השתתפו כחמשת אלפים איש, בתוכם רבני השכונה ורבנים נוספים מכל האזור, כאשר בית הכנסת עצמו כולל העזרת נשים היה מלא מפה לפה, בעוד מאות אנשים נותרים בחוץ, ורק בקושי הצליחו פקידי המשטרה המקומית לפלס דרך עבור אדמו"ר הריי"צ עד הבימה.

בי' כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לשכונת ברונקס, שם ערך התוועדות בבית הכנסת של הרב פרעדמעסקי שברחוב וושינגטון.

הנסיעה לפילדלפיה[עריכה]

בי"ג כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת מניו יורק לפילדלפיה שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש.

עם בואו לעיר, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית[3], וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה"ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור[4] המוצב מול הבנין, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק".

במשך כל יום זה, התענה אדמו"ר הריי"צ כשהוא מסביר לרב ניסן טלושקין שהטעם לכך הוא ש"מכבוד לא צריך להינות"[5], וכן נהג בכל פעם שהגיע לעיר חדשה וערכו עבורו קבלת פנים[6]. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם.

עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת י"ט כסלו התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, ובכ"ב כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה, שם נותר לעיסוק אינטנסיבי בצרכי הכלל באמצעות מכתבים ששיגר למקורביו ואנשיו ברחבי העולם, כשמידי יום הקדיש ארבע שעות מידי ערב לקבלת אנשים פרטיים ליחידות.

בי"ב טבת סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע לבולטימור - התחנה הבאה במסעו.

הנסיעה לבולטימור[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ וחתנו הרש"ג עם מושל מדינת מרילנד מר אלברט ריטשי

התכנון המקורי לנסיעה לבולטימור היה בה' טבת, אך עקב סיבות שונות נדחתה הנסיעה בשבוע נוסף, ובי"ב טבת הגיע אדמו"ר הריי"צ לבולטימור[7].

אף שהקהילה החב"דית בעיר היתה קטנה ביותר, כיהן כרב העיר הרב אברהם אליהו אקסלרוד, ונערכה עבור אדמו"ר הריי"צ קבלת פנים חגיגית בהשתתפות מאות ואלפים מתושבי העיר. חגיגת הפנים תוכננה להתקיים בבניין העירייה המקומי בהשתתפות משלחת נכבדי העיר ובראשם ראש העיר מר ויליאם פרדריק בראונינג שהיה אמור להעניק לו כאות כבוד את מפתח העיר. לפועל, ראש העיר איחר להגיע, ובשל כך התכניות השתבשו והמפתח לא נמצא, ובמקום זה העניק ראש העיר כשי ספר על תולדות העיר בחתימת ידו[8].

במשך שלושת השבועות בהן שהה בעיר, התגורר בבית שנשכר עבורו ב-2343 יוטא פלייס, ומידי יום קיבל אנשים ליחידות במשך שלוש שעות מהשעה 6 ועד השעה 9 בערב. למרות זאת, מאות אנשים צבאו סביבות הבית במשך כל היום, והבית הפך למוקד משיכה עבור יהודי העיר, כאשר גם רבים מבני המעמד העליון נכנסו אל הרבי לפגישת יעוץ וברכה.

בי"ג טבת נסע אדמו"ר הריי"צ לניו יורק למשך יום אחד.

בליל שישי כ"ד טבת נערכה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ בבית כנסת גדול בעיר, בהשתתפות כ-800 אנשים, בהם כל רבני העיר כולל הרפורמים שבהם, וכן הצטופפו בעזרת נשים כ-400 נשים. במהלך רוב ההתוועדות דיבר אדמו"ר הריי"צ באידיש, וכן אמר מאמר שהחל במילים 'יהי ה' אלוקינו עמנו'[9].

ביום שני כ"ז טבת יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, ובד' שבט נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת בה' שבט חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע מנהטן, ואף התוועד שם בשבת, כאשר זמן שהותו שם הוקדש לעבודה ציבורית בלבד וכמעט ולא נפגש עם אנשים פרטיים למעט דמויות ציבוריות בעלות השפעה.

הנסיעה לשיקאגו ודטרויט[עריכה]

ביום ראשון י"א שבט נסע הרבי עם רכבת מניו יורק לשיקגו שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות (פופצעהן) קהל עצום של כחמשת אלפים אנשים,בהם רבנים ופוליטיקאים חסידים ותושבי העיר. הצפיפות היתה גדולה עד כדי כך, שהשוטרים היו צריכים לעמול יותר מחצי שעה כדי לפלס דרך למעברו של אדמו"ר הריי"צ. ברחבה שמחוץ לתחנת הרכבת נעמד אדמו"ר הריי"צ על מקום גבוה ובירך את הקהל.

