מילון חסידי:ממש
המונח "ממש" מפנה לכאן. לערך העוסק במרכז ההפצה ממ"ש, ראו מכון ממ"ש.
ממש הוא הביטוי המובא בתורת החסידות בדרך כלל כדי לבטא מוחשיות גשמית של הדבר אודותיו מדובר.
השימוש במילה ממש נועד בכדי לקרב אל השכל שלנו, שהענין המדובר בחסידות הינו אכן כך, ואינו "רוחני" בלבד אלא אכן בגשמיות כך הוא הדבר.
המקום הבולט בו ניכר החידוש בהוספת המילה "ממש" הוא בתחילת פרק ב' בתניא, שם מצטט אדמו"ר הזקן לגבי הנפש האלוקית את הפסוק מספר איוב "חלק אלוקה ממעל" ומוסיף "ממש" - לומר לנו, כי אכן בכל גוף של יהודי קיים חלק אלוקה ממעל, בגשמיות כפשוטו, ולא רק משהו רוחני שמקומו אינו ידוע.
פעמים רבות איחל הרבי במאמריו, שיחותיו ומכתביו שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה "תיכף ומיד ממש", להורות כי איחול זה הינו בנוגע לגאולה ממשית ונראית, גשמית ולא רוחנית.
בשיחת כ"ה שבט תשנ"ב, התייחס הרבי לכך שהגאולה תבוא תיכף ומיד ממש, "עם כל הראשי תיבות דמי"ד וכל הראשי תיבות דממ"ש"[1]. חסידים הבינו שהרבי רמז על הראשי תיבות של שמו הקדוש.
המילה "ממש" מופיעה בתניא 380 פעמים - בגימטריה "ממש"[2].
הערות שוליים
- ↑ תיעוד וידאו מאמירת השיחה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ מפי הרב יחזקאל סופר.
