מלך מבית דוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממוזער ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מלך מבית דוד הינו אחד התנאים למלך המשיח, בעקבות הבטחתו של הקב"ה לדוד שמלכותו לא תפסק לעולם.

הבטחת ה'[עריכה]

לדוד הובטח כי ביתו ימלוך לעולם בעם ישראל בזכות מסירותו לעבודת ה', כפי שאמר ה' לדוד:. הדבר הינו גם הבטחה שגם אם תיפסק מלכות בית דוד, בעתיד היא תשוב למקומה.

" כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ. הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם. יד אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲו‍ֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ. וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם.
– ספר שמואל ב', פרק ז', פסוקים יב-טז

בתורה, יעקב ברך את יהודה בנו: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו"[1], וזוהי הבטחה כי מלך ישראל יהיה משבט יהודה.

הגדרת המלך[עריכה]

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות[2].

הרמב"ם כותב[3] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[4] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[5]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[6], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.

מדברי הרבי שליט"א מה"מ[7] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.

דברי הפוסקים[עריכה]

מלכות בית דוד הינה דוגמא למלכות נקיה ומוסרית. בגמרא מספרים על מלכי בית דוד כי הם אנשים צנועים וענוותנים שמקבלים עליהם את עולה של המערכת הדין וההלכה.

למלכים מבית דוד ישנו מעמד מיוחד בהלכה, כמו משיחה בשמן המשחה[8], משיחה על מעיין[9], וישיבה לצד הסנהדרין בלשכת הגזית של בית המקדש[10].

לפיכך תפילות רבות בסידור התפילה מבקשות לכונן מחדש את מלכות בית דוד[11][12].

הרמב"ם כותב ""הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן, והוא ראש הישיבה והוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום"" (רמב"ם, הלכות סנהדרין א, ג). הרמב"ם במקום אחר בהקדמתו לפרק חלק כותב: ""אין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד, וכל החולק על המשפחה הזאת - כפר בשם יתברך ובדברי נביאיו""

מלכות בית דוד[עריכה]

רקע[עריכה]

הסיבה להמלכת מלך על ישראל הייתה בעקבות בקשת עם ישראל משמואל הנביא למלך כמו כל העמים, הקב"ה הזהיר את ישראל שהמלך ישלוט עליהם ביד רמה ולבסוף נתן להם כמלך את שאול המלך.

בעקבות חטאו של שאול, החליט הקב"ה להפסיק את מלכות זרע שאול ולהעבירה לדוד ולבניו לעולם.

דוד המלך[עריכה]

דוד המלך מלך ישראל ומשיח ה', נולד לאביו ישי, שהיה מארבעת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם. והוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא, עוד בחיי שאול המלך.

דוד המלך היה זה שהחל את בניית בית המקדש, ולכן צאצאו יהיה זה שיבנה את בית המקדש השלישי.

שלמה המלך[עריכה]

שלמה המלך היה בנו של דוד המלך והשלישי למלכי ישראל. שלמה היה החכם מכל האדם[13], ובנה את בית המקדש הראשון.

הפיצול במלכות בית דוד[עריכה]

בימי רחבעם המלך התפצלה מלכות בית דוד לשניים מאחר שלא פעל נכונה בנושא העם, לאחר כמה דורות הסתיימה לגמרי מלכות בית דוד בעקבות חורבן בית המקדש הראשון.

הרבי אומר שגם אם מלכות בית דוד הופסקה, זה לא אומר שההבטחה לא התקיימה, אלא שההבטחה הייתה שמלכות בית דוד תהיה זו שתשלוט על ישראל בעת שיהיה אפשר.

לעתיד לבוא[עריכה]

לעתיד לבוא יהיה זה אדם מבית דוד שיהיה מלך המשיח שיגאל את ישראל, הסיבה העיקרית שהוא יעמוד מבית דוד[14], היה כך שדוד המלך הוא זה שהתחיל את שלמות הגאולה ע"י בניית בית המקדש הראשון כך צאצאיו יהיה זה שיגמור את שלימות הגאולה ע"י בניית בית המקדש השלישי

הרבי כמלך המשיח[עריכה]

התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי[15] או מדיני[16]. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך[17] אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל[18]. מלכותו זו היא המשך להיותו נשיא הדור[19].

על מלך זה להיות מזרעו של דוד[20], מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם[21][22]".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"[23][24].

הרבי הרש"ב העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד[25]: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי אמר בשיחה שמלך המשיח יהיה נשיא הדור מפני שהוא מלך מבית דוד : "התחלת הגאולה ושלימותה, ע"י משיח צדקנו — "יעמוד מלך מבית דוד כו'" עד ש"יתקן את העולם לעבוד את ה'... אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד". וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח יקום ויגאלינו ויוליכנו קוממיות... תורה מפיו של משיח צדקנו, "תורה חדשה מאתי תצא", ומלך ביפיו תחזינה עיניך בהתגלות מלכותו לעין..."

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת[26]. כפי שהעיד הרבי בעצמו[27]: "רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה". או בשיחה אחרת (בתרגום מאידיש)[28]: "הייחוס של בעל ההילולא" (הרה"ק לוי"צ - אביו של הרבי) "הוא מזרע דוד. כידוע שהוא דור השביעי מאדמו"ר הזקן, שהוא דור השביעי מהמהר"ל מפראג, והמהר"ל מיוחס לזרע דוד."


