מלאכת קורע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלאכת קורע היא מלאכה שהגדרתה שנויה במחלוקת בין אדמו"ר הזקן לשאר מהפוסקים. אם הגדרתה היא קריעת דבר אחד לשנים או קריעת שני דברים הדבוקים זה בזה (היפוכה של מלאכת תופר).

פסק אדמו"ר הזקן[עריכה]

משום קורע אין איסור אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו כגון קורע בגד הארוג מחוטים הרבה, אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו וחיתוכו משום קורע, ומטעם זה מותר לקרוע עור שעל פי חבית של יין מפני שהעור הוא גוף אחד ולא שייך בו איסור קריעה אלא איסור החיתוך, אם מקפיד לחתכו במדה.

אבל המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע, והמדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדות תופר וחייב, במה דברים אמורים כשדיבוק זה נעשה לקיום אבל דפי ספרים שנדבקו זה לזה על ידי שעוה או בשעת הקשירה מותרים לפתחן בשבת שכיון שלא נעשה לקיום ועוד שנעשה מאליו בלא מתכוין לפיכך אינו דומה כלל לתופר ואין בו משום קורע.

הלכה למעשה[עריכה]

הנפקותא ההלכתית המצויה בימינו לפי שיטת אדמו"ר הזקן (סוף סימן ש"מ) היא פתיחת גביע לבן בשבת. שלפי המשנה ברורה שפוסק שקורע היא רק קריעת גוף אחד - ייתכן שהדבר מותר, אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן מדובר באיסור מהתורה.