שינויים

[[קובץ:Levin, Shraga Feitel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שרגא פייטל לוין]]

ר' פייטל הקפיד שלא ליהנות משל אחרים, אלא מיגיע כפיו. בעת שהתגורר בנעוול "בזמנים הטובים", הקים בית חרושת של מברשות לתעשייה ולצביעה. בית החרושת שגשג והצליח, אך כשהקומוניסטים ראו שהוא מתעשר, החרימו לו את בית-החרושת ואותו עשו למנהל החשבונות. כעבור זמן מה זרקו אותו לגמרי מהמקום. כמו כן שללו ממנו את זכות הבחירה, הזכות לתלושי אוכל. על פי החוק, לאדם במעמד כזה יכלו להציק ככל העולה על רוחם.

את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות. הוא היה בקי בעל-פה ב[[ש"ס]] ובפוסקים וכן בספרי חסידות רבים. סיפר החסיד ר' [[דוד חן]] שי': "בכל שבת בבוקר היה מתקיים בביתו שיעור ב[[ליקוטי תורה]] והיו מגיעים כחמישה נערים ששהו בנעוול, וכן ילדיו. כולם ישבו סביב השולחן, וכיון שהיה רק ספר אחד של ליקוטי תורה, אחד הנערים היה קורא בקול רם בעוד ר' פייטל היה מסתובב בחדר מצד לצד ומקשיב. כשהקורא הסביר עניין בשגיאה, הוא היה נאנח בקול רם והבחורים כבר ידעו שדבר-מה הוסבר שלא כשורה, ואז היו חוזרים שוב על ההסבר עד שהיו מגיעים אל הפשט נכון. כך ישבו שעתיים ולמדו ליקוטי תורה.