מלאכת מחתך

מלאכת מחתך היא אחת מל"ט מלאכות שבת.

גדרה

המחתך את העור ומקפיד לחתכו במדה הצריכה לו, כגון שמקצעו לרצועות וסנדלים, הרי זה אב מלאכה, שכן במשכן היו מחתכים עורות אילים ותחשים במדה לעשותן מכסה, וכל המחתך איזה דבר תלוש ומקפיד לחתכו במדה הרי זה תולדת המחתך, כגון הקוטם ראש הנוצה שהוא דק ורך וראוי ליתנו בכר או בכסת, חייב אם מתכוין לכך, מפני שמקפיד לקטמו במדה הראויה לו, וכן המגרד ראשי כלונסות שיהיו שוין וחדין חייב משום מחתך.

וכן המבקע עצים לחתיכות אם מקפיד לחתכן במדה חייב משום מחתך, אף אם אינו מקפיד על מדתן, אם מבקע לחתיכות דקות מאד להבעיר בהן האש חייב משום טוחן, אבל המבקע לחתיכות גדולות ואינו מקפיד על מדתן אין בו איסור אלא מדברי סופרים משום שהוא מעשה חול וזלזול שבת, אם אין בהם משום טלטול מוקצה כגון עצים המיוחדים לתשמיש ומוכנים לטלטל.

אבל שאר דבר תלוש שאין בחתיכתו משום מעשה חול מותר לחתכו לכתחלה, כל שאינו מתכוין לחתוך במדה ואינו חותך לחתיכות דקות מאד וגם הוא דבר שאין בו תיקון כלי בחתיכתו, לפיכך מותר לחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או עוף הצלויים בו, וכן עופות ממולאים שתפרן מותר לחתוך חוט התפירה..