שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משה ובר

נוספו 1,981 בתים, 19:11, 3 בדצמבר 2018
מורשתו
{{מפנה|משה ובר|מנכ"ל ארגון [[ארגון כולל תורה (אירופה)|כולל תורה]]|משה ובר (דנייפרובטרובסק)}}
[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ובר]]
הרב '''משה ובר''' ([[ה' בכסלו]] [[תרע"ד]] 1913 - [[י"ח באדר]] א' [[תש"ס]] 2000) היה מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע (חב"ד)|משפיעי]] [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"ר]]ים ורבנים, בראשם הישמח ה[[משה טייטלבוים (מאוהל)|ישמח משה]] - אבי שושלת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני.
==ביוגרפיהתולדות חיים==[[קובץ:ובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה לאחר [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]], לצידו נראה תלמידו [[עידו יצחק ארליך-וובר]]]]הרב משה ובר נולד בה' כסלו תרע"ד בירושלים שבין החומות לרבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ומרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שסעד חולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]], בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, (זאת בעוד שאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.) בישיבת תורת אמת השלים את ידיעותיו ב[[תלמוד]] ובפוסקים, ובלימוד ספרי [[חסידות חב"ד]]. על פי הוראתו של האדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד "[[משפיע]]" בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]] 1929, פגש האדמוה[[אדמו"ר הריי"צ ]] ברב ובר, ועמד על טיבו. מני אז נקשרה נפשו של התלמיד ברבו, והשניים עמדו בקשרי מכתבים.
[[התוועדות| התוועדויותיו]] עם תלמידי הישיבה הפכו עד מהרה לשם דבר ורבים נועצו בו. התייחד במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]], הנחשב לספר היסוד של [[חסידות חב"ד]]. הוא תבע מתלמידיו שלמות רוחנית, והעמיד אלפי תלמידים בשיטה ייחודית זו. רבים מחסידי חב"ד ראו בו כמי שמגלם בקומתו הרוחנית את מדרגת ה[[בינוני]] הנשגבת, כפי שהיא מבוארת ב[[ספר התניא]], ויש הטוענים שהרבי העיד עליו בפירוש שהוא בינוני..
עם הסתלקותו [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את מרותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" הראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב ובר, ובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]] [[1957]], שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את פניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ.  זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"א]], הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "אין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], רק תראה להם את הספר שלך". ב[[יחידות]] עם הרב [[שמעון יעקובוביץ]], שהיה ממושפעיו הקרובים ושימש כ[[משגיח]] לצידו בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, התבטא [[הרבי]] כלפי ר' משה כי "אפילו הגבורה שבגבורה שלו, היא חסד שבחסד".
===הערכה===
[[קובץ:משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ובר, לשמאלו תלמדו [[עידו יצחק ארליך-וובר]]]]נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי [[ירושלים ]] בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל.
הרב ובר שמר על קשר אישי קרוב עם מנהיגי היהדות החרדית מכל הזרמים, ובהם האדמו"ר רבי [[יואל מסאטמר]], פוסק ההלכה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], מנהיג [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], והדיין הרב [[משה הלברשטאם]]. האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], הרב [[דוד קאהן]], היה תלמידו בלימודי [[תורת החסידות]].
בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים הרב ובר, יחד עם הרב יהודה דייטש מירושלים, את "המרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים". במסגרת הרשת, שהיתה חלוצת עולם התשובה בישראל, העבירה קבוצת רבנים מכל רחבי הארץ שיעורים בתורת ישראל בפני בני נוער ומבוגרים בערי הפריפריה, במעברות ובמושבות. הרב ובר עצמו נהג לנדוד מדי יום לערי השדה, על מנת להעביר חלק משיעורי התורה. אחד הרבנים שצורפו על ידו למסירת השיעורים, הוא הרב [[ראובן אלבז]] שלימים הקים את ישיבת "אור החיים", המיועדת לחוזרים בתשובה.
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים רבי משה ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי. מאות איש מניחים בו [[תפילין ]] מדי יום. רבי משה ובר עצמו נוהג היה להקדיש שעות ניכרות במשך היום, על מנת להניח [[תפילין ]] עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על המשך קשר. רבים שיחרו לפתחו על מנת לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.  כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד רבי משה ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה איסור כרת. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך, אותם מימן גם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|לפי עדות חתנו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברעיון ל[[אריה ארליך]], עיתון משפחה, י"ח אב תשע"ז}}.  בערב פסח תשכ"ח יצא הרב וובר ועימו קבוצה מחסידי חב"ד מירושלים למרחק רב מירושלים, הם חזרו ברגל רק לאחר כניסת החג, וזאת לפי הוראה שהגיעה מהרבי שהיות ויש אפשרות להקריב [[קרבן פסח]] יש חשש כרת להיות בירושלים בערב פסח.  בשנה שאחרי הרבי אמר שבעקבות שיחות השלום "[[הר הבית]] כבר לא בידינו" ואין אפשרות כלל להקריב קרבן.
כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד רבי משה ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה להר הבית בזמן הזה איסור כרת. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך.
==מורשתו==
בין התלמידים שהוחזרו על ידו בתשובה, נמנים דמויות מוכרות בציבוריות החרדית והישראלית כאחד. אחד מהם הוא הרב [[עידו ארליך-ובר]], מרצה חרדי נודע, המרבה להופיע בכלי התקשורת ולהרצות בנושאי יהדות שונים ועורך העלון השבועי המפורסם "שמעו ותחי נפשכם", שבאמצעותו הוא מפיץ את תורת רבי משה ובר. הרב עידו ארליך-ובר אף הוסיף לעצמו, כמחווה, את שם משפחתו של רבו.
הרב משה ובר היה חשוך ילדים. עם זאת, רבים מתלמידיו רואים בו מעין אב רוחני. אחיו היה רבי הרב זלמן ובר ראש ישיבת פרשבורג. גיסו היה הרב עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא, שהיה נשוי לאחותו עם אחותו של הרב ובר.
בחורף [[תש"ס]] חלה הצדיק רבי הרב משה ובר. למרות זאת, התאמץ להתמיד בסדר יומו, שכלל קבלת קהל עמוסה, הנחת [[תפילין ]] עם מקורבים ברחבת [[הכותל המערבי ]] ומסירת שיעורים בישיבות שבראשן עמד. השתדל בכל מאודו להסתיר את סבלו מעיניהם של הפוקדים את מעונו, אף אם הדבר עלה לו במאמץ רב.
ביום [[י"ח באדר|ח"י באדר]] [[ה'תש"ס]] השיב את נשמתו, לקול בכיותיהם של המוני תלמידיו. הוא נטמן לצד אמו, בסמוך ל"חלקת הרבנים" ב[[הר המנוחות]] שב[[ירושלים]].
===ספריו===
* "ירים משה" - על חמישה חומשי תורה ומסכתות הש"ס.
* "שמעו ותחי נפשכם" - לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע.
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|95389|ילדוּת בצל גדלוּת ● אריה ארליך-ובר על האיש שליווה את ילדותו||ט"ז אדר תשע"ו}}
 
{{הערות שוליים}}
{{להשלים}}
{{מיון רגיל:ובר משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט