שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 382 בתים ,  15:00, 19 באוקטובר 2017
אין תקציר עריכה
===הערכה===
[[קובץ:משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ובר, לשמאלו תלמדו [[עידו יצחק ארליך-וובר]]]]
נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי [[ירושלים]] בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל.
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים רבי משה ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי. מאות איש מניחים בו [[תפילין]] מדי יום. רבי משה ובר עצמו נוהג היה להקדיש שעות ניכרות במשך היום, על מנת להניח [[תפילין]] עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על המשך קשר. רבים שיחרו לפתחו על מנת לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.
כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד רבי משה ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה איסור כרת. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך, אותם מימן גם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|לפי עדות חתנו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברעיון ל[[אריה ארליך]], עיתון משפחה, י"ח אב תשע"ז}}.  בערב פסח תשכ"ח יצא הרב וובר ועימו קבוצה מחסידי חב"ד מירושלים למרחק רב מירושלים, הם חזרו ברגל רק לאחר כניסת החג, וזאת לפי הוראה שהגיעה מהרבי שהיות ויש אפשרות להקריב [[קרבן פסח]] יש חשש כרת להיות בירושלים בערב פסח.  בשנה שאחרי הרבי אמר ששבעקבות שיחות השלום "[[הר הבית]] כבר לא בידינו" ואין אפשרות כלל להקריב קרבן.
==מורשתו==
*{{קישור חבד און ליין|95389|ילדוּת בצל גדלוּת ● אריה ארליך-ובר על האיש שליווה את ילדותו||ט"ז אדר תשע"ו}}
{{הערות שוליים}}
{{להשלים}}
{{מיון רגיל:ובר משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

תפריט ניווט