יחוס הרבי מליובאוויטש עד לדוד המלך
תקופת מלכי ישראל א. דוד המלך. ב. שלמה המלך. ג. רחבעם המלך. ד. אביהו המלך. ה. אסא המלך. ו. יהושפט המלך. ז. יהורם המלך. ח. אחזיהו המלך. ט. יהואש המלך י. אמציהו המלך. יא. עוזיהו המלך. יב. יותם המלך. יג. אחז המלך. יד. חזקיהו המלך. טו. מנשה המלך. טז. אמון המלך יז. יאשיהו המלך. יח. יהויקים המלך. יט. יכניהו המלך. כ. השר שאלתיאל.
תקופת נביאים כא. פדיה. כב. זרובבל. כג. משולם. כד. חנניה. כה. ברכיה. כו. חסדיה. כז. ישעיה. כח. עובדיה. כט. שכניה. ל. שמעיה. לא. נעריה.
תקופת ריש גלותא (תקופת תנאים ואמוראים) לב. חזקיה ריש גלותא. לג. התנא עוקבן בר נחמיה - נתן דצוציתא ריש גלותא. לד. ר' הונא ריש גלותא. לה. ר' עקוב ריש גלותא. לו. ר' נחום ריש גלותא. לז. ר' יוחנן ריש גלותא. לח. ר' שפט ריש גלותא. לט. ר' ענן ריש גלותא. מ. ר' הונא ריש גלותא. מא. ר' נתן ריש גלותא. מב. ר' נחמיה ריש גלותא. מג. ר' עוקבן דצוציתא ריש גלותא. מד. ר' אבא ריש גלותא. מה. ר' ספרא ריש גלותא. מו. מר זוטרא ריש גלותא. מז. רב כהנא ריש גלותא. מח. רב גוריא ריש גלותא. מט. מר בוסתנאי ריש גלותא. נ. רב יעקב ריש גלותא. נא. רב מגיס ריש גלותא. נב. רב נחמיה ריש גלותא. נג. רב אבדימא ריש גלותא. נד. רב פינחס ריש גלותא. נה. רב חצוב ריש גלותא.
תקופת הגאונים נו. רב שמואל גאון. נז. רב יהודה גאון. נח. רב חנניה גאון. נט. רב שרירא גאון. ס. רב האי גאון.
תקופת ראשונים ואחרונים סא. הרה"ג ר' יוסף מרומי. סב. הרה"ג ר' יחיאל. סג. הרה"ג ר' אברהם. סד. הרה"ג ר' עזריהו. סה. הרה"ג ר' יחזקאל. סו. הרה"ג ר' לעמיל. סז. הרה"ג ר' עזריהו. סח. הרה"ג ר' אליהו. סט. הרה"ג ר' יוסף. ע. הרה"ג ר' נחמן. עא. הרה"ג ר' קלמן קלונימוס. עב. הרה"ג ר' לייביש. עג. הרה"ג ר' אלעזר. עד. הרה"ג ר' ירחמיאל. עה. הרה"ג ר' אריה זאב. עו. הרה"ג ר' יעקב. עז. הרה"ג ר' בצלאל. עח. הרה"ג ר' יהודה ליוואי – המהר"ל הזקן. עט. הרה"ג ר' בצלאל. פ. הרה"ג ר' חיים מוורמייזא. פא. הרה"ג ר' בצלאל.
מאדמו"ר הזקן למהר"ל פב. הרה"ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – המהר"ל מפראג. פג. הרה"ג ר' בצלאל חריף. פד. הרה"ג ר' שמואל. פה.הרה"ג ר' יהודה לייב. פו. הרה"ג ר' משה מפוזנא. פז. הרה"ג ר' שניאור זלמן. פח. הרה"ג ר' ברוך.
תקופת נשיאי חב"ד פט. כ"ק אדמו"ר הזקן. צ. הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן). צא. כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. צב. רבי ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק). צג. רבי לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק). צד. רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א). צה. הרב המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א). צו. המלך המשיח – כ"ק אדמו"ר שליט"א.

הערות שוליים

  1. תבנית:תנ"ך
  2. בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
  3. פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
  4. ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
  5. ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
  6. ימות המשיח בהלכה במקומו.
  7. ליקוטי שיחות חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
  8. רמב"ם, משנה תורה, הלכות כלי המקדש א' ז'
  9. רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים א' י"א
  10. רמב"ם, משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז' ו', והלכות סנהדרין י"ד י"ב
  11. בין היתר בברכת המזון (ברכת רחם), במוסף של יום שבת (ברכה לאחר ההפטרה), בתפילות עמידה של ראש השנה וביום כיפור ואף בתפילת נעילה.
  12. רמב"ם, משנה תורה, הלכות סנהדרין ב' ה'
  13. מלכים א ה, יא.
  14. ע"פ שיחותיו של הרבי
  15. הרב שלום דובער וולפא, תומת ישרים תנחם עמ' 86
  16. הרב שלום דובער וולפא, יחי המלך המשיח עמ' קמו
  17. הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי תשכ"ז, שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.
  18. על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש
  19. כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם רבינו הקדוש, רבי יהודה מסדר המשנה, שהיה נשיא הסנהדרין, ורב נחמן שהיה מבית ראש הגולה, וראה קונטרס בית רבינו שבבבל תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה דבר מלכות תולדות הערה 94)
  20. רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"
  21. משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'
  22. וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות. וכך ביאר השל"ה (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"
  23. "מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)
  24. ראה בהרחבה:כתר מלכות קובץ PDF עמ' 74
  25. שיחת י"ט כסלו תער"ג
  26. הרב שלום דובער וולפא, הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת
  27. שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג
  28. סה"ש תשמ"ט עמ' 650