מועצת גדולי התורה

מועצת גדולי התורה הוא גוף המאגד את אדמו"רים ורבנים בולטים בקהילות החרדים החסידים בארץ הקודש המזוהים עם מפלגת אגודת ישראל, על מנת להכריע בסוגיות שונות ובענייני הכלל.

היסטוריה

המועצה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת תרע"ב, כשאז הוחלט שתוקם מועצת רבנים שבה יהיו חברים גדולי התורה ובאותה עת התמנתה מועצה זמנית של רבנים. בכנסייה הגדולה הראשונה שהתקיימה בווינה בשנת תרפ"ג נבחרו חברים קבועים למועצה.

בכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד באלול תרצ"ז החליטו חברי המועצה לדחות את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם דברים חשובים וידועים: "הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש".

עם הקמתה של מפלגת ש"ס בשנת תשד"מ הקימה המפלגה גוף דומה בשם 'מועצת חכמי התורה'. עם הקמת מפלגת 'דגל התורה' ע"י ראש ישיבת פוניבז' דאז הוקם גוף נוסף שמכנה את עצמו בשם זהה.

התייחסויות רבותינו נשיאנו למועצה

מכתב הרבי לרב שלמה יוסף זוין משנת תשי"ד בו מביע את תקוותו שאם יוצע לו לשמש כחבר במועצת גדולי התורה שייעתר לכך

בעת ההחלטה על הקמת המועצה בתרע"ב באסיפה קטוביץ גובשה פה אחד רשימה של גדולי ישראל שיהוו גרעין למועצה וביניהם הרבי הרש"ב. כשנשאל הרבי הרש"ב ע"י חסידו הרב שמואל מיכל טריינין בדבר אסיפה זו בה לא נכח השיב שלא יכול לעת עתה להשיב כי לא קיבל מהם שום מסמכים מהנעשה שם ומוסיף ומציין שאמנם קיבל מהם מכתב שבחרו שיהיה גם כן חבר במועצה ומבקשים את הסכמתו אך לא השיב להם מהסיבה שלא ידוע לו בפירוט מהי מטרת האגודה ועל איזה תנאים רוצים לייסדה.

במכתב מח' תמוז תשי"ד כותב הרבי לרב שלמה יוסף זוין שנהנה ממה שכתב שהיה בפתיחת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, הכנסייה הרביעית, ומאידך מביע את צערו שחבל שאין הרב זוין נוכח גם בשאר הישיבות העיקריות והרבי אף הביע את תקוותו שאם יציעו אותו בתור חבר במועצת גדולי התורה יסכים על זה.

בהתוועדות שבת פרשת וישלח תשכ"ח קבל הרבי על אלו המקררים מלעסוק בהנחת תפילין ליהודים בכך שהם מייחסים פעילות זו רק לליובאוויטש וטוענים שרק חסידות ליובאוויטש סבורה שצריך להניח תפילין ליהודים. כדחייה לטענות אלו ציין הרבי את הקול קורא שנדפס אז ובו הצטרפו לקריאה רבנים וראשי ישיבות של תנועת המוסר וכן מועצת גדולי התורה.

במכתב מי"ב סיון תשל"א כותב הרבי לרב יצחק מאיר לוין "בקשתי והפצרתי ותמ[י]התי היו על שאין הכחשה על דבר השמועה שאודותה כותב מר. וקודם שדיברתי על דבר זה בהתוועדות ניסיתי לברר גם כאן בחוגי אגודת ישראל למה אין הכחשה, ולא קבלתי תשובה . . ובקשת הכחשה היתה לא רק בנוגע להענין אודותיו כותב כבוד תורתו אלא גם בנוגע למה שנתפרסם ב"הארץ" על דבר שיחה עם ראש הממשלה ומה שכאילו נאמר לה בנוגע לשתיקת "מועצת גדולי התורה" ולפלא שאין כבוד תורתו מזכיר על דבר זה. וגם עם גיסו הרב הגאון וכו' הרב רבי שמחה בונים שליט"א דברתי בביקורו כאן על דבר הכחשה בזה".

