מנשה קליין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנשה קליין
מנשה הקטן
הרב מנשה קליין.JPG
רב קהילת אונגוואר בבורו פארק וירושלים
תאריך לידה א' בניסן תרפ"ג
מקום לידה אונגוואר
תאריך פטירה כ"ט באלול תשע"א
מקום פטירה ירושלים
מקום פעילות בורו פארק וירושלים
רבותיו הרב יוסף אלימלך כהנא, רבי יקותיאל יהודא הלברשטם מצאנז - קלויזנבורג
חיבוריו "משנה הלכות" ועוד
השתייכות קהילת אונגוואר

רבי מנשה קליין (מכונה גם רבי מנשה הקטן[1]) היה אדמו"ר ומנהיג קהילת אונגוואר בירושלים ובניו יורק, מחבר השו"ת "משנה הלכות". היה מעריץ גדול של הרבי והשתתף באירועים של חסידות חב"ד. נולד בא' בניסן שנת תרפ"ג ונפטר ביום כ"ט באלול תשע"א.

תולדות חיים[עריכה]

הרב מנשה קליין נולד ביום א' בניסן שנת תרפ"ג בגלילות אונגוואר בהרי קרפט לר' אליעזר זאב קליין שנרצח על ידי גוים. ביום ח' בניסן נערך הברית מילה שלו והמוהל היה ר' חיים אלעזר שפירא (ה"מנחת אלעזר") שאמר לאביו שיקרא לבן 'מנשה', על שם הנשיא של שבט מנשה שבאותו יום הקריב את קרבנו. בשנת תרצ"ב הלך ללמוד בישיבתו של אב"ד של אונגוואר, ר' יוסף אלימלך כהנא, שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה.

בסוף שנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, חזר לביתו וחי עם משפחתו בגטו. בערב חג השבועות נלקח יחד עם כל משפחתו למחנה ההשמדה באושביץ, שם הופרד מהוריו שנשלחו למשרפות והוא נלקח לעבודה. במחנה העבודה נדר שאם הוא ינצל הוא יקדיש את חייו להפצת תורה ויהדות. אחרי המלחמה הקים בית ילדים בבוכנוואלד, שם התגורר עם גם הרב ישראל מאיר לאו.

בשנת תש"ו הגיע הרב קליין לניו יורק והקים קהילה בשם 'אונגוואר', ישיבה וכולל "בית שערים" בשכונת בורו פארק בברוקלין. בשנת תשמ"ג החל לבנות קהילה גם בירושלים ובשנת תשמ"ה החל לבקר בה לפרקים. בשנת תשס"ט עבר לגור בקרית אונגוואר בירושלים ומידי שנה היה נוסע לביקור בניו יורק.

ביום כ"ט באלול שנת תשע"א נפטר לאחר מחלה קצרה[2].

הקשר עם הרבי[עריכה]

הרב קליין (מימין) עם ספריו ביחידות אצל הרבי
הרב קליין בביקורו בכפר חב"ד אצל הרב מרדכי שמואל אשכנזי (אלול תשנ"ט)
הרב קליין מוסר שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד (אלול תשנ"ט)
הקדשת הרב קליין לכרך העשירי של "מנחת הלכות" אותו העניק לרבי בשנת תשמ"ח.
פיענוח הכתב-יד: "הרי זה בכי יותן, מתנת אהבה לידידי עוז וידיד נפשי וידיד נפש-כל-חי, הרב הגאון הצדיק אספקלריה המאירה, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמות ה', נשיא א-ל בתוככי ישראל, הלא הוא כבוד קדושת מורנו ורבינו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, עד ביאת גואל צדק אמן. מאת ידיד נפשו קשור באהבתו, המעתיר לאריכות ימיו ושנותיו עדי יבוא ינון ולו יקהת עמים, בישועת ה' כהרף עין. בלב ונפש, מנשה בן רחל לאה".