בסך הכל נותר אדמו"ר הריי"צ בעיר במשך קרוב לחודשיים, כולל ימי חג הפורים וחג הפסח, ובמהלך זמן שהותו בעיר התקיימו התוועדויות ואסיפות רבות בהן נשא שיחות ודברי התעוררות ואמר מאמרים[10].

ביום חמישי כ"ט שבט נערכה עבור אדמו"ר הריי"צ קבלת פנים במשרד הרבנים בעיר, ובליל שבת א' אדר ערך אדמו"ר הריי"צ את סעודתו בשעה 11 בלילה, וכן למחרת החלה הסעודה בשעה מאוחרת ורק בשעה 4 אחר הצהריים התיישב אדמו"ר הריי"צ לסעודת שבת. בסעודות אלו השתתפו רבים מאנ"ש בעיר, ואדמו"ר הריי"צ שוחח עמם. ביום ראשון נערכה אסיפה גדולה בבית המדרש הגדול בעיר בהשתתפות כשלושת אלפים איש, שם דברו מספר רבנים ולאחריהם דיבר אדמו"ר הריי"צ.

באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון ט' אדר למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת בי' אדר אמר מאמר 'ויבא עמלק', וביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, עליהם התבטא מאוחר יותר במכתבו למשתתפי האסיפה כי "ברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינה חוזרת ריקם חס ושלום, כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו להתעורר לתורה ולקיום המצות". ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.

עקב הקביעות המיוחדת של חג הפורים באותה שנה, קיים אדמו"ר הריי"צ סעודת פורים קצרה לאחרי מנחה, ובסעודה שנערכה מאוחר יותר בלילה, אמר את המאמר 'זכור את אשר עשה לך עמלק'.

הימים שאחרי חג הפורים הוקדשו לקיום פגישות אישיות עם רבנים עסקני ציבור שנאטורים וחברי קונגרס שהגיעו ליחידות אישית אצל אדמו"ר הריי"צ, וביום שני י"ז אדר יצא אדמו"ר הריי"צ מביתו לבקר אצל חבר הקונגרס מר סאבאטה, ובמהלך הפגישה ביקש ממנו להשפיע על הקלת חוקי ההגירה לארה"ב, ונתינת רשות חופשית לרבנים ואנשי דת להגר לארצות הברית.

בכ"ז אדר שיגר אדמו"ר הריי"צ כתב הרשאה ויפוי כח לרבי, שימכור עבורו את החמץ[11].

בראש חודש ניסן התקיים באנקעט חגיגי לכבוד אדמו"ר הריי"צ במלון מאריסאן, ולמחרת הוציא לאור קונטרס מאמרים שאמר במהלך ימי החורף לרגל יום ההילולא העשירי להסתלקותו של אביו אדמו"ר הרש"ב, ובאותו ערב אף אמר מאמר חסידות לאחר תפילת המנחה שהחל במילים 'מה יפית'.

במהלך ימי שהותו בשיקגו, התקשר אליו יהודי אמיד בשם ר' משה גילמן, והזמינו להתגורר בביתו במשך ימי חג הפסח. בליל הראשון של ליל הסדר החל אדמו"ר הריי"צ בעריכת השולחן בשעה שמונה וסיים בשעה אחת אחר חצות, ובלילה השני החל את ליל הסדר בשעה עשר וחצי בהשתתפות רבים מאנ"ש, בסביבות השעה אחת הלכו רבים מהם ונותרו רק כעשרים איש. אדמו"ר הריי"צ המשיך בעריכת שולחן הסדר ואמירת שיחות הקודש עד שלוש וחצי לפנות בוקר.

בעקבות השפעתו של אדמו"ר הריי"צ במהלך ימי ביקורו בעיר, נוסד שיעור גמרא שנמסר על ידי החסיד ר' משה שאיעוויטש, שהמשיך שנים ארוכות לאחר הביקור ומשתתפיו זכו להתעניינות עקבית מאדמו"ר הריי"צ שבירך את אגודת הלומדים.

בשבת האחרונה לפני נסיעתו הגיעו רבים לבית הכנסת החב"די בעיר לקבל ממנו ברכת 'צאתכם לשלום', וביום ראשון כ"ט ניסן נסע לתחנה הבאה במסעו בדטרויט. גם כאשר יצא את העיר נאספו חסידים ותושבים רבים ללוותו, ואדמור הריי"צ נפרד מהם באומרו: "כאשר אני אלמד ואתם תלמדו - ניזכר אחד בשני".

הנסיעה לס. לואיס[עריכה]

הביקור במילוואקי[עריכה]

הנסיעה לבוסטון[עריכה]

ביום ראשון י"ט סיון תר"צ החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, והתאכסן בביתו של ליפשיץ, שהיה מראשי הקהילה היהודית במקום. לאחר מנוחה קלה, הרבי החל לקבל ליחידות את ההמונים שצבאו על דלתות הבית, וכך נמשך הדבר גם בשאר הימים, בזמנים בהם לא יצא אדמו"ר הריי"צ למקומות נוספים לחזק שם את מצב היהדות.