בשיחת מוצאי שבת פרשת משפטים תשל"ח הזכיר הרבי את החלטתה של המועצה בכנסייה השלישית שאין לוותר על שום שטח מארץ ישראל, ותמה על כך שהיא אינה מקבלת את הפרסום הכי גדול והביע את תקוותו שתלמידים ויוצאי חלציהם של אלו שהשתתפו אז בכנסיה הגדולה יכריזו בגלוי שיש להם את פסק דין ברור זה ושישפיעו בכיוון זה על תלמידיהם ומושפעיהם.

ביחידות עם האדמו"ר מגור הלב שמחה בט' אלול תשל"ח עוררו הרבי שמכיון שהנו זקן האדמו"רים בארץ ישראל, כדאי היה שיפרסם בתוקף לקיים את הפסק דין של השלחן ערוך שכאשר באים הגויים אפילו "על עסקי קש ותבן" יש לעמוד עם נשק וכו' ואז ממילא יהיה "תיפול עליהם אימתה ופחד". כשהשיב האדמו"ר שישנה מועצת גדולי התורה הגיב הרבי: "עד שהם יפרסמו זאת - יקח זמן רב, יעשו אסיפה, יביאו מזכיר וכו' וכל שאר הדברים הטובים...".

באגרת ששיגר הרבי לקראת הכנסיה הגדולה השישית שהתקיימה בתש"מ ומוענה אל "כבוד המשתתפים בכנסיה הגדולה הששית - ובראשם מועצת גדולי התורה - של אגודת ישראל העולמית" הביע הרבי את תקוותו שהכנסייה תחליט ברורות ובנוגע למעשה בפועל, וביניהן "ענין שהזמן גרמא, פירסומה ככל הדרוש של החלטת מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה - אלול, תרצ"ז - אשר "הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולתיה בתורה הקדושה נתונה לעם ישראל עם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמת קודש הנתונה לנו ע"י הקב"ה בגבולתיה אין בו ממש. ובפרט ובמיוחד שמאז הוחמר המצב בענין זה באופן עקרי, וכל ויתור שהוא - הוא ענין של פיקוח נפש ממש, וכפסק דין ברור בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכ"ט אשר, רחמנא ליצלן היה לא תהיה, תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".

באדר ראשון תשמ"ט נשאל הרבי ע"י הוועד למען שלימות העם בקשר למצב באותה העת עם הצטרפותה של מפלגת אגודת ישראל, שנתמכה ע"י חב"ד בבחירות, לממשלה ללא תיקון חוק מיהו יהודי. בשאלתם ציינו חברי הועד שעל שאלתם בנושא ענה חבר הכנסת הרב משה זאב פלדמן שהשאלה צריכה להיות מופנית למועצת גדולי התורה. על תגובה זו כתבו חברי הועד לרבי: "ברור שתשובה כזאת מעמידה אותנו במצב קשה כי אין אנו יכולים לצאת בגלוי נגד מועצת גדולי התורה". על כך ציין הרבי שעסקני יתד נאמן, שהם שהפעילו לחץ קשה בנושא באותה עת, בהחלט רוצים שהועד ייצא נגד מועצת גדולי התורה.

ר' מנחם פרוש סיפר שפעם שאל את הרבי מדוע אינו מצטרף למועצת גדולי התורה והרבי השיב (תוכן): "תורת הבעל שם טוב לא התגלתה רק עתה כי אם קיימת כבר שנים ואי אפשר להרשות שראשי הישיבות ינהיגו את האדמו"רים. אתם צריכים לשמוח שאינני במועצת גדולי התורה, האם הייתי נותן למצב כזה להימשך?".

בהזדמנות מסויימת בעת צאתו של הרבי מתפילת מנחה המתין במקום הרב חיים שלום פרוש ששימש כמזכיר מועצת גדולי התורה שנים רבות. באותה הזדמנות אמר לו הרבי בין השאר (תוכן): "מזכיר צריך להזכיר את כל הדברים הטובים".

