שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסרת כל התוכן מהדף
ישנם ארבעה שיטות בסידור הפרשיות בתפילין של ראש - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.
==רקע==
 
===התפילין===
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
 
{{ערך מורחב|תפילין}}
 
כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:
 
"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך.."
 
"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך.."
 
כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש (במקום שמצחו של תינוק רופס) '''מול''' העיניים), ומכאן למדו [[חז"ל]] את מצוות תפילין.
 
עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].
 
לתפילין יש בתים – מין קופסאות שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע{{הערה|דבר זה נלמד מכך שבפרשיות אלו התורה מדברת על מצוות התפילין}}. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב בכתב [[סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.
 
בתפילין של יד הפרשיות כתובות על גבי רצועת קלף אחת, בשונה מהתפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות בארבע פרשיות שונות וממוקמות בארבעה בתים-חללים שונים בבית התפילין{{הערה|דבר זה לומדים חז"ל מכך שכתוב "לטוטפת 3 פעמים ופעם אחת כתוב בתוספת וא"ו – כלומר 4 פעמים. או ש'טת' ו'פת' זה שתיים בשפות זרות}} .
 
 
===מיקום הפרשיות===
 
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.
 
המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:
 
תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.
 
'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהיינו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.
 
מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:
 
ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: '''מן הפנים אל החוץ''' - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או '''מן החוץ אל הפנים''' כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים. {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".
 
==ד' השיטות==
 
[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
 
ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומרבנן סבוראי {{הערה| .}} מקובל אף שמשה רבינו הניח תפילין דרש"י ור"ת {{דרוש מקור}} כמו כן מובא בספר שו"ת מן השמים {{הערה|סימן ג}} שהמחלוקת האם "הוויות באמצע" או "כסדרן", היא מחלוקת גם בין הקב"ה לפמליא של מעלה.
 
===שיטת [[רש"י]]===
 
סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש"י הפירוש "קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל", הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים.
 
שיטת רש"י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):"ומנהג העולם כרש"י ורמב"ם", וב[[שולחן ערוך הרב]] (או"ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):"והעיקר כרש"י וסיעתו וכן כתב הרמב"ם". ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י"א ד"ה והנה):"ודאי דאין להרהר כלל ח"ו דהלכה כרש"י ורמב"ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ"כ כמה ראיות מזה"ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש"י ורמב"ם"}}, וראה בספר אות חיים לגה"צ ממונקאטש סימן לד א}}.
 
לפי שיטת רש"י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת "והי' כי יביאך", לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו"ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או"ח ע' 8 (312).}}.
אחד ההיכרים לתפילין דרש"י הוא מקום יציאת "שער עגל"{{הערה| הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת "והי' אם שמוע" או פרשת "קדש" ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש"י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו.
 
כשיטת רש"י סוברים גם{{הערה: כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או"ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב"ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או"ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר"י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל{{הערה| שו"ת מהרי"ל תשובה קלז}} ועוד. כמו"כ מכמה מקומות בזהר{{הערה| ראה תקו"ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י"ג ב, רע"מ פנחס רנ"ב ב, רע"מ פנחס רנ"ח א, זהר ואתחנן רס"ט סע"א, הקדמת התקו"ז ט ב, תקו"ז חדש ק"כ רע"א}} משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות "כסדרן", ולדעת המשמרת שלום {{הערה|סימן ד' ע' עט}} העיקר הוא "מימין המניח" כשיטת רש"י.
 
 
===שיטת [[רבינו תם]]===
 
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין.
 
הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמא בזהר (רע"מ פרשת פנחס רנ"ח א, הקדמה לתוק"ז דף ט' ע"א וע"ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע"ב) ובשו"ע אדמוה"ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של "הוויות באמצע" בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} "הוויות באמצע" כלומר פרשיות "והיה אם שמוע", ו"והי' כי יביאך" הם באמצע. וכן יש סימן ב"שיני"ן" – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל"שיני"ם" שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.
 
אחד הסימנים לשיטת ר"ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר"ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש.
כפי דעת ר"ת סוברים גם{{הערה: כפי שציין הב"ח}}: רב שרירא גאון, רב האי גאון {{הערה|להעיר שמדברי רב האי גאון מצינו סימוכין לג' השיטות וכתב הרמ"ע מפאנו {{הערה| בספר שולחן הטהור (לאדמו"ר מקומרנא – סימן ל"ד ע' מ' ד"ה ומעתה,) שהי' לרב האי תפילין ככל הסברות (ד' זוגות תפילין)}}, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]] (לשיטת הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב"ם פ"ג ה"ה}], הר"י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב"ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר {{הערה| שיש להניח גם תפילין דר"ת, ויש אף חיוב בדבר (אמנם אף על פי כן משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש"י).
 
