מלאכת כותב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כתיבה

מלאכת כותב היא אחת מל"ט מלאכות שבת, וגדרה הוא כתיבת אות או רושם המתקיים.

משנה[עריכה]

י.png הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת, בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רוֹשֵׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזֶהוּ בֶן זוּגוֹ. אָמַר רַבִּי, מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל, שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּשְׁמוּאֵל, נֹחַ מִנָּחוֹר, דָּן מִדָּנִיֵּאל, גָּד מִגַּדִּיאֵל: (ד) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב. כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס, וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב. הַכּוֹ חַיָּב. הַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר: י.png

בברייתא[עריכה]

י.png "ועשה אחת", יכול עד שיכתוב כל השם ועד שיארוג כל הבגד ועד שיעשה כל הנפה, תלמוד לומר "מאחת", אי מאחת יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת ולא ארג אלא חוט אחד ולא עשה אלא בית אחד בנפה, תלמוד לומר "אחת", הא כיצד אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם גדול, שם משמעון ומשמואל, נח מנחור, דן מדניאל, גד מגדיאל, רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב כגון שש תת רר גג חח, אמר רבי יוסי וכי משום כותב הוא חייב? והלא אינו חייב אלא משום רושם, שכן רושמין על קרשי המשכן לידע איזו היא בן זוגו לפיכך שרט שריטה אחת על שני נסרין או שתי שריטות על נסר אחד חייב, רבי שמעון אומר "ועשה אחת", יכול עד שיכתוב את כל השם עד שיארוג כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה, תלמוד לומר "מאחת" אי מאחת, יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת ואפילו לא ארג אלא חוט אחד ואפילו לא עשה אלא בית אחד בנפה תלמוד לומר "אחת", הא כיצד? אינו חייב עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת, רבי יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת י.png
– שבת קג, ב

בגמרא[עריכה]

בגמרא מבואר כי ישנם שלש שיטות בענין כתיבת שני אותיות: הצמח צדק מסביר כי יש בזה שני שיטות בראשונים:

1) שיטה אחת האומרת כי אדם אינו חייב על כתיבת שני אותיות רק אם יש להם משמעות, והיא שיטת תנא קמא שחייב כגון אם כותב שם משמעון, שיטת רבי יהודה שאפילו אם נתכוין לכתוב תיבה גדולה כגון שמעון ולמעשה כתב רק שם, נמצא שלא נתקיימה מחשבתו וכוונתו, חייב משום שיש לתיבה משמעות, נמצא שרבי יהודה מחמיר יותר.

2) שיטת רש"י שתנא קמא מחמיר יותר וסובר שאפילו אם לשני אותיות שכותב מתוך מילה אחת גדולה אין משמעות, כגון אא מתוך "אאזרך" חייב, אבל רבי יהודה פוטר באופן כזה. הצמח צדק מסתפק לפי שיטה זו האם מדובר דווקא כשכוונתו להמשיך ולכתוב את כל המילה נמצא שיש תועלת בכתיבת אותיות אלו, או שאפילו אם אין כוונתו לכך חייב הוא משום שלכל שני אותיות יש משמעות ורישום מסויים כגון בקמיעות.

בנוסף שיטת רבי יוסי היא שחייב על כל שני רישומים שעושה אפילו אם אינן אותיות כלל, משום שהרישומים משמשים לסימן, אבל ההלכה אינה כמותו אלא להלכה חייב דווקא אם כתב אותיות ממש.

כתיבת מספרים או אותיות לועזיות[עריכה]

אמנם הצמח צדק מחדש שאותיות בשפה לועזית (כגון באנגלית) נחשבות לאותיות לכל הדיעות, משום שמכיון שאומה מסויימת הסכימו שאותיות אלו נחשבות לבעלות משמעות, יש להם משמעות, ואפילו מספרים נחשבות לאותיות, ודעתו של רבי יוסי שלא התקבלה להלכה הוא דווקא כשכותב רשימות וסימנים שאין להם משמעות עצמית.

כתיבה ביד שמאל[עריכה]

הצמח צדק כותב שלפי שיטת רבי יוסי שחייב אפילו ברישום שאין לו משמעות, אם כן הסברא נותנת שגם בכותב ביד שמאל שאינה דרך כתיבה חייב, שהרי ברישומים בעלמא אין חילוק בין יד ימין לשמאל, וקושיא היא על הרמב"ם שפוסק כרבי יוסי ועם כל זה פסק שבשמאלו פטור.

רישום על דבר שאינו מתקיים[עריכה]

במשנה שם כתוב: כָּתַב בְּמַשְׁקִין, בְּמֵי פֵרוֹת, בַּאֲבַק דְּרָכִים, בַּאֲבַק הַסּוֹפְרִים, וּבְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, פָּטוּר. לְאַחַר יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ, כָּתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לַכְּתָב, כָּתַב עַל גַּבֵּי כְתָב, נִתְכַּוֵּן לִכְתֹּב חֵית וְכָתַב שְׁנֵי זַיְנִין, אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּקּוֹרָה, כָּתַב עַל שְׁנֵי כָתְלֵי הַבַּיִת, עַל שְׁנֵי דַפֵּי פִנְקָס וְאֵין נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, פָּטוּר. כָּתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

הצמח צדק כותב אחד מהחילוקים להלכה בין רבי יוסי (שבמשנה הקודמת) לחכמים היא ברושם רישום על דבר מתקיים. לפי שיטת רבי יוסי שברושם על דבר שמתקיים חייב מהתורה, אם כן ברושם על דבר שאינו מתקיים יהיה אסור מדרבנן, אבל לפי חכמים שברישום אין מלאכה כלל אם כן על דבר שאינו מתקיים יהיה מותר לכתחילה. ואדמו"ר הזקן כתב להחמיר לכתחילה ולא לכתוב אפילו על דבר שאינו מתקיים.

עוד כותב הצמח צדק בשם הפוסקים שאסור לכתוב דבר שאינו מתקיים, אך מוסיף על כך כי כתיבה שאינה מתקיימת כלל כגון הרושם באויר מותר לכתחילה.