יום למחרת הגעתו, ביום שני, ערכה הקהילה קבלת פנים בביתו של יעקב תורמן. וכעשרה ימים לאחר הגעתו, בכ"ח סיון, נערכה קבלת פנים רשמית בהשתתפות מושלים ואישי ציבור בכירים במדינה.

באותו יום נסע אדמו"ר הריי"צ לצ'לסי, שם בירך את ילדי התלמוד תורה המקומי, ולאחר מכן חזר לביתו של מר ליפשיץ, שם שהה עד ג' תמוז.

סך הכל התארך ביקורו של אדמו"ר הריי"צ במדינה כשבועיים, ולנסיעותיו הצטרף חתנו, הרש"ג, שעזר לו בפעולותיו, ועמד לימינו בכל מה שהצטרך.

ביום ראשון ג' תמוז תר"צ, כשנסע הרבי הריי"צ בדרכו מבוסטון בחזרה לניו יורק, כשהגיע הרכבת לתחנת העיר וואסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב"ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול "בית ישראל", שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.

הנסיעה השניה לוושינגטון[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תוצאות הביקור[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • מסע ליובאוויטש בקרב יהדות ארה"ב, בתוך קידמנוך תחילה, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ט, ע' 32
  • 90 שנה לביקור דטרויט, חוברת המקבצת ידיעות שפורסמו על הביקור בשעתו, מאמרים שנשא אדמו"ר הריי"צ בעת הביקור, ותמונות

הערות שוליים

  1. ראו אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תתכח עמוד קט: "מטרת נסיעתי לארה"ב לא היתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות היתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה"׳י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'".
  2. מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי הריי"צ עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה ("דמי מעמד") הוא מקבל רק מחסידים.
  3. היכל בו הוכרזה מגילת עצמאותה של ארצות הברית. ציור הבנין מודפס על גב השטר של ה-100$, וציור האסיפה שנערכה בו מודפס על גב השטר של ה-2$.
  4. פעמון רב עוצמה, בו השתמשו על מנת לכנס את תושבי העיר לשמוע על הכרזת עצמאותה של ארצות הברית, שחרטה על דגלה מאז הקמתה חופש דת וחירות אישית, וכן חרוט עליו הפשוק מספר ויקרא: "וקראתם דרור בארץ".
  5. "כבוד דארף מען אויסדארען".
  6. עדותו של הרב ישראל ג'ייקובסון, נדפסה בתולדות חב"ד בארה"ב פרק י"ג.
  7. מגיש: הרב משה מרינובסקי, סכנה חב"דית בבולטימור ■ יין ישן וטוב - באתר קישור שטורעם י"ז בטבת תשע"ה
  8. 80 שנה לביקור הריי"צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל - באתר קישור col ה' שבט תש"ע.
  9. קונטרס עם המאמר, בצירוף מכתב בו מתאר אדמו"ר הריי"צ את ההתוועדות ותוצאותיה.
  10. לקמן פירוט המאמרים והאסיפות שלא נכללו בגוף הערך: בליל שבת פרשת בשלח י"ז שבט אמר את המאמר 'דעו כי ה' הוא אלקים', ובמוצאי שבת פרשת יתרו כ"ד שבט אמר את המאמר 'אנכי ה' אלקיך' בבית הכנסת של ליובאוויטש בעיר. במוצאי שבת ראש חודש אדר התקיימה התוועדות בבית הכנסת צמח צדק בעיר, ואדמו"ר הריי"צ אמר שם מאמר דא"ח שהחל במילים 'אם כסף תלוה'. ביום רביעי ה' אדר נערך באנקעט חגיגי לאנ"ש בהשתתפות רבני העיר, וראש המדברים שם היה אדמו"ר הריי"צ. במוצאי שבת פרשת כי תשא שבת פרה, אמר אדמו"ר הריי"צ את המאמר 'מים רבים' בבית הכנסת 'שערי תפילה', ולמחרת ביום ראשון כ"ג אדר ביקר את התלמוד תורה היהודי בעיר, כשבערב התקיים כינוס בבית הכנסת החב"די בעיר. במוצאי שבת פרשת החודש בכ"ט אדר אמר את המאמר 'יחיינו מיומיים'. בליל שבת פרשת ויקרא ז' ניסן אמר את המאמר 'ומעין מבית ה' יצא'. בסעודת אחרון של פסח אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר שהחל במילים 'בורא ניב שפתיים' ובמוצאי שבת פרשת שמיני כ"ח ניסן השתתף באסיפה של אנ"ש בבית הכנסת החב"די ואמר את המאמר 'כל המאריך באחד'.
  11. ככל הנראה הטעם לכך היה כדי שהחמץ יימכר באופן המהודר ביותר, בכל עיר לפי השעון הנהוג בה.