מלאכת מרקד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרקד הוא המנפה את הקמח להפרישו ממורסנו[1].

בהלכה[עריכה]

פעולת הריקוד דומה ביותר למלאכת בורר, שכן גם פעולתה היא לברור פסולת מתוך אוכל, כך למשל מפרש הרמב"ם[2], "משמרת" הוא שק שנותנין בתוכו שמרי היין והיין יורד ממנו זך וצלול, והמשמרת קולטת את השמרים ואסרו חכמים לתלותה בשבת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, והמסנן שמרים בשבת במשמרת עושה מלאכה שהיא תולדת בורר או מרקד, והלכה כחכמים.

הסיבה שמלאכות אלו נמנות בנפרד למרות שפעולתם שוה היא מכיון שבמשכן היו אלו שני פעולות שונות למרות שפעולתם שוה. אך בפנימיות התורה פעולות מרקד ובורר שונות. בעוד שפעולת מרקד עוסקת בבירור הניצוצין מאצילות לבי"ע שהבירור נעשה על ידי הפרדת הטוב הגמור מחלק המעורב פסולת באוכל שהיא התחלת עבודת הבירורים בכללותה, כלומר שפעולת מרקד עוסקת בעיקר בבירור שבדרגות העליונות בבחינת מחשבה עליונה, ועוסק בפסולת עדינה בבחינת הזיעה היוצאת מהגוף[3], הרי שמלאכת בורר עוסקת בעבודת הבירורים בכללותה על ידי התחתונים, העוסקת בבירור הניצוצות הגסים שבבי"ע, בבחינת הכבד המברר את הפסולת ושולח את הדם ללב ולמוח[4].

בחסידות[עריכה]

פעולת הריקוד בנפה נעשית על ידי נענוע הנפה למעלה ולמטה. ובחסידות מבואר כי זהו ענין הריקוד שברגלים שהאדם מגביה את גופו למעלה ולמטה, וכמו שפירש הבעל שם טוב את מאמר חז"ל "כיצד מרקדין לפני הכלה", רוצה לומר שמתמיה כיצד מרקדין בזמן הזה בגלות השכינה שהוא לפני וקודם שנקראת כלה, כי הריקוד הוא להעלות ניצוצין ומדריגה תחתונה להעלותה אל העליונה, ואין זה עולה יפה בזמן הגלות, כי מי יוכל לעשותה על צד השלימות, כמבואר בסוד נפילת אפים שהוא להעלות ניצוצין מן עשיה עד רום המעלות, וכתב רח"ו שאין אתנו יודע עד מה, יעויין שם.

לכך אמרו בית שמאי כלה כמות שהיא, על דרך שכתב בזוהר סוד נודע בשערים בעלה לפי מה שמשער כל אחד בדעתו ויכולתו, אף בדרך כלל אם אינו יכול בדרך פרט לייחד השכינה ולקשטה, מכל מקום ישער כלה כמות שהיא כו'. ובית הלל סבירא ליה כלה נאה וחסודה, שצריך לידע בפרט איך להסיר בגדים צואים וליכלוך מהניצוצין ולקשטה בפרט, שתהיה השכינה כלה נאה וחסודה[5].

הפרסא[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרסא

ענין הפרסא נמשל לפעולת המשל הנפה שמרקדין בה הקמח ועיקר ענינה הוא להפריד הפסולת מן הקמח, שקודם שמרקדין את הקמח הרי מעורב הכל בתכלית העירוב, ואז הפסולת אינו גס כל כך וגם הטוב אינו טוב כל כך, ועל ידי שמרקדין את הקמח בהנפה קולטת הנפה את הפסולת הגס ודרך הנקבים יוצא הקמח הדק, וכאשר משימים הקמח עוד הפעם בהנפה ישאר עוד מהגס על גבי הנקבים שאינו גס כל כך כהקודם והיותר דק יוצא, וכן יהיה בירור הנפה כמה פעמים.

וזה בנפה שלנו שקולטת הפסולת ומוציאה את הטוב, אבל בנפה הנזכרת במשנה[6] הוא בהיפך, שקולטת הסולת ומוציאה את הקמח היינו שקולטת את הטוב ומוציאה את הפסולת, ובבירור הראשון מתברר הסולת היותר טוב והשאר יוצא הכל בפסולת שיש בזה הרבה קמח, ואח"כ מתברר עוד ויוצא פסולת גס יותר עד שבבירור האחרון יוצא הפסולת היותר גס, והרי זה ממש כמו נקבי עור האדם שמוציאים את הזיעה שהיא הפסולת המתברר מן החום הטבעי, דחום הטבעי יש בו פסולת כי טבע החום להוליד פסולת, וכמו שהוא בהחום הטבעי הרי זה בדקות ומכל מקום צריך להתברר מן החום והוא שיוצא מעט מעט עד אשר יוצא בהזיעה, וזהו הטעם שהזיעה מבריא את הגוף מפני הסרת הפסולת, וכאשר מתגבר החום הטבעי נסתם נקבי הזיעה וכאשר מזיע הרי הוא מבריא, ומכל מקום הרי החום הטבעי אינו יוצא, שבאם יוצא ח"ו החום הטבעי אי אפשר לחיות, רק יוצא הפסולת לבד.

וכמו כן יובן בענין הרשת שעל גבי מזבח עילאה בחינת מלכות דאצילות הנותנת טרף לבי"ע, שזהו על ידי הרשת המלא נקבים שבהם מתברר הפסולת מן הטוב, וכמו שמובא[7] שהרשת היא מחצי המלכות ולמטה כי שם קליפת נוגה, והיינו שהרשת מוציאה הפסולת ממש. והענין הוא דהנה השפעה האלקית מהרפ"ח ניצוצות מעורבת טוב ורע משבירת הכלים דעולם התוהו, שהרי האורות דתהו היו בבחינת ביטול ביותר והכלים היו בבחינת יש ביותר, ונתבאר בחסידות שגם הביטול דאורות היו בבחינת ישות, ועל כן הרפ"ח ניצוצות מעורבים טוב ורע, וזה מתברר על ידי הרשת שהיא הפרסא כי הטוב נשאר למעלה מהפרסא והפסולת יוצאה למטה מהפרסא, וזהו סיבת מציאת הרע שבעולם שנאמר על זה "ובורא רע", שהוא בריאה יש מאין, זהו שנתהווה מהפסולת הנבדלת, והגם שאין רע יורד מלמעלה זהו מלמעלה דוקא, היינו מעל לרקיע ופרסא המבדלת, ששם הכל טוב שנברר, אבל ממה שנבדל תחת הפרסא מזה מתהווה הרע, והרי זה כמו נקבי הזיעה שמוציאים הפסולת שבחום הטבעי, כמו כן נקבי עור החשמל מוציאים הפסולת מגבורות העליונות שהן גבורות קדושות שנעשה חיות זה בבחינת גבורות קשות ממש.

הערות שוליים

  1. רמב"ם פירוש המשניות שבת פ"ז מ"ב
  2. פירוש המשניות, שבת כ, א
  3. ראה להלן בפסקה #פרסא
  4. אדמו"ר הזקן
  5. כתר שם טוב
  6. פ"ה דאבות
  7. מאורי אור אות ר' סל"ה