בעקבות פרשיית התרגיל המסריח

בשנת תש"נ בעקבות פרשיית התרגיל המסריח נוצר רושם מוטעה של פגיעה בכבוד מועצת גדולי התורה ונשיאה דאז, האדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ' בהיות והם הורו לחברי הכנסת של אגודת ישראל להצביע בעד המערך אך חברי הכנסת הרב אליעזר מזרחי והרב אברהם ורדיגר לא צייתו לדבריהם עקב כפיפותם לדעתו הידועה של הרבי כנגד מסירת שטחים.

ביום א' של חול המועד פסח תש"נ, בשיחה בגן עדן התחתון עם עסקני גור ר' אלימלך ניימן ור' פנחס גולדברג נשאל הרבי אודות הפגיעה בכבוד מועצת גדולי התורה וכו' והרבי השיב: "על דבר שאלת כבוד מועצת גדולי התורה וכו' - 1) מעולם לא עלה בדעת מי שהוא לפגוע בכבוד ישראל בכלל ובכבוד מועצת גדולי התורה שליט"א בפרט. 2) מכיון שמדובר על דבר פיקוח נפש מוכרחני לעורר על דבר זה בקשר להחלטתם. ובפרט שהחלטת חברי מועצת גדולי התורה [ללכת עם המערך] היתה ברוב דלא מינכרא, והיה רק לפני זמן קצר. ועוד שעד עתה - לפי מיטב ידיעותי - אף פעם לא שיתפו פעולה עם המערך רק עם הליכוד. ולאחרונה - בימים הכי אחרונים - נתפרסם אשר נשיא - 'הפרעזידענט' דארצות הברית חזר עוד הפעם על הצהרתו בנוגע לירושלים העתיקה שאין ליהודים להתיישב שם, ומר קרטר - נשיא ארצות הברית מלפנים - אמר דברים חריפים נגד ארץ הקודש וכו'".

בעידודו של הרבי נערך בכ"ד ניסן תש"נ בכפר חב"ד כינוס שהבהיר את עמדתו של הרבי בפרשייה ולצד זאת אחת מהחלטותיו הייתה הודעה כי לא הייתה מעולם כל כוונה מצד חב"ד לפגוע חלילה בכבודם של חברי מועצת גדולי התורה ונשיאה והבעת צער על רושם מוטעה זה שנוצר ללא כל יסוד. במענה לחבר מועצת גדולי התורה רבי יוחנן סופר שכתב שרוצה לשוחח עם הרבי בטלפון בכדי לוודא באופן ישיר האם הודעת רבני חב"ד משקפת נאמנה ובדיוק את דעת קודשו, ענה הרבי כ"ט ניסן: "לטלפן בשמי זה כמה וכמה זמן שאיני מדבר טלפונית מעבר לים, וצ"ל התרת נדר וכו', ועוד וגם זה עיקר שכדי שלא לבייש את כו', שלא לבייש את שלא עניתיו בעבר (הקרוב) גם זה לא יועיל. ועוד ועיקר הודעה הנ"ל כבר הייתה באסיפת חירום דרבני ועסקני חב"ד באה"ק, ונצטוו לפרסמה, וחזקה שליח עושה שליחותו"". בראיון עם הרב מרדכי שמואל אשכנזי שהתפרסם באותם ימים בשבועון כפר חב"ד, תיאר הוא את הידידות וההערכה ששוררות בין חברי המועצת לבין הרבי, כמו גם את דעתם הברורה של האדמו"רים בדבר "אף שעל". דבריו בריאיון הוכוונו לו על-ידי מזכירות הרבי.

בעקבות אירועים אלו נסע הרב יוסף יצחק גוטניק לארץ הקודש בשליחות הרבי לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות מר יצחק שמיר, וכן לפעול על גדולי התורה בקשר לחברי הכנסת ר' אליעזר מזרחי ור' אברהם וורדיגר. על מכתבו מכ"ה ניסן תש"נ בו כתב אודות נסיעתו הצפויה כתב הרבי את ההוראה הבאה: "רק באם אפשרי על דעת עצמו – ישאל: במשך כל הארבעים שנה: כמה ממנהיגי מועצת גדולי התורה – כאלו מומחים לסכנה הצבאית באה"ק? באם היה המדובר בנוגע לבריאות סתם דבנם היו גם כן נוהגים כן?". כמו כן מסר לו הרבי בעל פה את ההדרכה הבאה בקשר לחברי המועצת: נכון שתבקר אצל כל אחד ואחד [מחברי מועצת גדולי התורה] ובין הדברים תשאל כל אחד מהם בנפרד: האם התייעץ עם מומחה בצבא שאינו שייך לפוליטיקה על אודות המצב הבטחוני באם יחזירו שטחים או רק יודיעו שמוכנים להחזירם. שהרי, על פי דין, זהו כמו ברפואה שצריכים לשאול אצל רופא - שהוא מומחה בחכמת הרפואה - ואין למורה הוראה לפסוק מבלי ידיעת דעת מומחה בזה". עוד ביקש הרבי שישאל אותם: "האם יודעים שבלונדון יש מרכז מומחים לענייני צבא, שהם מאספים כל הידיעות על אודות המצב הצבאי והמצב הבטחוני של כל המדינות, כולל אלה שבמזרח הקרוב, ונותנים הערכות וכדומה, והרי יכולים לברר אצלם על כל זה. מעוניין לדעת כמה מ[חברי המועצת] יודעים בכלל על דבר מרכז כזה".

קשריה עם חב"ד

מחאתה הנמרצת של מועצת גדולי התורה משנת תשמ"ט על הפגיעה בכבודו של הרבי

רבים מחברי מועצת גדולי התורה עמדו עם הרבי בקשרי מכתבים או גם ביחידויות או בחלוקת דולרים וכדומה בהם שוחח עימם הרבי אישית. עם זאת אחד ששימש כחבר במועצה למשך תקופה מסויימת נודע בשנאתו העזה לחסידות וחסידים בכלל ולחסידות חב"ד ונשיאה בפרט, והוא אף ניצל לעיתים את התכנסויות המועצה להשמעת דעותיו אלו.

בקול קורא הנושא את התאריך כ"א אדר א' תשמ"ט פרסמה מועצת גדולי התורה "מחאה נמרצת" בה נכתב: "כבוד תלמידי חכמים, וביחוד כבודם של גדולי כל דור ודור, היה מאז ומתמיד אחד היסודות הקדושים עליהם נשענה היהדות מדור לדור. לדאבוננו הרב חלה בזמן האחרון הדרדרות איומה, וכבוד תלמידי חכמים - לרבות גאוני וצדיקי הדור - ירד פלאים, עד שנעשה כהיתר להעליב במלאכי אלקים ולבזות את דבריהם. יצויינו במיוחד הפגיעות החמורות, החוזרות ונישנות, בכבודו של אחד מיוחד ממאורי הדור, מראשי גולת אריאל, רבם הנערץ של רבבות מישראל, מטה לב בנים תועים לאביהם שבשמים, הלוא הוא הגה"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש והננו בזה, כמבואר בשולחן ערוך על פגיעה בתלמידי חכמים, למחות מחאה נמרצת ביותר על כך. תפילתנו להשם יתברך שתופסק אחת ולתמיד תופעה חמורה זו של ביזוי תלמידי חכמים, וכבר אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

לאחר המאורע של כ"ז אדר א' תשנ"ב פנתה המועצה בקריאה מיוחדת להמוני בית ישראל בה נאמר "ב"ה, ער"ח אדר ב' תשנ"ב. לקיים בנו חכמי ישראל הננו קוראים בזה להמוני בית ישראל בכל מקום שהם להרבות בתפילה ותחנונים ליושב מרום לרפואתו המהירה וחיזוק בריאותו של רבם ומאורם של רבבות אלפי ישראל, כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש רבי מנחם מענדל בן חנה שליט"א. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים להחיש החלמתו הקרובה בתוך שאר חולי ישראל, ויתחזק ויתרפא, ויזכה להמשיך עבודתו הקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא. מועצת גדולי התורה".

לקריאה נוספת

• רבותינו נשיאנו, רבני גרמניה ו"אגודת ישראל" - ספר 'אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה' ע' 202 ואילך

קישורים חיצוניים

• מועצת גדולי התורה, בתוך "לקסיקון יהודי" באתר חב"ד.