שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
== הכניסה אליו ==
בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. בין קודש הקודשים לבין ה[[קודש]] - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו ה[[מנורה ]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן]] [[לחם הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר . מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש.
במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.
סדר
על פי המובא בגמרא, עמד הארון בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות.
== בבית שני ==
בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן בחורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. הרבי ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון ולולי היה שלמה המלך מקדש את המטמוניות לא היה המקום קדוש בקדושת קודש הקדשים וממילא לא היה לבית המקדש כלל דין של בית המקדש באשר הרמב"ם כותב שמעיקרי המקדש הוא שיהיה בו קדש וקדשים הקדשים.
==מיקומו כיוםבזמן הגלות ==
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים בהר הבית של ימינו.
לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה ר' [[אהרן רוקח מבעלז]] הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם ש[[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#מסעותיו|ביקורו בארץ]] התפלל במקום, ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים.
==במקדש השלישי==
בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידותיו של קדש הקדשים עצמו, אולם הכניסה אליו תהיה דרך פתח ברוחב שבע אמות ובגובה שש אמות{{הערה|יחזקאל מא, ג וברש"י.}}
==בפנימיות הענינים==
{{פסקה חסרה}}
==במקדש השלישיהכניסה אליו ==בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. בין קודש הקודשים לבין ה[[קודש]] - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו ה[[מנורה ]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן]] [[לחם הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידותיו של קדש הקדשים עצמוהראשון - חומת אבנים, אולם הכניסה אליו תהיה דרך פתח ברוחב שבע ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר . מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות ובגובה שש אמות{{הערה|יחזקאל מא(כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש. במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ג וברש"יואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.}}
=== הכניסה אליו לעתיד לבוא ===
לערך משנות הנוני"ם החל [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] להוסיף לפרקים לאיחול הקבוע בסיום השיחות - שנלך לארץ הקודש, לעיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש - את המילים "ובקדש הקדשים".
