ב[[היום יום]] ל[[חודש תמוז]], כתוב:
שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפלהתפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפלהשבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד.
שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.