===שיטת השימושא רבא===
 
דעת השמושא רבא{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} - הוא רב שר שלום גאון - היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמא אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד ע"י האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".
 
ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו באותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 ל'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מ1 לבד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ).
אחד ההיכרים לתפילין ד"שמושא רבא" הוא מקום יציאת "שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.
 
תש"י כרש"י.
 
===שיטת [[הראב"ד]]===
 
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות. תש"י כר"ת.
 
==קושיות והוכחות לשיטות השונות==
 
===קושיות והוכחות לשיטת "לימין הקורא"===
 
===קושיות והוכחות לשיטת "לימין המניח"===
 
===קושיות והוכחות לשיטת מן החוץ אל הפנים===
 
===קושיות והוכחות לשיטת מן הפנים אל החוץ===
 
==עניינם על פי חסידות וקבלה==
===ד' מוחין===
*'''תפילין דרש"י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת הבינה דאצילות.
*'''תפילין דר"ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י"ז}}.
*'''תפילין דשמו"ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]].
*תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קרית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק}}.
 
===ארבעה אופני המשכת שם הוי'===
פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי'{{הערה|שקשורה עם ספירת החכמה. ונרמז ב"קדש לי כל '''בכור''' שמרמז על חכמה - ע"פ תורה אור תשא פ"ו, ג}}, פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי'{{הערה|שקשורה עם ספירת הבינה. ומרומז בכך שבפרשה זו נאמר הפסוק "כי ישאלך בנך" שזהו קשור עם עניין התבוננות - ע"פ תו"א שם}}, פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי'{{הערה|ומרומז בפ' ואהבת - חסד. ע"פ תו"א שם}}, ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'דשם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:
 
'''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר.
 
'''תפילין דר"ת''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ה-ו. כך הוא הצירוף בעולם הבא{{הערה|[[רעיא מהימנא]] כרך ג' (במדבר) פנחס רנח, א}}. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דר"ת{{הערה|הרב זימרוני ציק בספרו "תפילין של ימות המשיח" (ע' 377 ואילך) הסביר שצירופי שם הוי' ברש"י ור"ת הם בשם הוי' דלתתא, ובשמו"ר וראב"ד הם בשם הוי' דלעילא.}}.
 
==בתורת הרבי==
 
[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].
 
==הנחתם==
 
===הנחת תפילין דר"ת===
 
ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם".
 
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.
 
[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.
 
===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===
 
'''בית הרב''':
 
[[רבותינו נשיאינו]] הניחו ד' זוגות. [[הרז"א]]. ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].
 
[[הרבי]]: בהתחלה חשש להניחם אך לאחר הוראה מפורשת מ[[הרבי הריי"צ]] החל להניחם, (מתי החל להניח?, מכתב ר' לוי"צ אביו ועוד).
 
'''צדיקי פולין:'''
 
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין – האדמו"ר מקומרנא, ובנו מהר"א.
 
'''חסידים ואנשי מעשה:'''
 
ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.
 
{מכאן ואילך כתוב באופן מסורבל מדאי ואולי עם פרטים מיותרים ויש לערוך זאת) בתשמ"ט (לאחר שיחת שבת פרשת ואתחנן בה הרבי דיבר על הנחת ארבעה זוגות תפילין {{הערה|ראה לעיל בפסקה: בתורת הרבי}}) שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]] החל הרב [[זמרוני ציק]] להניח ד' זוגות תפילין. וכמה שנים לאחר מכן החל בתעמולה לעורר אנשים על הנחת ד' זוגות תפילין (שכן לדבריו שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', וזה הי' המענה), וכן החלו רבים להניח ד' זוגות תפילין, בין הבולטים בינהם ניתן למנות את הרב [[חיים ניסלביץ']], הרב [[שניאור זלמן גפני]], (הרב [[זלמן לנדא?]]} ועוד. אם כי הנחתם לא נהפכה לנחלת הכלל ורוב הציבור החבד"י לא מניח ארבעה זוגות תפילין.
 
'''צדיקי פולין:'''
 
מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
 
==הספר תפילין של ימות המשיח==
 
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}
 
הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.
 
נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
 
הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.
 
==ראו גם==
 
[[מצוות תפילין]]
 
[[תפילין ר"ת]]
 
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט