שניאור זלמן בוטמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב בוטמן בחנוכת בית זלמן שז"ר בכפר חב"ד, יושב בשורה הראשונה כשמקל בידו

הרב שניאור זלמן בוטמן (א' ניסן תרס"ג - כ"ד תמוז תשמ"ג) ממייסדי בית הכנסת 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בברית המועצות בראש חודש ניסן תרס"ג לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן ולאמו מרת בתיה דבורה ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות הק.ג.ב.

בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון, נינו של ה'צמח צדק'. בזכות נישואין אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, הרבי פנה אליו במכתבים בתואר "מחותני"[1], ופעם אחת במהלך ההתוועדות התעניין הרבי בהימצאותו באומרו: "איפוה המחותן שלי? הוא תמיד שר קול דודי שישיר את הניגון עכשיו, הרב שניאור זלמן בוטמאן, לוינזון, עם כל השמות. איפוא הוא? הוא ישן? הרי זה דבר בעתו"[2].

לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.

בחודש אב תרצ"ה נעצר על ידי הק.ג.ב. ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו בשחיטה, ורק בחנוכה של שנת תרצ"ט הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את סיביר הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב בפריז, ונמנה על המשפחות שזכו לארח את הרבי בתקופת שהותו בפריז בשנת תש"ז כשבא לסייע לאימו הרבנית חנה להגר לניו יורק.

בי"ח אדר תש"כ נפטרה רעייתו בניו יורק, והרבי והרבנית הגיעו לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.

בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר חב"ד, ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי בית הכנסת "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".

נפטר בכ"ד תמוז תשמ"ג.

זכרונותיו[עריכה]

עם הקמת שבועון כפר חב"ד, נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.

זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור בי"ד כסלו תשס"ז כתשורה מחתונת נינו תחת השם 'תפארת בנים אבותם', ובשנת תשפ"א יצאו לאור במהדורה מורחבת בשנת תשפ"א על ידי הוצאת חז"ק הוצאה לאור.

משפחתו[עריכה]

בניו
בנותיו

לקריאה נוספת[עריכה]

  • זכרונות הרב שניאור זלמן בוטמן, חז"ק הוצאה לאור טבת תשפ"א
  • הרבי בפאריז. ובו תיעוד נרחב אודות שהות משפחת בוטמן במחיצת הרבי בפריז בשנת תש"ז

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מכתבי הרבי אליו מתש"ז-תש"ח נדפסו באגרות קודש ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.
  2. שיחת יום ב' דחג הסוכות תש"ל.