שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקווה

הוסרו 10 בתים, 19:02, 2 בפברואר 2016
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
*'''מים זוחלין''' - מי מעיין זורמים, בהם ניתן לטבול אף אם הנקודה הספציפית בה טובלים אינה מכילה ארבעים סאה. כאשר המים הם זכים, הם נקראים '''מים חיים'''.
*מי גשמים מכונסים - לעומת מי מעיין, במים אלו ניתן לטבול רק אם הם אינם זורמים, אלא עומדים במקומם ('אשבורן', במינוח ההלכתי), כמו כן, יש חובה שהמקווה יכיל ארבעים סאה - הכמות שעלפי שיעור חז"ל ח מספיק בכדי לכסות גוף של אדם ממוצע.
כיום, רוב המקוואות אינם עשויים ממי גשמים ממש, אלא ממי ברז, המוכשרים לשימוש במקווה (ראו להלן).
אלא שעדיין ישנן בעיות הלכתיות אחרות, המשותפות הן לטבילה במעיין והן לטבילה בנהר (בנוסף על הבעיה בנהרות שהוזכרה לעיל), והעיקריות שבהן: א) חשש שתיווצר חציצה עקב הטיט שבנהר שעלול להיכנס בין אצבעות הרגליים. ב) הנהר הוא מקום גלוי, ויש חשש שהנשים יפחדו שיראו אותן, ולכן יטבלו בחיפזון ובלא שימת לב ראויה. ומטעם זה אביו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] הכין לבנותיו מַפָּצִים [=מחצלאות] בנהר בו טבלו{{הערה|1=שבת סה, א. מובא שם שזאת עשה רק ביומי תשרי, אך בימי ניסן חשש שמא ירבו הזוחלין על הנוטפין, וכן בנה להם מקוואות.}}, ומביא לכך התוספות שני הסברים: א. פירוש [[רש"י]], שהמחצלאות היו בקרקעית הנהר (לפתור את בעיית החציצה). ב. פי' רבינו תם, שהמחצלאות עמדו זקופות כמו כתלים (לפתור את בעיית הבושה).
הרעיון של אבוה דשמואל הלך והשתכלל במרוצת הדורות, ובמקום לשים מפץ בתוך הנהר נהגו בכל מקום שהתאפשר לבנות מבנה סמוך למעין או לנהר, את מי המעין או הנהר היו מַטִים לתוכו באמצעות חפירה תת קרקעית, והטבילה התבצעה בבור שהיה בתוך המבנה ושלתוכו זרמו המים (וממנו המשיכו החוצה - בדומה למקוה [[האריז"להארי]] ב[[צפת]]).
כאשר המים באו ממעיין לא היה כל חשש לגבי כשרות המקוה, אך כאשר המים באו מנהר, חזרה שאלה למקומה - האם מותר לטבול בהם לכתחילה גם בחורף, כאשר "רבו הנוטפים על הזוחלים". בנושא זה דנו האחרונים, ודעת הצמח צדק {{הערה|1=ראה ב[[שו"ת צמח צדק|שו"ת]] יו"ד סימן קסז ו- שלו, וב[[צמח צדק על הש"ס|חידושיו על הש"ס]] קעא - קעב.}} {{ציטוטון|דחופר בצד הנהר הוא דלא חשוב מעיין... כיון שרק שטח מועט מהארץ מפסיק בין הנהר לחלל החפירה... אבל כשהמים של הנהר עוברים דרך שטח רב מקרקע ועפר הארץ, בענין שעל ידי זה הם נצללים ומזדככים כדרך כל מי מעיין ה"ל מעיין... ומ"מ לעניין איסור דאורייתא צריך עיון אם לסמוך בזה להקל}}.

תפריט ניווט