הרב קליין פגש את הרבי לראשונה בשנת תש"ו. ביום כ"ד טבת בשנת תש"ז השתתף בסיום הש"ס שערך הרבי. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, הורה הרבי למזכירות לאפשר לרב קליין להיכנס ל'יחידות' ללא צורך בקביעת תור.

ביום י"ג באלול שנת תשל"ט הגיע לביקור אצל הרבי עם מחותנו רבי פנחס מנחם אלתר, האדמו"ר מגור[3]. בביקור זה העלה הרבי רעיון שכדי לפתור את בעית ההתבוללות בעקבות עיוות חוק מיהו יהודי יש לעשות "ספר יוחסין" בו יירשמו כל יהודי העולם. הרבי ביקש מהרב קליין שידבר עם איגוד הרבנים שיפעלו בעניין כדי ליצור תהודה סביב הנושא. למחרת הפגישה הורה הרבי למזכירות שיטפלנו בדחיפות לרב קליין ושימסרו שהוא חוזר בו ממה שאמר אמש ושלא יעסוק בנושא "ספר היוחסין". כמו כן הורה הרבי להשמיט מרשימת השיחה ביניהם את כל הענין. הרבי הסביר שכיוון שזה לא מעשי שזה ייעשה בקרוב והדיבור בנושא קרוב לוודאי שיגרום למחלוקות, יש לרדת מהרעיון[4].

בשנת תשמ"ח הגיע הרב קליין לנחם את הרבי על פטירת רעייתו מרת חיה מושקא שניאורסון. הרבי פנה אליו ואמר לו ששמו "שונה הלכות" הולך לפניו. השיב הרב קליין: "אם באמת שמי הולך לפני, ברצוני שהרבי יפעל שהמשיח יבוא"! הרבי: "אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח". הרב קליין: "אבל רצוני שהרבי יפעל זאת!.. בני ישראל צעקו כבר והצעקה היתה צריכה כבר לפעול את הישועה, כי המצב דחוק ביותר". לפני צאתו, אמר הרב קליין לרבי: "זוכר אני את התקופה שהרבי התחיל את הנשיאות - לאורך ימים ושנים טובות עד ביאת המשיח - שהיה אז קהל קטן, כיום ברוך-השם אספו וקבצו רבים מ"האובדים בארץ אשור". כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להצלת אלפי אלפים מכלל ישראל. כעת צריכים רק שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו". הרבי ענה לו: "תפסקו כך בשונה הלכות". וענה: "אפסוק כן גם להלכה".

בראש חודש תמוז שנת תש"נ הגיע בנו הרב עמרם קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול".

הרב קליין היה מדבר על הרבי בהערצה גדולה[5]. בכינוס שנערך ב-770 באחד השנים התבטא שהרבי התעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות והפליא בקירוב הלבבות של הרבי והיותו מקור ממנו שאבו כל החסידים את הכוח הבלתי אנושי לפעול בכל העולם למען הפצת היהדות. בחודש טבת שנת תשנ"ב השתתף הרב קליין ב"מלוה מלכה" של איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן בברוקלין שבניו יורק, שם דיבר על הגאולה הקרובה ועל כך שהרבי עם שלוחיו בכל העולם מכין את העולם לגאולה. בשנת תשמ"ט שלח הרב קליין מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" והוסיף: "הנני מוסר ענין זה לכבוד יום הולדתו הפ"ז של כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יאריך השי"ת ימיו ושנותיו עד ביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון".

