מנחם מנדל מליעפלי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי מנחם מנדל הלוי מליעפלי בן רבי יהושע אברהם מליפעלי, חסיד ולמדן, נודע בעיונו המעמיק.

אצל אדמו"ר האמצעי[עריכה]

היה מחסידיו המקושרים ביותר של אדמו"ר האמצעי, ובכל עת היה מעמיק בדברי החסידות של אדמו"ר האמצעי.

הוא היה למדן גדול בנגלה, וטובי הלומדים תמיד נהנו לשהות בצילו וליהנות מהבנתו החדה והברורה.

היה משפיע בעיר ליעפלי בחסידות ובעיקר בספר התניא, והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו.

אצל אדמו"ר הצמח צדק[עריכה]

לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי הוא לא התבטל לאדמו"ר הצמח צדק, ואף התנגד אליו. כעבור תקופה, לאחר שראה הרבה מופתים ודברי פלא אצל אדמו"ר הצמח צדק, התחרט על העבר והתבטל לאדמו"ר הצמח צדק ככל שאר החסידים הגדולים של הצמח צדק, אם כי התקשרותו לצמח צדק לא היתה כהתקשרותו וביטולו המוחלט לאדמו"ר האמצעי.

עם אדמו"ר המהרי"ל[עריכה]

היה מקושר ביותר לאדמו"ר מהרי"ל שנהג את קהלת עדתו בקאפוסט, והיה מזרז את החסידים ליסוע אליו. כאשר נסתלק גם אדמו"ר המהרי"ל בשנת תרכ"ו, הוא נפל לשברון לב.

בב' כסליו של אותה שנה, כאשר ישבו החסידים יחד ודיברו מגדולתו של המהרי"ל, אז הוריד דמעות כמים ובו במקום נפל למשכב, הובילוהו לביתו, ובליל א' דחנוכה לאחר שבירך נר חנוכה בדיעה צלולה נפטר.

מקורות[עריכה]

בית רבי עמ' 212