הרב קליין הרבה להתכתב עם הרבי בנושאים תורניים. חלקים מהתכתבות זו הוא הדפיס בספרו "משה הלכות". כמו כן הוא מרבה לצטט את דברי הרבי ולהפנות אליהם[6]. בשנת תשי"ז סיים לכתוב את פירושו לספר "הלכות גדולות" ולפני ההדפסה שלח את ספרו להגהה אל הרבי. ביום ט' באלול קיבל מהרבי מענה עם הערות לספר, אותו פרסם בתחילת ספרו[7]. בשנת תש"מ הדפיס את פירושו לספר "מצות המלך" ובתחילת הספר הביא את מכתבו של הרבי בו מעודדו על יוזמתו הברוכה להנהיג לימוד של "מצוה יומית". אגרותיו של הרב קליין אל הרבי מלאים בתיאורי כבוד וידידות. את אחד מאגרותיו הוא פותח:

י.png משכיל לאיתן חכם חרשים דזיו ליה כבר בתיה, הרב הגאון חסיד ועניו, מתלמידיו של אהרן, שמו מפארים בכל קצוי תבל, פטיש החזק עוקר הרים, אין גומרין עליו להלל וכו', כבוד קדושת מורנו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. עתה באתי בשביל דברי תורה, להשיב על תשובתו הרמה שקיבלתי מאת כבוד-הדר-גאונו והיה לי למשיב נפש. ובאתי להרחיב את הענין קצת ולא להקשות על דברי הדר-גאונו כי מה אדע אשר לא ידע.. ואני חותם מעין הפתיחה כי היה לי עונג גדול בקבלי תשובתו הרמה, והנני מסיים באהבה, אהבת עולם, ובכל הכבוד והוקרה עד עולם. י.png
משנה הלכות, חלק א'

הרב קליין גם התכתב רבות עם חסידי חב"ד, ביניהם; הרב משה דובער ריבקין, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ועוד.

את ספריו היה הרב קליין שולח אל הרבי, כאשר בדף השער היה מוסיף הקדשה עם ריבוי תארי ידידות והערצה על הרבי. בספר "משנה הלכות" חלק שלישי, המופיע בספריית אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית מופיע הקדשה של הרב קליין על ספרו ששלח לרבי: "ב"ה ל"ב למטמונים התשכ"א. הרי זה בכי יותן לאותות אהבה מאוהב נאמן להאי גאון וצדיק דזיו ליה כבר בתיה, פטיש החזק עמוד הימיני, משכיל לאיתן חכם חרשים המפורסם בכל העולם לשם ולתפארת, כביר המעש חו"פ אין גומרים עליו להלל, כקש"ת מוה"ר ר' מנחם מנדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. מאתי שפל האישים, ידיד נפש אוהבו בלב ונפש. מנשה הקטן בן לאאמו"ר הקדוש ר' אליעזר זאב וא"מ רחל לאה".

בחודש אלול תשנ"ט ביקר הרב קליין בכפר חב"ד יחד עם בנו ר' דוד שלמה קליין, אב"ד קרית אונגוואר בירושלים. תחילה נכנסו אצל הרב מרדכי אשכנזי, רבו של כפר חב"ד ולאחר מכן מסר הרב מנשה קליין שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. הרב קליין בחן מספר פעמים תלמידי ישיבות חב"ד ל"סמיכה", כאשר אחד מהם היה בחודש אדר תשס"ג, עבור תלמידי ישיבת מוריסטון. לפני המבחן אמר: "אני שמח לפגוש קבוצה של בחורים צעירים מחסידי ליובאוויטש שהם תלמידי חכמים מופלגים. בעזרת השם יתברך, תהיו מורי הוראה לשם ולתפארת שיקדשו שם שמים". באותה הזדמנות גם מסר לתמימים שיעור בהלכות תערובות. בסיום הבחינה העניק לכל אחד מהנבחנים תעודה ואת ספרו "מל ולא פרע" העוסק במצוות ברית מילה.

בנו של הרב קליין, הרב משה קליין, הדפיס את ספרו "משנת הגר", המהווה אנציקלופדיה לדיני גרות ושבע מצוות בני נח. הוא סיפר שכאשר היה ביחידות אצל הרבי עם אביו, הם שוחחו ביניהם בנושא מיהו יהודי. לפתע פנה אליו הרבי ואמר לו: "ענין מיהו יהודי נוגע גם אליך". בזמנו לא הבין הרב דוד שלמה למה כוונתו. כיום, לאחר הוצאת החיבור בנושא, הבין שלכך התכוון הרבי.

הרב קליין נתן הסכמה לספר יחי המלך של הרב שלום בער וולפא העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם. בחודש אב תשנ"ד נאם הרב קליין ב-770 וקרא למנות רבי חדש. לאחר נאומו הסביר הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן שהרבי ממשיך להנהיג ואין צורך במינוי חדש. בשנת תשנ"ו כתב הרב קליין מכתב לחברי הבד"ץ של קראון הייטס בשלילת אמונת החסידים, לאחר ג' בתמוז תשנ"ד, שהרבי הוא מלך המשיח. הרב שלום דובער וולפא השיב לו במכתב את המקורות לאמונת החסידים בפסיקה התורנית וכן על פי הנאמר בגמרא, מדרשים וגדולי הראשונים. בחודש אייר תשס"ט הדפיס הרב קליין את מכתבו בעניין שלילת האמונה בספרו "משנה הלכות" החדש[8], בעקבות כך פירסם הרב וולפא את תשובתו[9].

בחודש שבט שנת תשע"א שלח הרב קליין את בנו, הרב אברהם קליין, לברך את הרב יוסף ישעיה ברוין, לרגל התמנותו לרב בקראון הייטס[10].

השתתפותו בסיומי הרמב"ם[עריכה]

הרב קליין נואם בחגיגת סיום הרמב"ם בירושלים (סיוון תש"ע)

בשנת תשמ"ה, עם סיום המחזור הראשון של ספר הרמב"ם שלח הרב קליין מחידושי תורתו לספר "הדרת מלך" שהודפס בניו יורק. בשנת תשמ"ט השתתף הרב קליין בסיום הרמב"ם ובדבריו הגן על תקנת לימוד הרמב"ם של הרבי:

י.png לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם.. אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. הקב"ה נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות היתה הכוונה שבני ישראל יעסקו בה מדי יום ביומו בכל התורה כולה, ובא משה רבנו וקבע פרשה אחת לכל שבוע. וכן עשה עזרא הסופר וקבע שקריאת הפרשיות תהיה לפי לוח השנה.. וכן בדורנו בא הרב מאיר שפירא ותיקן דף היומי בתלמוד בבלי, ואחריו כ"ק אדמו"ר מגור שתיקן דף יומי בתלמוד ירושלמי.. ועתה בא הרבי מליובאוויטש ותיקן לכלל ישראל את הרמב"ם היומי שדרכו זוכים ללמוד את כל התורה כולה.. והרי אמרו ח שהאומר דבר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ואם כן, הרי הרמב"ם שוהה בבית היהודי במשך כל זמן הלימוד, והגע עצמך איזו שמחה צריכה להיות מזה. בעמדנו בחגיגת סיום הרמב"ם במעמד עדה קדושה כזו, הזמן גרמא להביע ברכה לכ"ק האדמו"ר שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל, לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן י.png

בסיום הרמב"ם בשנת תש"נ אמר:

י.png הרבי מליובאוויטש שיאריך ימים עד ביאת המשיח יחד אתנו, מנהיג כבר את הנשיאות זה ארבעים שנה.. "ארבעים שנה אקוט בדור", ו"לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין".. תקותי וברכתי שכל הקהל הקדוש הזה, וכל שאר לומדי הרמב"ם בכל רחבי תבל. ימשיכו ללכת בדרך הקודש שהרבי מראה לנו.. ונזכה לערוך את סיום הרמב"ם הבא, ביחד עם הרבי, בירושלים עיר הקודש בבנין בית המקדש אמן י.png

בסיום הרמב"ם בשנת תשנ"ד אמר:

י.png איתא בספר קול מבשר, שהרב הקדוש רבי שמחה בונים מפשיסחא אמר, הלואי שיהיה נמצא יהודי שינדב להדפיס את הרמב"ם בפורמט קטן עם פירוש קצר, בכדי שיהודים ילמדו רמב"ם בכל יום. ובכן, בואו ונחזיק טובה לרבי בעל התקנה. והנני להציע שבכל פעם קודם הלימוד יאמרו כל הלומדים בפירוש, שלימודם הוא לזכות רפואתו השלימה של מייסד התקנה. ובודאי יזכנו השי"ת שבמחזור הי"א יהיה בריא אולם ונזכה כולנו לגאולת עולם י.png

חיבוריו[עריכה]

עמוד השער של הספר "משנה הלכות" כרך א'
  • שו"ת משנה הלכות (17 כרכים)
  • מגיד משנה על התורה (5 כרכים)
  • מצות המלך (2 כרכים) - על התרי"ג מצוות
  • משנה הלכות (5 כרכים) - על הלכות גדולות
  • חידושי משנה על הש"ס (4 כרכים)
  • מל ולא פרע - על מצוות ברית מילה
  • פתשגן הכתב - פירוש על אגרת התשובה לרבנו יונה.
  • אום אני חומה - על דיני עירוב
  • קהילות ישראל - התכתבויות עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר)
  • פני משנה - התכתבות עם רבי פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם" מגור)
  • בית רחל - בדיני אישות
  • גט המעושה בערכאות
  • ימי שמונה - על חג החנוכה
  • הגדה מגיד משנה - חג הפסח
  • פירוש על "ספר מצות המלך - סמ"ה".
  • דרך ישרה - פירוש לספר ארחות חיים להרא"ש.
  • ספר הקנינים - פירוש על מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם.
  • פרסומי ניסא, ירושלים "מכון משנה הלכות, תשע"א. תיאור אוטוביוגרפי, שאלות ותשובות וקינות על השואה

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

ספריו - מאתר היברו בוקס[עריכה]

הערות שוליים

  1. מפני שכך היה חותם את שמו.
  2. נקבר בבית העלמין העתיק של צפת, קרוב לקבריהם של הבית יוסף והאריז"ל.
  3. בספר "בצל החכמה" ע' 65 וב"מקדש מלך" חלק ב' ע' 382-383 מובאים רשימה מהדברים שנאמרו שם. בין הנושאים שדוברו היה; גדר קיום מצוות על ידי קטן, צדיקים ובעלי תשובה - מי גדול ממי, המנהג להפסיק את החתן בעת אמירת דברי תורה ועוד נושאים רבים.
  4. בפרטיות יותר כתב הרבי ארבעה נימוקים: א. יווצר מחלוקת בין הארגונים, מי ינהל את הספר. ב. זה יחריף את המתיחויות הקיימות כבר ביניהם. ג. הקוסרבטיבים יטענו שהחרדים רוצים לפלג את העם היהודי. ד. זה יגרום למתנגדים נגד כינוס לתיקון החוק מיהו יהודי.
  5. מעיד על כך הרב שלום דובער וולפא שביקר אצל הרב קליין.
  6. ראו "משנה הלכות"; חלק א' סימנים י"ב-י"ח, חלק ב' הלכות גיטין סימן נ"ח, חלק ג' סימן קל"ט, חלק ד' סימן פ"ה-פ"ו, חלק ז' סימן ר"נ, חלק ח' סימן ס"א, חלק ט' סימן קע"ט, חלק י' סימן קס"ח, ר"ד, ש"י ועוד.
  7. "אגרות קודש", חלק ט"ו עמוד שצ"ג. אגרת ה'תשכ - היברו בוקס.
  8. הגאון רבי מנשה קליין: הכרזת יחי - ביזיון לרבי - חב"ד און ליין.
  9. תגובת הרב וולפא לרב קליין - חב"ד אינפו.
  10. הרב ברוין הוכתר כחבר בד"צ קראון הייטס - חב"ד אינפו.